א

סימן ריט

נידון שם בלומא ובמבטא נרגש קצת יו"ד בליומא צ"ע משום שנהגו רוב האנשים שאינם מדקדקים רובם ככולם לכתוב בלא יו"ד בלומא וכמו לובאוויטש שרוב העולם כותבין כן רק קצת המדקדקים כותבים ליובאוויטש. יען שכן נרגש יוד כמו בבליומא. וא"כ יש לדמות למ"ש במהריב"ל ח"ג סי' ט' ויש לסמוך על מה שנוהגין באגרות ובשטרות ובכתובות עכ"ל. וע' בג"פ סי' קכ"ט ס"ק ל"א. וע' בב"ק (דף ו' ע"ב) חב חייב מיבעי' ליה עי' תוס' שם ומתרץ לישנא קלילא נקט. אלמא דבלישנא קלילא שייך להשמיט הרגש היוד ממש כ"ש כה"ג שכשנהגו כן רוב העולם באגרות י"ל דאינו שינוי. ועוד ראיה מנוסח הגט שבג"פ סי' קכ"ו ס"ק ל"ה דבירושלים עיר קדשנו דכותבין ירושלם בלא יוד אחר הלמד אף שבמבטא נרגש יוד עכצ"ל דמפני שכך כתובה במקרא ע"כ ידוע דכשכותבין ירושלם ר"ל ירושלים. (אף שבמשנה וגמ' כתוב ירושלים וכן במגילת אסתר גבי איש יהודי כו'). כמ"כ י"ל כיון שידוע לכל שאשה הנקראת בליומא כותבין הכל בלומא. א"כ כשנכתב בגט בלומא כשר וישר. אלא שבט"ג בשמות עיירות ס"ק ט"ז מסופק אם נוסח ההוא מדוקדק כו'. ומ"מ קרוב שהוא מדוקדק ע"ש. והיינו מטעם הנ"ל שבמקרא נכתב הכל ירושלם וכנודע דירושלם פי' יראה שלם ע"ש אברהם שאמר בהר כו' יראה וע"ש מ"ש שם מלך שלם כמ"ש בב"ר פ' וירא פ' נ"ו. וע"כ י"ל שנכתב ירושלם דוקא בלא יו"ד שלא יבטל מלת שלם ואף שעכשיו קורין ביוד אין משגיחין ע"ז מאחר שנכתב כן בנביאים וכתובים בלא יוד לכן כותבין כן גם בגיטין דלא חשיב נשתקע ח"ו שם שבלי יו"ד כיון שבנ"כ כתוב כן א"כ אפ"ל כמ"כ מאחר דעכשיו ג"כ כותבין הכל בלומא א"כ השם בתקפו וכ"ש לפמשי"ת לקמן די"ל דשרש השם הוא בלומא בלי יוד כו' א"כ דומה ממש לנדון זה וע' נ"ש כתב בלומא ולא בלוימא נ' כי מקור שם זה ע"ש עדיו לבלום. ור"ל שהיא בלומ' וא"צ מתג ורסן כסוס כ"א מעצמה היא בלומ' ע"ד בלום פיך כו' ובזהר פ' קדושים דרשו זה על מי שמקדש א"ע בשעת תשמיש. לכן א"ש שנקראת האשה כן. ועם כי אין דורשין בשמות מ"מ עכ"פ י"ל שמקור השם דוקא בלא יוד. וז"ש ולא בלוימא. וה"ה ולא בליומא. מיהו בס"ש גבי בלומא כתב שאין זה השם נובע מלשון עברי לכן דינו באל"ף לסוף ולא בה"א א"כ ס"ל דאינו נובע מלשון בלום פיך. ועם היות כי אם היוד נרגש במבטא אין זה מציל שלא לכתוב יוד אך כיון שעכ"פ עיקר מוצא שם זה הוא בלא יוד כנ"ל וכמו שנראה מכל המחברים שמות גיטין. א"כ כיון שכך נהגו לכתוב ג"כ בכל האגרות והכתבים יש מקום לומר שאף לכתחלה די לכתוב כן בגיטין כיון שכ"ה שרש השם וגם עכשיו נכתב כן אע"פ שאינו נקרא כן ועיין כה"ג בג"פ דף פ"ה ע"ב (ס"ק כ"ז) בשם תשובת הב"י גבי סינים וצובא ונ"ד עדיף טובא מאחר שכן כותבים הכל ה"ל כירושלם ירושלים כנ"ל. ועוד ראיה ממ"ש המרדכי גבי בורייש ואנו קורין באורייש כו' מוכח כו' לישנא קלילא אין להקפיד כלל. וביאר זה במכמ"א שע"ד סי' ד' שהדבר ידוע לכל ההמון כו'. ולכן אף שבמ"נ היה צ"ל באורייש ה"ל כנכתב באורייש מאחר שהדבר ידוע כו' וכך י"ל בנד"ז מאחר שהדבר ידוע לכל ההמון דבלומא כותבין על אשה שנקראת בליומא וכולם בעצמן כותבין כן. עוי"ל דרך אפשר דג"כ לא ברירא כ"כ דיש כאן י' גמור ואולי דומה למ"ש המרדכי גבי קייר ייר לפי' הראנ"ח ח"א סי' פ"ז הובא בג"פ סי' קכ"ח סק"ג דף ע"ח סע"ג שהוא מבטא ממוצע וכו' וע"ש עוד בס"ק ט"ל מזה. ולפי' זה הסכים ג"כ המכמ"א שע"ג סי' י"ג דנכון הוא. א"כ אפשר גם כאן הוא מבטא ממוצע בין יוד גמור לבלי יוד. ובל' רוסי' יש ע"ז אות מיוחד נקרא י וכבר כתב הראנ"ח שם יש קצת מבטאות בלשונות הלעז שאין לנו אות מורה עליהם וכו'. ואף שבמשנה פ"ח דמנחות נזכר אליוסטן ביוד אחר הלמד והוא לכאורה כהברת בליומא. [עי' מפתח] אפשר וקרוב דגם במבטא ממוצע שפיר דמי לכתוב היוד. אבל מ"מ גם אם לא כתב כשר. ושם זה דומה לפעסיא חסיא יודתיה בתי'. והנה בב"ש שלי הוגה בכתב אאזמו"ר נ"ע עמ"ש הב"ש בש"נ בתיה. שגגה היא עכ"ל. וא"כ היה דעתו שאין לכתוב בתיה כ"א בשא וכן שמעתי מר' דוד מרודני' מ"ץ דאולע שהי' מלמד בלאדי בקיץ תק"ע ועל ידו נשאל ממנו נ"ע שאילת גט ההוא וצוה לכתוב אנת אנתתי דמתקרי בשא הרי לא הזכיר יוד כלל. וצ"ל מפני שהברת שין ימנית קרוב ממש להברה זו א"כ אין כאן יוד גמור כו'. ומיהו כמדומה ששמעתי מדודי הרב ר"ל זצ"ל שאח"כ חזר בו והסכים לכתוב בתיה. ואפשר ג"כ הטעם משום דכך נוהגים לכתוב באגרות ושטרות דאל"כ היה מקום לחוש לפי שבתי' שבפסוק הניקוד בענין אחר לגמרי מקריאת שם הנהוג בינינו ומה"ט כתב על הב"ש שגגה היא כו' וצוה לכתוב דמתקריא בשא כנ"ל וכן נכתב למעשה. לכן אם אח"כ חזר בו היינו ודאי רק מטעם ה"ל שכן המנהג לכתוב באגרות ושטרות וא"כ בין כך ובין כך יש מזה ראיה לנד"ז שהמנהג באגרות ושטרות לכתוב בלומא:

אך אפשר אין להעמיד יסוד לומר דהוי מבטא ממוצע כי אפשר נרגש יוד רק מ"מ שין ימנית דומה להברה זו כו' או אפשר דמה"ט שנרגש יוד הסכים אח"כ לכתוב בתי'. (אך תמיהני דא"כ הי' מוחק תיבת שגגה היא שכתב על גליון הב"ש). מ"מ דוקא שם י"ל כן כיון שכך כותבין ג"כ באגרות ושטרות. אבל בנד"ז שבאגרות ושטרות כותבין בלי יוד נראה דודאי יש להקל דיעבד עכ"פ בפשיטות. ואפילו אלכתחלה יש לספק כו' כדכ' הנ"ש ולא בלוימא וה"ה כו' וכמש"ל: