א

סימן רכז

אשאלה ממנו על אודות האשה באה מווילנא שזה קרוב לשנה שנתגרשה מבעלה וקיבל הגט המ"ץ דסוראז והנה האשה נקראת מילדותה שיינה יוטא וגם נקראת בפי כל בשני שמות הללו שיינה יוטא ונתוודע לי זה יום שלישי שנכתב בהגט שיינה דמתקריא יוטא ושלחתי ביום אתמול לסוראז אחר הגט והנה כן הוא שנכתב בלשון הנ"ל והנה על הגט אין שום ספיקות שפסול בדיעבד ג"כ כאשר מבואר בשו"ת של אדמו"ר נבג"מ. אך בנדון הצ"א יום שצריכה להמתין אני שואל ממעלכ"ת האם יש בזה איזה צד היתר הגם שלפ"ד אין בזה שום צד היתר אך פן יורנו מעלכ"ת איזה צד היתר כי כבר עשתה שידוך והוגבל זמן החופה בקרוב ואיני יודע אם ירוצה החתן להמתין על הצ"א יום והנה נתוודע לי שזהו גט שני שנכתב בועליז בלשון הזה בשתי שמות שמיום הולדה וכתבו על שם שני בלשון דמתקרי' ובקשתי ממעלכ"ת למחול ולכתוב לי והשיב בקרוב ומבטחוני אקצר:

גט זה פסול הוא כמבואר בתשו' כאאזמו"ר הגאון נ"ע בענין האשה הנק' בפ"כ שרה לאה יעו"ש. ועיין בס' טיב גיטין בלקוטי שמות דין א' ב' עיי"ש. ומעתה אין שום מקום להקל ג"כ בענין הצ"א יום. דעד כאן לא נחלקו ר"ת ור"י אלא רק אם יצא על גט א' קול פסול ונתנו גט שני מפני הלעז. דבזה לא הצריכה ר"ת להמתין ג' חדשים מזמן גט שני כיון שהראשון היה כשר ולא היה גט שני אלא מפני חששא דלעז. וגם בזה חלוק עליו ר"י בעל התוס'. וכן פסק הרמ"א בסי' י"ג סעיף ט' בהג"ה ונשמע דר"ת נמי לא מקיל אלא כשהראשון היה כשר. משא"כ בנ"ד דהוא גט פסול לר"ת נמי צריכה להמתין צ"א יום מנתינת גט שני. ואפילו להאומרים דבגט מוני' משעת כתיבה. מודים בנ"ד להצריך עכ"פ מגט ב'. דהתם י"ל גיטה מוכיח עלי' שזה עיקר הטעם. משא"כ כשהגט הראשון פסול וצריכה גט ב' ל"ל גיטא הא' מוכיח עליה. דאדרבה גיטה הב' מוכיח שהא' הי' פסול. וא"כ אע"ג שלא נתייחדה לא עדיפא מאיילונית וזקנה כו'. וזה פשוט מאד. ואל יטעה המעיין ממ"ש בחמ"ח סי' י"ג סק"ז בשם מהרמ"ל דמהרמ"ל נמי לא קאמר אלא לסמוך למנות הצ"א יום משעת כתיבת גט הב' ולא מגט הראשון הפסול ח"ו יעו"ש להדיא ועיין בתשו' פמ"א ח"א סי' מ"א מ"ב מ"ג ובתשו' ח"ץ סי' צ"ו דהח"ץ ומהר"ג מחמירים שם. וכ"ש בנ"ד. וגם להפמ"א דמקיל שם היינו משום דיש צד גדול להקל להאומרים מונים משעת כתיבה דהתם ניתן אותו הגט ממש וי"ל גיטה מוכיח עלי' משא"כ בנ"ד דאדרבה גיטה הב' מוכיח להיפך ואין להאריך בדבר זה שבודאי צריכה להמתין צ"א יום משעת נתינת גט השני:

ברם מה שראיתי במכתבו שיינה יוטא. שינא צ"ל דסגי בחד יו"ד כמו בשם פרידא. דעל צירי כותבים חד יו"ד גם מ"ש במכתבו שיינה בה' לבסוף אין לכתוב כן אלא באל"ף. לכן יש לכתוב שינא. ואם נקרא איטקא ולא יוטא (אע"פ ששרשו מן יוטא) נ"ל לכתוב שינא איטקא. ואם ידוע בבירור שמעריסה היה שמה שינא יוטא. יש לכתוב שינא יוטא דמתקרי' שינא איטקא. וכן אם שמה בפ"כ נק' שינא איטא יש לכתוב בגט ג"כ שינא איטא ואם ידוע שמעריסה היתה נקרא' שינא יוטא יש לכתוב שינא יוטא דמתקריא שינא איטא. אע"פ שיוטא ואיטא קרובים זל"ז עכ"ז יש לכתוב שניהם וראי' ממ"ש הב"ש גבי גיטא גיטל עיי"ש:

עוד על ענין הנ"ל כתב אלי הרבני המ"ץ וז"ל עלתה בידי מכשלה גדולה בעניני גיטין לכתוב דמתקריא על אשה שיש לה שני שמות כפסק הב"י והרמ"א והקיצור כללים דב"ש וגם על הרוב נקראת בשם אחד לבד ולפ"ז דינא הכי אליבא דכ"ע. ותשובת אדמו"ר נ"ע לא זכיתי לראות בנד"ז. ועתה מלבד השני גיטין ששלחתי לסורעז מצאתי אצלי עוד גיטין כזאת יש מהן הידועי' לי ויש שאיני יודע מי הם וסמכתי הכל על הפוסקי' הנ"ל נגד הב"ש ואף גם הב"ש לא כתב בהדיא שפסול אם נכתב דמתקריא. והנה הידועים לי לא נשאו עדיין לאנשי' אך יש מהן שבעליהן נשאו נשים. ע"כ אני מצפה לתשובת רומע"ל שיורני מה לעשות עכ"ל:

הנה כבר ראה תשובת כאאזמו"ר הגאון נ"ע המתחלת אודות האשה הנקראת בפי כל שרה לאה כו' דמתוכו מבואר דמי שנקרא בשני שמות במילתו ובאשה מעריסה וכן נקרא בפי כל בשני השמות ביחד. אזי צריך לכתוב שניהם בלא דמתקרי כגון ראובן שמעון או שרה לאה ואם כ' ראובן דמתקרי שמעון או שרה דמתקריא לאה הגט פסול אפילו דיעבד. וכן פסק הגאון ר' זלמן מרגליות בס' ט"ג בלקוטי שמות דין א' וכן פסק בס' תורת גיטין סי' קכ"ט סעיף י"ד.אולם אם רק קצת בנ"א קורים אותה בשני שמות יחד שרה לאה וקצת בנ"א קורים אותה בשם א' לבד כגון שרה. אזי י"א דכותבין לכתחלה שרה דמתקריא לאה וכן פסק התורת גיטין סי' קכ"ט סי"ד וכ"כ כאאזמו"ר הגאון ז"ל בתשובתו בשם סדר גיטין שלנו סס"י י"ט והטיב גיטין בלקוטי שמות דין ב' חולק בזה דא"א לכתוב דמתקריא לאה מאחר שאין קורא שם לאה בלבד אלא יש לכתוב שרה לאה דמתקריא שרה או שרה דמתקריא שרה לאה ופוסל אף דיעבד אם כ' שרה דמתקריא לאה (והיינו דוקא במי שהיה לה שני שמות מעריסה אבל בנשתנה שמה אח"כ מחמת חולי מחולקים הב"ש עם רמ"א דלהב"ש אם נקרא בשני שמות יחד בפי כל אין לכתוב דמתקריא ולרמ"א יש לכתוב דמתקריא עב"ש בשמות אנשים אות סמך גבי אהרן סעדי' וע"ש בטיב גיטין). ולדינא לכתחלה יש לכתוב כמ"ש הט"ג שרה לאה דמתקריא לאה. ודיעבד אם כ' שרה דמתקריא לאה אין להחמיר ויש לסמוך על הסדר גיטין שהביא כאאזמו"ר נ"ע ועל הת"ג. וקושיית הט"ג שהרי אין קוראה לאה לק"מ דיש לפרש דמתקריא לאה פי' שנקראת לאה ג"כ ר"ל שנקראת שרה לאה והא דלא כ' שרה לאה בלא דמתקריא היינו משום שנקראת שרה לבד ג"כ וכיון שאפשר לפרש ג"כ אין זה שינוי השם וראי' מתשובת הריב"ש סי' נ"ז גבי הדרה כו' יעו"ש. וכ"ז אם מקצתן קורין אותה שרה לבד אבל אם נקראת בפ"כ שרה לאה וכן שמה מעריסה וכתב דמתקריא לאה אזי הגט פסול בודאי. ולכן אותן הגיטין שידוע לו מי הם יש לו לחקור אם נקרא' בפ"כ בשני השמות וצריכין גט אחר בלא דמתקריא. ועל אותן שא"י לו יחקור אולי יוכל לידע מי הם:

ונידון מי ששמה מעריסה שרה רבקה וכן נקראת בפ"כ וכתב שרה דמתקריא רבקה דהגט פסול כמש"ל. אך יש לחקור אם רק פסול מדרבנן או בטל מדאוריי' ונפ"מ אם נשאת אם תצא או לא. ובכל האחרונים לא מצאתי רק לשון פסול דהיינו בג"פ ס"ק ס"ג ובתשובת רבינו ובט"ג ות"ג ולכאורה גבי תונס שכ' תנס כתב הב"י בשם רשב"ץ דאם כתב שם העיר בבלבול ה"ל כאילו אינו. נמצא עכ"פ חסר שמה וה"ל ספיקא דאורייתא גם י"ל דגרע טפי וע' בט"ג בלקוטי שמות בביאוריו סק"א בשם הר"ן וע"ש בשם פרח שושן להקל והמחבר דחאו וע' בריב"ש הנ"ל גבי הדרה כו' לכאורה פליג אהר"ן. א"כ אפשר לסמוך על הפרח שושן וריב"ש בניסת. ועוי"ל דנשאת עפ"י ב"ד ה"ל אנוסה ע' תשובת רשב"א ח"א יו"ד גבי מיכל לדוד דנשאת בהוראת ב"ד (היכא דליכא למימר הוה לה למידק כי הכא דטעו בהוראה בכתיבת השמות דאין זה מעשה כמו מיתת הבעל שתידק ודומה למלוה ופורטה ומסולק תמיהת הט"ז סס"י י"ז אהרשב"א) מותרת לחזור לו וא"כ מותרת גם לשני וצ"ע ברמב"ם פרק יו"ד דפסק בפשיטות דנשאת בגט בטל תצא מזה ומזה משמע גם מחמת טעות הב"ד בהוראה וע' פסקי מהרא"י סס"י י"ד ובבית מאיר ועצי ארזים סס"י י"ז וצ"ע. אולי יש לחלק בין טעות גמור דהיינו שינוי שם ממש שאין זה אונס לטעות בהוראה וצע"ג. עכ"פ למעשה נ' דתקבל גט שני מבעלה הראשון ותשב תחת בעלה השני כיון דלא מצינו להדיא רק לשון גט פסול ועוד בתשובת רמ"א סס"י פ"ד משמע לכאורה דמתקרי אינו מזיק לעולם וכ"מ במכמ"א ש"ד סי' ט' וז"ל שאם היה הדבר בנדון שלו שהיה נקרא בשני השמות יחד היה כשר אם כ' אנא לוי יאודה עכ"ל משמע דאם כ' דמתקרי לוי דמתקרי יאודה עדיף טפי וכ"מ שם סוף הסימן וזה דבר שלא ניתן ליאמר כו'. ועם כי למעשה אין לזוז מהסכמת רבינו ז"ל והג"פ והת"ג והט"ג מ"מ אין להחמיר יותר מע"ד שהחמיר מהרא"י גבי גט מוקדם שדילג המאות ע"ש בפסקיו סי' כ"א שפסק כנ"ל: