א

סימן רכח

אשה שנקראת מעריסה שינא יוטא וכן חותמת א"ע אבל בפי כל נקראת שינא יטא וכן כתבו בגט. חסרון הוי"ו כתב במהריב"ל ח"ג סי' ט' דהכל קפדי בי' והביא ראיה מתונס שכ' תנס שפסל הרשב"ץ. ומעתה כשלא נכתב שם יוטא וכיון שחותמת בו יש להקפיד ע"ז ע' בש"נ סוף אות ב' ומכ"ש שהוא ג"כ שם עריסה. ואין לומר דיטא לא גרע מחניכה שהכל קורין אותו בו וגם קרובה להשם יוטא דא"כ לפי שני התירוצים בתוס' (ל"ד ב') כותבין חניכה כזו לבד לכתחלה. דהתינח להתוס' אבל ריא"ז בש"ג פ' השולח ופ' המגרש פליג ע"ז וס"ל דצריך לכתוב כל השמות דוקא וכמ"ש במכמ"א ש"ד סי' וי"ו. ועוד להתוס' ג"כ י"ל דדוקא בחניכה הקרובה להשם אבל מ"מ לאו קרוב כ"כ כמו שם יטא ויוטא דכשקרוב כ"כ עד שכמעט א' הוא י"ל דאדרבה א"כ היה צריך לכתוב יוטא דוקא וכמו בחזקיהו חזקי' דאם חותם א"ע חזקיהו יש לכתוב חזקיהו דוקא אע"פ שנקרא בפ"כ חזקי' משום שההמונים משנים הלשון ע' במכמ"א ש"ד סי' ט' י"ד דנ"ג סע"ב שכתב ואשר נלע"ד דמ"ש התה"ד דבקריאה וחתימה תליא לא אמרה אלא בספק שמות דכעין נ"ד כגון חזקיה חזקיהו כו' וקריאת ההמון אינו ענין בזה ליקח מהם ראיה דאפשר שנשתבשו או קצרו בו כו' ע"ש. וכך י"ל בנ"ד דבחתימה תליא. הלכך כיון שאפשר להשיג גט אחר יכתבו שינא יוטא דמתקריא שינא יטא. ומיהו נ"ל שבמדינתינו אין קורין כלל יטא ביו"ד כ"א איטא. ולכן יש לכתוב דמתקריא איטא: