א

סימן ה':

ח הכלל העולה ממ"ש בסי' ד' ה' ו' ז' הוא שנת' ב' שיטות בענין ברייתא דקדושין דאבל לא למכות. האחד הוא דעת מהרי"ט וסהמ"ק ושעה"מ דאם אמר האב כן קודם המעשה הרי הוחזק על פיו ואם שוב עבר עבירה מלקין וממיתין אותו אלא דלסהמ"ק בעי' שיאמר כן בב"ד. הב' דעת הפנ"י ומח"א דבכל ענין אין האב נאמן והבאתי ראיה לדעתם מסה"ת סי' קל"ג ושא"פ ועוד ראיות ממהרי"ק סי' פ"ז דחזק' לד"נ לא הוי אלא במעש' וע' ס"ט סי' קפ"ה. וכ"מ מהרשב"א שבב"י בי"ד סי' קפ"ה ועוד ראיות ע"ש. וכיון שכן נשובה למה שהחתלנו רס"י ד' להקשות על מ"ש הרי"ף בהחולץ כנ"ל. והן אמת שלשיטת מהרי"ט וסיעתו לק"מ ואדרבה הוא מביא זה לראיה. אלא דבאמת אינה ראיה לשיטתו ולא תיובתא לשיטת הפנ"י. והוא משום דהא שם כתבו הפוסקים ג"כ בהחולץ דהטעם הוי ג"כ משום דהוי מדעל"ג כנ"ל ואדרבה משם ראי' הפך למהרי"ט דאל"כ ל"ל להרמב"ם לומר הטעם משום דהוי מדעל"ג. וכ"כ בספר עצמות יוסף בקדושין (דס"ג) אההיא דאבל לא למכות דל"ד לאשתמודעינהו משום דהתם הוי מדעל"ג וכ"כ בסה"ת סי' קל"ג. הרי דלא כמהרי"ט. אך לפמש"ל סי' ב"ג דמדעל"ג נמי אין ע"א נאמן בה כמו שפסק הריב"ש א"כ קשה. ולכאורה י"ל דהכא הטעם מחמת הצטרפות ב' ענינים מדעל"ג ולאו אאיסורא קמסהדי וכ"מ בחי' הרמב"ן פ' בא סימן במ"ש והוסיף רבינו כו'. משמע שב' הטעמים נצרכים וכ"כ הריטב"א בקדושין הובא בשעה"מ פט"ז מה"ס. אלא שגם זה לא יעמוד אלא לפמ"ש הרמב"ן בנדה שם דהלכה כת"ק דנשים נאמנות משום דמדעל"ג ולאו אאיסורא קמסהדי וכ"ד הריטב"א אבל משמעות שא"פ ומכללם הרי"ף והרא"ש והתוס' דאין נאמנות להקל אלא משום חזקה דרבא ולזה הוכרחו להוכיח דקיי"ל כרבא משמע דאל"כ אינן נאמנות. א"כ הא קמן דגם ב' טעמים אלו יחד לא יועילו. וא"כ הדרא קושי' לדוכתה בההיא דהחולץ מ"ט קרוב נאמן כו'. מיהו לפמ"ש במרדכי פמ"ח והובא בב"י סי' קנ"ז דבהחולץ מיירי בשידוע ודאי שהוא אחיו ומוחזקים ג"כ שהוא אחיו מן האב אלא שאין זה ידוע בבירור כ"כ שהוא אחיו מן האב. לכן מאמיני' לקרוב משום דרוב האחים הן מן האב (ר"ל שהרי יש אחים מן האב ומן האם ויש מן האב לבד ויש מן האם לבד. א"כ מן האם לבד הוי מיעוטא). ע"ד שאמרו בכתובות (כ"ח) כיון דרוב נשים בתולות נישאות גילוי' מלתא בעלמא הוא. והכא עדיף טפי דהאי רובא לא איתרע והוי נמי מדעל"ג ומש"ה נאמן קרוב וא"כ לפ"ז ודאי לק"מ. אבל מ"מ משמעות כל הפוסקי' אינו כן ע' סה"ת סי' קל"ג וכן בריטב"א הקשה מקדושין (ס"ג) אההיא דהחולץ ותי' משום דהוי מדעל"ג ולא כ' תי' זה דשא"ה שידוע שהוא אחיו עכ"פ ודאי ורוב האחי' מן האב. וע' מהריב"ל ח"ב סי' מ"ט וכ"מ בתשב"ץ שהעתקתי לשונו לעיל סס"י ג'. לפיכך נ"ל דאפי' מיירי בשאינו מוחזקים בזה שהוא אחיו מ"מ כיון דעכ"פ מיירי במוחזק לנו שיש לו אחים אלא שהספק אם זה הוא אחיו או לא הוי רק גילוי' מילתא בעלמא ובפרט לפמש"ל סס"י ג' בשם תשב"ץ. מש"כ בשאר עדיות שהספק בעיקר הענין כמו גבי שני' וסימנים. אלא דמ"מ ס"ל להרי"ף דה"ט לא מהני אלא משום דלאו אאיסורא ולאו אממונא קמסהדי. ולהרמב"ם ושא"פ ס"ל דבעי' נמי שיהיה מדעל"ג כנ"ל. ונמצא אין בידינו ללמוד קולא מההיא דהחולץ אלא בהצטרפות ג' ענינים האלו שיהיה מדעל"ג ולאו אממונא קמסהדי וגם הוא מעט כגילוי' מילתא כיון דבלא"ה מוחזקים שיש לו אח והספק הוא רק מי הוא. ואמנם גילוי' מילתא דכתובות (כ"ח) עדיף מיניה כיון דרוב נשים ממש בתולות נישאות ולפיכך אע"פ שאינו מלדעל"ג ואממונא קמסהדי נאמן קטן אלא דמ"מ י"א דבעי' התם גדול עמו עבח"מ סי' ל"ה ובהריב"ש סי' קפ"ב ועלה בידינו שדעת הריב"ש דעד א' אינו נאמן במדעל"ג שרירן וקיימין. והקושי' שהקשינו ממ"ש הפוסקים (ע' לעיל סעי' ב') גבי הכרות שמות דסגי בע"א משום דמדעל"ג לק"מ. משום דבלא"ה אסיקנא דא"א ללמוד מאשתמודעינהו אלא בהצטרפות ג' ענינים כנ"ל וא"כ קשיא אהפוסקי' האיך למדו זה מהחולץ וכנז' לעיל סי' ג'. אבל באמת לק"מ משום דהכא נמי יש ג' ענינים הנ"ל שהרי ודאי ידוע לנו שבעל זה יש לו אשה וכן האשה יש לה בעל אלא שא"י לנו מי הוא וכן בענין השם ודאי יש לה שם אלא שא"י לנו איזה שם. והוי ממש דומי' דהחולץ. וגם לאו אאיסורא קמסהדי אלא מילתא בעלמא הוא דמגלו. ומש"ה נאמן עד א'. וא"כ הדמיון מכוון. ומעתה חוזרים אנו למש"ש בסי' א' דיש להקל בנ"ד ג"כ בעד מפי עד. כיון דאין עיקר הסמיכה משום מדעל"ג לחוד אין להחמיר בו כ"כ. ובפרט שלפי האמת משמע שגם בעמפ"ע שייך הטעם דמדעל"ג כנ"ל סי' ב' והראי' מאה"ע סי' י"ז סל"ד. והתשב"ץ חילק בזה לשטתו. אבל לפ"ד הריב"ש אין הכרח לחילוק זה כלל ולפיכך אין להחמיר בנ"ד מטעם שמת כבר ואינו מדעל"ג בקרוב כ"כ. דמ"מ כיון דאפשר לגלויי חשוב מדעל"ג. ומצטרף בהדי שני הסניפים האחרים. ויש לי ראי' (ממ"ש הרמב"ן שלהי יבמות גבי ס' אנשים שהלכו לכרכום ביתר כו') דלא מחמרי' כ"כ בענין מדעל"ג שיהי' הגילוי מתברר בנקל מאד. אלא כיון דאפשר שיתפוס בשקרן הוי מדעל"ג וכתבתי מזה בתשובה אחרת בנידון התר עגונה א' מק' חומעץ [בחלק א'] וע' ש"ך י"ד סי' צ"ח בענין קפילא ארמאה. ופר"ח שם מנידון מדעל"ג. וע' תשו' ב"א חאה"ע סי' א' ונ"ט מדין חזקה ואמתלא וע' תשו' פנ"י הנ"ל. ע' פנ"י בקו"א דכתובות סי' ע"ג ועמש"ל אות ה':