א

סימן רד

מי שחותם וגם נקרא לס"ת יצחק. והעולם קורין אותו בכינוי השני לבד תאנע (ולא נתאנע). והמסדר צוה לכתוב בהגט יצחק נתנאל דמתקרי נתנאל:

אינו נכון כי אם ס"ל דשם תאנא זהו קיצור השם מן נתנאל ואף שקיצור השם א"צ לכותבו זהו אם היה נקרא לתורה וחותם רק נתנאל אז לא היה צריך לכתוב הקיצור דהיינו תאנא כלל. אבל כיון שנקרא בשני שמות יצחק נתנאל. וא"כ אם בפי כל נקרא נתנאל. היה צריך לכתוב יצחק נתנאל דמתקרי נתנאל. (כ"כ הטיב גיטין אף שהבית מאיר ס"ל דדי ביצחק נתנאל). א"כ גם עכשיו שנקרא תאנא סגי בדמתקרי נתנאל כיון תאנא זהו קיצור השם מן נתנאל ה"ל כאילו נקרא בפי כל רק נתנאל. זהו טעמו. ולפ"ד אינו נכון דנהי דקיצור השם אין לכותבו. כי עצם השם מורה על הקיצור ע"ד בכלל מאתים מנה מ"מ כשכתב הקיצור ושינה בו אף לשם העצם זה גרע מחיסר שם הקיצור כמבואר בכל הפוסקים דאף במה שלא כתב כשר אם שינה בו פוסל כמו לא כתב שם אבי' כשר ואם כתבו ושינה בו פסול. וזה פשוט. וכאן מ"ש דמתקרי נתנאל היינו שבא לכתוב הקיצור. דהיינו מה שנקרא בפי כל תאנא. דהיינו מכיון שכבר כתב עצם השם נתנאל דהיינו מ"ש יצחק נתנאל. א"כ מ"ש דמתקרי נתנאל זהו ענין מה שנקרא בפי כל בהקיצור השם תאנא. א"כ איך יכתוב ע"ז נתנאל דהא לא כן הוא הקיצור. וא"כ חשוב שינה בהקיצור השם שנקרא בו בפי כל. מן תאנא לנתנאל ובזה לא נמצא שהקילו. דלא נמצא רק כשלא כתב הקיצור כלל לא פסל החסרון משום דהוא בכלל שם העצם כנ"ל. אבל כשבא לכתוב מה שנקרא בהקיצור דהיינו מה שנקרא בפי כל תאנא אין לכתוב נתנאל ולומר ע"ז בכלל נתנאל הוא תאנא. דהא כבר כתב נתנאל. וא"כ כשבא לכתוב השם דמתקרי בפי כל וכותב נתנאל זהו שקר. והיה צריך לכתוב כמו שהוא נקרא היינו תאנא או לא היה לכתוב כלל. רק יצחק נתנאל ותו לא. אבל דמתקרי נתנאל זהו שקר. ולא דמי למה שכותב שם העצם נתנאל ולא שם הקיצור תאנא כלל דאז אינו כותב שקר. רק חסרון קיצור השם. ועל חסרון זה לא הקפידו בהקיצור השם. היינו שמ"ש בגמרא ופוסקים שצריך לכתוב שני השמות שיש לו ע"ז לא הקפידו בהקיצור השם דאין זה שם שני ע"כ די בשם העצם. ורק החסרון של הקיצור אין מעכב וגם א"צ כלל. אבל כשבא לכתוב הקיצור שיהיה מותר לכתוב עליו שם העצם שזהו שקר זה לא נמצא בפוסקים שיקילו כלל. וכמו מי שנקרא יצחק ובפ"כ חקין הקילו שא"צ לכתוב דמתקרי חקין רק יצחק לבד. אבל אם היה כותב יצחק דמתקרי יצחק י"ל דפסול. וכיון הבית מאיר סי' קכ"ט סעיף י"ד פסל אפי' בכפילות השמות אף שלא שינה היינו יעקב ישראל דמתקרי ישראל. אף שאין בזה שום שינוי כי עולה לתורה וחותם יעקב ישראל ונקרא בפי כל ישראל. אעפ"כ כתב לפסול משום דמחמת כפילות שם ישראל יסברו דיש שינוי בשם ישראל בהקריאה בפי כל ממה שעולה לתורה. ובאמת זה אינו וה"ל שינה השם. והט"ג חולק עליו דאין לחוש לכפילת השמות. והיינו כשכותב דמתקרי כפי שנקרא כן בפי כל. אבל בנד"ד שהוא כפילות השם נתנאל. וגם אינו נקרא כלל כפי שכתב י"ל אף להט"ג הוי שינוי. ולא דמי למ"ש הב"ש בש"נ אות ב' מיהו אם כתב שרה אפי' בידוע שם העריסה היה שארקע כשר. דשאני הכא דכבר נכתב נתנאל. ובאמת גבי שארקע ג"כ אף אם שמה מעריסה שרה וגם חותמת א"ע כן אם נקראת בפי כל רק שארקע לבד וכתב שרה דמתקרי שרה י"ל ג"כ הגט פסול אף לפ"ד הב"ש שלא הקיל רק בחסרון שם דנערות שארקע. אבל אם בא לכתוב דמתקרי דהיינו שם שנקראת בפי כל אם כתב עלי' תחת שארקע שרה ה"ז שינוי שהרי מובן שנקרא בפי כל ג"כ שרה. מדכתי' שרה פעמים א"כ יאמרו דלא זו היא. קצרו ש"ד שם תאנא אף שהוא קיצור מנתנאל. מ"מ הפוסקים לא כתבו רק שאין צריך לכתוב קיצור השם. ור"ל דלא דמי לשאר שם שני שצריך לכותבו ג"כ אף אם הוא שם הטפל. אבל שם שהוא קיצור השם א"צ לכותבו. וכמו ע"ד שיש בכלל מאתים מנה. וז"ל המכתב מאליהו שער ד' סי' י"ח הטעם דליכא צד לעז בדבר הזה דהמכירו בשם מואל כשיראה כתוב בגט שמואל לא יבוא לומר שהוא אחר אלא ידוע הוא וניכר הוא לכל דהוא אותו האיש הנקרא מואל עכ"ל. אבל אם בא לכתוב הקיצור השם ושינה בו פשיטא דפוסל. וא"כ הכא מ"ש דמתקרי נתנאל כוונתו על מה שנקרא בפ"כ תאנע ובא לכתוב קיצור השם ולא סגי ליה בשם העצם נתנאל כיון דשם העצם הוא יצחק נתנאל. ע"כ בכה"ג אין לומר כ"כ בכלל מאתים מנה. שהרי אפי' היה נקרא נתנאל בפ"כ היה צריך לכתוב יצחק נתנאל דמתקרי נתנאל לדעת הט"ג והתו"ג שחלקו על הבית מאיר סי' קכ"ט סי"ד. וכיון שבא לכתוב השם דמתקרי בפ"כ דהיינו תאנא. איך יכתוב עליו נתנאל הא זה שינוי. ובכה"ג לא נמצא כלל שהתירו הפוסקים לכתוב על הקיצור שם העצם דלא הקילו רק לחסרון דאז אין כאן שום שקר. שהרי נקרא כן בשם העצם ג"כ ורק חסרו שם הקיצור. וזה לא איכפת לן. אבל הכא כבר נכתב שם העצם היינו יצחק נתנאל. וא"כ מ"ש דמתקרי נתנאל זהו שקר שנקרא תאנא ואין לומר דהיינו הך ונתנאל היינו תאנא זה אינו דלא הקילו רק בחסרון שם הקיצור ולא כשכותבין עליו שם העצם: