א

סימן רכג

ע"ד האשה אסתר בתיה. שנכתב כן בגט. הנה מאחר שכן נוהגים כל העולם לכתוב כן באגרות ושטרות בתיה ולא בשא ולא בשיא בשי"ן כ"א בתיה. אף שבד"ה בתיה הוא בחיריק. וזו נקראת בפתח הרי כיון שמ"מ כותבין באגרות ושטרות על הנקראת בפתח בתיה א"כ לא גרע ממ"ש בתה"ד סי' רל"ג גבי חזקיהו ואף את"ל דהתלמוד קיצר הלשון מ"מ ה"ל כחניכא דכשר כו' וכ"כ אח"כ גבי יונתן וא"ת התלמוד קיצר כו' ה"ל חניכא כו' וה"נ מה שכל העולם כותבין על שם זה בתיה לא גרע מחניכא. וכ"כ בתשו' מהריב"ל ח"ג סי' ט' שהולכין אחר מ"ש באגרות ובשטרות ועוד דומה למש"ש בתה"ד אם לא ידוע שחתם א"ע יהונתן כו' דבהא תליא מילתא בכל ספיקות כו'. וכיון שכן מה שכל העולם כותבין וחותמין בתיה ה"ל כמו שהיא חותמת בתיה (כמו בנד"ז שאינה יודעת לחתום) ועדיף מיניה. ואם משום שבד"ה שם בתיה בחירי"ק. הרי מלכה מלכה הם שני שמות זו בפתח המ"ם וזו בחיריק ואעפ"כ שניהם נכתבים שוות וכמ"ש בחמ"ח סס"י קכ"ט סק"ג. לכתוב מלכה בחיריק ג"כ חסר יו"ד כמ"ש בתורה גבי אשת נחור וגבי בנות צלפחד ואף שהנשים שקורין בפתח תחת המ"ם כותבים ג"כ כן מלכה הרי לא חיישינן כשכותבין מלכה שבחירק תחת המ"ם שמא יקראו מלכה בפתח וכן להיפך אף שנכתב כן בתורה כיון דמ"מ יש לקרות כן כמו שהיא נקראת אין לחוש. כ"כ בתשו' דבר שמואל סי' צ"ד. ה"נ אין לחוש כשיכתבו בתיה על הנשים שנקראים בתיה בפתח הבי"ת שמא יקראו בחיריק. וגם המ"ב בתשו' סי' קי"א לא נחלק כ"א גבי מילכה בחיריק שיש לכתוב יו"ד משום שהעולם נוהגין כן לכתוב מילכה ביו"ד. אבל על פתח שאין דרך לכתוב אות להיכר אין צריך. ובשו"ת דבר שמואל סי' הנ"ל חלק על המ"ב. ואין לחלק דמלכה בפתח שאני שנמצא כן בכתובים אסתר המלכה. דמ"מ לא נמצא שם ממש רק שם הוא ענין מלכות. גם בלא"ה כיון דשם בתיה מתפרש כמו כן על פתח כמו על חיריק ויותר א"כ אמרינן דודאי יפרשו השם כמו שנקראת דהא בתיה בחיריק לא נמצא ולא נשמע אצלינו כלל. ומה שחשש כ' אאזמו"ר שמא הוא קיצור מן בת שבע. והיינו בשא. י"ל אף לו יהי כן אין זה שינוי כיון שעכשיו זהו שם העצם שנותנין מעריסה כן בתיה. וכן נקרא בתיה ביו"ד. א"כ אין זה שינוי דלא גרע מנשתקע שם בת שבע והוקבע לה שם אחר דלא איכפת לן בשם הראשון שנשתקע וה"נ עכשיו לענין שם בתיה אף את"ל ששרשו נמשך מבת שבע כיון דעכשיו זה הוא שם בפני עצמו. ובת שבע אינו נקרא כלל בתיה. א"כ הרי נשתקע לגמרי מבתיה שם בת שבע. ואין לחוש לו ואין לכתוב עליו רק כפי הנהוג. ועיין ב"ש גבי סירקא דכותבין בסמ"ך לפ"ד הרבה פוסקים אף די"ל שיוצא משרה ואף לפ"ד רש"ל וט"ז שם התם שאני דקרוב ממש לשרה. אבל בתיה י"ל שם בפ"ע ואינו ענין לבת שבע ולא גרע ממ"ש בגמרא (ל"ד ב') והוא דאחזוק כו'. ומנלן להחזיק על בתיה בת שבע. והרי מצינו שמות כה"ג ר"א בן מתיא ר' מתיא בן חרש. ועי' ב"ש גבי יטא מה שחלק על הט"ז שכ' לכתוב יטה בה"א ע"ש הקרא ביהושע כו' אף שהאותיות שוות ממש כ"ש הכא. שוב מצאתי ראיה עצומה לזה מהמדרש ויקרא רבה ר"פ ויקרא מבואר שם בהדיא דפי' בתיה הנזכר בד"ה א' סי' ד' היינו שהקב"ה קוראה בתי דהיינו בת יה ע"ש וא"כ מבואר בהדיא דעיקר פי' בתיה היינו כמו שאנו קורין בתיה בפתח הבי"ת ומ"ש במקרא בחיריק היינו לאיזה כונה ואולי להקטין הענין ע"ד מלכה בחירק לגבי מלכה בפתח שהוא ג"כ להקטין הענין כמו האמינון אחיך בש"ב סי' י"ג ך'. ואפשר משום שמ"מ היתה ממצרים ע"כ לא שייך לקרותה בפתח ממש. ע"כ כינה. אבל עכ"פ מאחר שהמכוון גם בזה הוא בפתח א"כ מעתה גם על הקריאה הנהוגה בפתח ודאי יתכן לכתוב בתיה. וזהו ע"ד ידידיה. רחביה:

ושוב מצאתי ראיה לזה ממ"ש בס"ש גבי דניאל הביאו בט"ג בש"א סוף אות ד' סק"ו אותן דניאל שבכתוב הנקודה של הצירי הוא תחת היו"ד והיוד נעה והאל"ף נחה דניאל והעולם משבשין הקריאה וקורים דניאל היו"ד נחה להיות בנקודת חיריק והאל"ף נקודה בצירי כו' מ"מ הסכים בעל ס"ש דסגי בגט אחד כיון דעכ"פ לפי קריאת העולם בכתוב קורים בהרגש האל"ף כו' עכ"ל וא"כ ה"נ כיון שכל העולם קורין בתיה וכותבין עליה כן. וגם בכתוב י"ל קורין כן וכשקורין בלימוד המפרשים גבי בת פרעה ודאי קורין בתיה כן בפתח תחת הבית. לכן נראה דסגי כן בגט א' בתיה: