א

סימן ריז

מי שנקראת מעריסה אסתר ואח"כ נקראת בפ"כ עטא ואין שום אדם קורא אותה אסתר וכ' בגט אסתר לבד אם הגט כשר בדיעבד וכתבת להחמיר לפי שכתב רבינו ז"ל בתשו' ברחל שנק' בפ"כ ראשי' לבד וכ' רחל דהוה שינוי השם ופסול מדאורייתא עכ"ל. הנה ל"ד להדדי דראשיא אין בה רק הברה אחת מרחל היינו רא-. אבל הכא יש שני הברות שוין היינו עט. והנה בב"ש בש"א גבי אברהם המכונה עברמן כתב י"א דכל מקום שיש ב' הברות דכינוי דומה ללשון הקדש אין לכתוב הכינוי והוא מספר שמות והובא באריכות קצת בג"פ ס"ק ס"ח שנחלקו בזה החיבורים וא"כ ברחל שנק' ראשיא דאין בה רק הברה אחת לכ"ע לא הוי קיצור השם משא"כ באסתר עטא. אך באמת נ' דאין זה כלל קיצור השם דהא כ' בג"פ שם בשם ס"ש שכתב בשם מהרא"י בשם אשר דקרו ליה אנשיל. ואנשיל לא ברירא לי שהוא קיצור השם מאשר שהוא נשתנה באמצעיתו בנו"ן גם סופו בלמד לכן נראה אם אין מנהגכם לכתוב וכל שום אז צריך לכתוב המכונה אנשיל עכ"ל. וה"נ דכוותה שהרי באסתר יש סמך באמצעיתו בין אל"ף להתיו ואין כן בעטא א"כ כיון שב' ההברות שבהכינוי ג"כ אינן כמו ב' הברות אלו שבשם הקדש דשם אינן רצופות וכאן הן רצופות או להפך אין לדונו לקיצור. ותו דאפילו כשב' הברות רצופות י"ח כמו גבי אברהם עברמן ודמש"א כ' שם ונ"ל לפי שלא פתח באל"ף לא הוה קיצור השם. וה"נ אסתר הוא באל"ף ועטא בעיין. ואף שהס"ש השיב עליו על טעם זה מ"מ בנד"ז דבלא"ה אין קרובים כ"כ מצטרף זה ג"כ ועוד הא י"א דעטא הוא ג"כ שם בפ"ע כמ"ש בקצת שמות שנרשמו מרב א' בדור שלפנינו בסוף הרמב"ם ח"ג שנדפס בברדיצוב בשנת תקס"ח וכן הוא בט"ג בש"נ סוף אות ע'. וא"כ הרי אפילו אם היה קיצור השם כיון שהוא שם ג"כ בפ"ע פסק רמ"א סט"ו בהג"ה דלא דמי לשאר קיצור השם ועיין בג"פ שם ס"ק ע"ה ויש לחקור כו' ובספר שמות כו'. ובנ"ד דבלא"ה אינו קיצור ודאי דפסול לגמרי. ועיין בתשו' בית אפרים סי' ק"ב ד"ה והשתא כתב וגם אפשר דאין עטיא יוצא מאסתר עכ"ל וע"ש סי' ק"ה וסי' צ"ד ועיין בת"ג סי' קכ"ט בחי' סס"ק כ"א וז"ל ונידון מה נק' שם דנערות כו' ע"ש. ועמ"ש עוד תשו' מזה באריכות:

וצ"ע באשה הנקראת מעריסה מרים ואח"כ נקראת בפי כל מירוש וכ' בגט רק מרים דכאן יש שני הברות סמוכות. וגם יש לצרף לזה מ"ש בת פלוני עיין ג"פ תחלת סי' קכ"ט: