ג

אך ע"ד שם המתגרשת שבעת לידתה ניתן לה שם דראזנא וע"י חולי הוסיפו לה שם שאסיא. ובבואה לעיר בעלה ק' הלוכאוו תיכף אחר החתונה היפך לה הבעל שם דראזנא על שם ריזא. וכן נקראת שם בפי כל שאסיא ריזא. ומשם דרזנא לא נודע להם כלל. וזה שנה שיצא מעיר הלוכאוו לגור בחארקעוור גובערני גם שם נקראת בפי כל רק בשם שאסיא ריזא. ובהגט נכתב אנת אנתתי שאסיא דרזנא ודמתקריא ריזא. וע"ז ערער מעל' הרבה דהשם שאסיא דרזנא זהו שם שיש לה במקום אחר שאינו מ"כ ומ"נ כלל ואיך כ' שם זה לעיקר והביא מתשו' מהרמ"ל סי' ל"ט הובא ב"ש בש"נ אות מ"ם וזו היא דבר הקשה שבשאילה זו:

הנה מתחלה יש לדון בדין המבואר בש"ע סי' קכ"ט סי"ג אם כתב שם שיש לו במקום אחר וכתב וכל שום בשביל שם מקום כתיבה ונתינה בטל ופי' הב"ש בטל ממש מדאורייתא דה"ל כשינה ממש ע"ש ס"ק כ"ג. והדבר צע"ג דבב"י הביא כן בשם הה"מ והר"ן. ובהה"מ כתב פסול דמשמע מדרבנן. וגם משמע דהפיסול רק שלא תנשא ואם נשאת לא תצא שהרי לעיל מיניה בפירוש אינה מגורשת שבברייתא כתב ואפשר שאפילו נשאת תצא. א"כ הכא שדקדק לומר ה"ז פסול ולא כתב הלשון אינה מגורשת. משמע ודאי דקיל מיניה. וא"כ כיון שגם שם נסתפק בענין אם נשאת אם תצא ודאי דהכא אם נשאת לא תצא. ואע"ג דבהר"ן כ' אינה מגורשת היינו כמ"ש בדינו דרבן גמליאל אינה מגורשת היינו אם כתב שם של מקום כתיבה בלבד או שם מ"נ לבד. דאמרו בברייתא אינה מגורשת. והדבר מבואר שהוא רק מתקנת רבן גמליאל ומדאורייתא הגט כשר. וא"כ גם בכתב שם שיש לו במק"א עם וכל שום דכ' הר"ן אינה מגורשת היינו ג"כ לא מדאוריי' כ"א מדרבנן כנ"ל. אלא דמ"מ לפ"ד הר"ן דכתב אינה מגורשת אפשר לומר שהולד ממזר מדרבנן כמ"ש הב"ש סק"ח. אך זהו לפירוש התוספות פרק הזורק דשינה שמו ושמה מיירי כה"ג אבל להרמב"ם שם דמפרש שינה שמו ושמה שבמשנה פרק הזורק בשינוי דאורייתא א"כ אין ראיה שבדין דתקנת ר"ג היינו אם לא כ' וכל שום יהיה הולד ממזר מדרבנן וי"ג דרכים בה. והג"פ סי' קכ"ד ס"ד ס"ק י"ו העלה לדעת הרי"ף והרמב"ם דהוא גט פסול דלא תנשא ואם נשאת לא תצא. ע"ש בד"ה וראיתי בדברי הרמב"ם. ואפשר קצת ראיה לזה דהא אם לא כתב שמו ושמה כלל משמע בש"ע סעיף י"א דהגט פסול והולד ממזר מדרבנן. ע"ש בב"ש. א"כ לפ"ז בכתב שם מקום כתיבה או מקום נתינה. אין ראוי שיהא בו החומר כאילו לא כתב שמו ושמה כלל. ומיהו להי"א שם דהגט בטל מדאורייתא אזי י"ל בכתב שם מ"כ או מ"נ לבד הולד ממזר מדרבנן ולכן עכ"פ בדינו דהש"ע סעיף י"א דלא עבר על תקנת ר"ג די לומר דהגט פסול מדרבנן לענין שלא תנשא ואם נשאת לא תצא. דלפע"ד זהו קיל מכתב שם דמ"כ ולא כתב וכל שום. דע"ז אמרו אינה מגורשת משא"כ בנד"ז. רק מתורת הר"ן והה"מ למדנו והה"מ כתב הגט פסול וילמד דעת הר"ן סתום מן המפורש. ועוד ראיה ממ"ש הרמב"ם והש"ע ס"ג שינה שמו אע"פ שכתב וכל שום אינו גט. היינו מדאורייתא. וזהו דוקא בשינה שמו ממש. משא"כ הכא שכתב שם שיש לו במקום אחר לא דמי כלל לשינה ממש מהכ"ת נאמר שאינו גט מדאורייתא. א"ו י"ל פסול מדרבנן ועוד כי ר' שמעון בתוספתא דגיטין פרק הזורק משמע דמכשיר אפילו כתב שם דיהודה בגליל או שם דגליל ביהודה והיינו אפילו בלא וכל שום. וא"כ איך נאמר דלרבנן אפילו עם וכל שום הגט בטל. ולולי דברי המפרשים היה אפשר לומר מ"ש בתוספתא ואם אמר אני פלוני מיהודה עם השם שיש לי בגליל ונשוי אני אשה מגליל יש לפרש דמיירי דכשהכתיו"נ בגליל וכ' השם שיש לו ביהודה עם השם שיש לו בגליל ור"ל וכל שום הוי מגורשת. דאל"כ אלא דמיירי כשמקום הכתיבה ביהודה והנתינה בגליל ומכשיר בכותב שם דמ"כ עם וכ"ש על מ"נ כמו שהבינו המפרשים א"כ קשה מאי קאמר ר' שמעון אפי' כתב שם דיהודה בגליל. מיירי ג"כ שם מ"כ לבד. וא"כ מאי אפילו אם לומר וכ"ש אם כתב מ"נ לבד הא התוספתא ס"ל מקום כתיבה עדיף. וצ"ל אפילו ר"ל אפילו לא כתב וכל שום. מיהו מאחר שהמפרשים לא פירשו כן בטל פירוש זה לגמרי. אבל עכ"פ אין לומר בו רק גט פסול מדרבנן וזהו אם כתב רק וכל שום אבל אם כתב בפירוש השם שיש לו במקום כתיו"נ אע"פ שהקדים השם שיש לו במק"א כגון שכתב אני שלמה דמתקרי חיים י"ל הגט כשר. ובפרט לדברי האומרים דאם כתב שם הנשתקע אינו פוסל כשהוא שמו הראשון אם כתב ג"כ שם דעכשיו כמ"ש בספר שמות דק"ט ע"ב לפ"ד מהרי"ק שרש פ"ו. א"כ כ"ש בכתב שם שיש לו במק"א והוא שמו הראשון עם שם דעכשיו. וכן מצאתי ביש"ש פרק השולח סי' ט"ז מי שהיה לו שם בילדותו ונשתקע ממנו לגמרי אם כותב אח"כ שם המובהק בלשון דמתקריא כשר עכ"ל בקיצור הדין. ובהביאור כ' ומ"ש הטור בשם הרמ"ה ואם גירש בשם שלא הוחזק כלל אע"ג דכתב וכל שום וחניכא אינו גט. נראה דוקא שלא הוחזק בה כלל והוא בא להחזיק לו שם לעצמו. כהאי גוונא הוא דלא הוי גט כלל. אבל אם היה שם זה בילדותו אלא שנעתק ממנו לגמרי בין בחתימת שטר ובין בקריאתו לס"ת. לא הוי כשינה שמו ונהי דאין ראוי לכותבו ואפשר דפסול. אבל להיות הגט בטל ולומר שאינה מגורשת כלל לא נהירא דלא הוי שינה שמו ממש דאמרינן בהזורק שאינו גט. ודוקא בכה"ג שכולל שם המובהק. אבל אם כתבו בפירוש אפילו אם כתבו אח"כ בלשון דמתקריא כשר בדיעבד. אבל היכא דלא הוה ליה האי שם בילדותו אלא שהוא בא להחזיק עצמו בשם אחד שאינו מובהק אפילו כותב שם המובהק אח"כ בלשון דמתקריא הוי שינה שמו ממש ואינו גט עכ"ל. ולפע"ד פשוט דזה השם שיש לו במק"א לא גרע משם של מקומו שנשתקע לגמרי דכיון שנשתקע ונעתק ממנו השם לגמרי מאי נפ"מ שהיה שם של מקומו. הרי עכשיו נשתקע. ואעפ"כ אין זה שינה שמו. כמ"כ אם זה השם היה לה במק"א מאחר שזה השם ניתן לה מלידתה והיה קבוע בה עד זמן שנשאת ג"כ כשכתבו לא חשוב שינה שמה. ומבואר ביש"ש דאפי' אם כתבו רק עם וכל שום רק אפשר דפסול. ולא ברירא ליה דפסול. ואם כתב עם דמתקריא על שם שנקראו בו עתה מכשיר דיעבד. ולפע"ד גם הש"ע סעיף י"ג לא מיירי כשהוא שמו הראשון: