ב

ולכאורה מכאן הוי' תיובתא דהתשב"ץ שהסכים דעד א' נאמן במדעל"ג מדאורייתא. וראיה להריב"ש סי' קפ"א קפ"ב שפסק בפשיטות דא"נ מדאורייתא. אלא שחכמים הקילו. ומש"ה א"ש דעמפ"ע שוה לאשה כיון דשניהם אין נאמנים במדעל"ג מדאורייתא אלא שראיתי להנ"י ר"פ האשה רבה בשם רבו הרא"ה כתב ג"כ כדעת התשב"ץ וכ"כ שם בשם הריטב"א וכ"ד מהרש"ל ביש"ש שם. איברא דמשמעות שאר מפרשים שם אינו כן. וגם בש"ע ח"מ סי' רפ"ד סעיף א' בהג"ה פסק כהריב"ש לענין עד אחד שאין נכנסין לנחלה על פיו אע"פ שהוא מדעל"ג והוא הנדון שנחלקו בו הריב"ש וסיעתו עם התשב"ץ. וכ"פ הב"ח והש"ך שם. והש"ך הביא שכ"ה תלמוד ערוך בכתובות (דף ק"ז) אך התשב"ץ דחה זה אולם בדוחק. ומהרב"י שם נ' שלא הכריע ביניהם שכתב ע' ריב"ש ותשב"ץ ולא הכריע כמאן גם בש"ע השמיט דין עד אחד. ובאה"ע סי' י"ז משמע לכאורה ג"כ כהריב"ש שהרי להתשב"ץ י"ל דעמפ"ע אינו נאמן במלחמה כיון דלא שייך לומר דיקא ומנסבא וכמ"ש התשב"ץ סי' פ"ג דף מ"ב סע"ג ואנן לא קיי"ל הכי באה"ע סי' י"ז סל"ד וע"ש בב"ש ס"ק ק"ה. וע' תשו' פ"מ ח"א סי' פ"ט דמשמעות הגמ' שבת (קמ"ה) משמע ליה לרש"י שם דמדאורייתא נאמן עד אחד אלא שרש"י פי' הטעם משום הפקעת קדושין ולהתשב"ץ א"ש כפשוטו:

והנה משמעות הפוסקים כאן גבי הכרת איש ואשה דעד א' נאמן במדעל"ג מדאורייתא. וכמ"ש בנ"י פ' גט פשוט (דקס"ז) בשם הרשב"א והריטב"א שיכול אדם לסמוך בזה אפי' עפ"י עד א' אפי' על אשה וקרוב דהא מדעל"ג הוא וכן לענין חליצה סומכים כדאיתא ביבמות עכ"ל וכ"כ במ"מ פכ"ד מה' מלוה שסומכים על ע"א משום דמדעל"ג הוא ושכ"כ הרמב"ם פ"ד מה' יבום שזה דבר העשוי להגלות הוא. וכ"כ הרא"ש פג"פ שם וכ"כ רי"ו נכ"ד ח"ב ובמשרים נ"ד ריש ח"א. וכ"כ הב"י סי' מ"ט בשם בעה"ת שער ל"ג שכ"כ בשם הראב"ד וכ"פ בטוש"ע שם. והנה מכ"ז משמע להדיא דבמדעל"ג נאמן עד א' מדאורייתא כדעת התשב"ץ דאילו לדברי הריב"ש דמדאורייתא אינו נאמן וחכמים הקילו משום חומר שהחמרת עליה בסופה דמש"ה איהי גופא דיקא כו' לא היה ראוי להאמינו בענינים אלו דלא שייך לומר איהי גופא דיקא וכ"ש בדבר שבממון גבי שטרות ואיך פסקו שם ג"כ דנאמן ע"א ואשה וקרוב. א"ו צ"ל דס"ל דמשום דבמדעל"ג לא משקרי אינשי נאמן עד א' מדאוריי' ומוכחי לה מההיא דהחולץ (דל"ט) כנ"ל. ולפ"ז פסקי הש"ע סתרי אהדדי דבח"מ סי' רפ"ד פסק כהריב"ש וכ"כ בח"מ סימן למ"ד ובסי' מ"ט וכאן באה"ע סי' ק"כ משמע כהתשב"ץ ושוב מצאתי בתומים סי' מ"ט שהביא בשם ספר בני שמואל דהפוסקים הנ"ל ס"ל כהתשב"ץ מדכתבו דבמדעל"ג נאמן עד א'. והוא בכנה"ג סי' מ"ט בהגהות הטור אות ז'. אך בתומים שם דחה זה. והוא מדברי הריב"ש עצמו סי' קנ"ה שכתב שם שאין כל מלתא דעל"ג בגדר א' כי יש דעל"ג בבירור היום או מחר ובידינו לגלותו. עי' ש"ך ופר"ח ביו"ד רס"י צ"ח בענין קפילא ארמאה. והיינו ענין אשתמודעינהו דנאמן בו ע"א ויש דבר שאמרו בו ג"כ מדעל"ג ואינו בגדר זה כו' ע"ש. ולפי חילוק זה יש לגמגם בנ"ד שאינו מדעל"ג בגדר הא' שהרי כבר מת והרי אין שום א' יודע שמו וא"כ בכה"ג י"ל דאין עד א' נאמן. ומיהו לפ"ז יש לתמוה אסתימת הפוסקים דסומכים בהכרת איש ואשה ובשמותן עפ"י עד א' ולא חילקו אם הוא מדעל"ג בקרוב ובידינו לגלותו או לא כגון דומי' דנ"ד: