א
סימן רג
ע"ד המגרש שנק' משה בער. ועיקר שמו משה דוב. וחותם כן רק שעכשיו גם לס"ת נק' לפעמים משה בער. ונכתב בגט משה דוב המכונה בער. הנה לדעת הב"ש סי' קכ"ט סי"ד ס"ק כ"ד מבואר לכתחלה לכתוב כן משה יהודה המכונה ליב ויפרש המכונה ליב קאי על השם יהודה. והאיש נק' משה ליב. ואף שאין הפי' ברור דהרי י"ל שמא המכונה קאי על האדם שהוא מכונה רק ליב. עכ"ז לא חששו לזה ואפ"ל טעמם משום דשם ליב הוא כינוי ליהודה או לאריה ע"כ כשכתב המכונה ליב מסתברא דקאי על שם יהודה. ובתשו' נו"ב מהד"ת חאה"ע סי' קי"ט חלק ע"ז דהמכונה קאי על האדם וא"כ יפרשו שנקרא רק ליב לבד ובאמת נקרא משה ליב ע"כ ס"ל לכתוב משה יהודה דמתקרי משה ליב. וכ"ד הט"ג בלק"ש ס"ו. ומ"מ דיעבד ס"ל דכשר כמ"ש הב"ש והת"ג סי' קכ"ט סי"ד ס"ק כ' כתב כיון שנהגו העולם כמ"ש הב"ש אין לשנות. ולענ"ד אף אם הפירוש דהמכונה קאי על האדם עדיין אין הפירוש מוכרח שנקרא ליב לבד אלא יש לפרש ג"כ שנקרא ליב עם משה היינו משה ליב דהא עכצ"ל כן גבי דמתקרי לפמ"ש אאזמ"ו הגאון ז"ל בתשו' המתחלת אודות האשה הנקראת בפי כל שרה לאה שלדעת הסדר גיטין שלנו סס"י י"ט דאף אם נקרא בפי כל בשני השמות יחד אם עולה לס"ת באחד מהם צריך לכתוב דמתקרי עכ"ל. א"כ לפ"ז פי' דמתקרי עכצ"ל היינו שנקרא ג"כ בשם זה עם השם הראשון. א"כ גם בנד"ז יש לפרש המכונה בער היינו שנקרא כן עם משה. גם בספר בית מאיר סי' קכ"ט סי"ד על מי שנקרא מיום מילתו יעקב ישראל וכן עולה לתורה וחותם ובפי כל נקרא רק ישראל לבד. פסק דדיעבד אם כתב בגט יעקב דמתקרי ישראל כשר. הרי מכשיר בכתיבת יעקב אף שלא נקרא כעת כלל בשם יעקב לבד בלא ישראל. והיינו ג"כ מפני שמפרש דעת הס"ג סס"י י"ט כנ"ל. כמ"כ לדבריו ג"כ יש להכשיר בענין המכונה בער אף שלא נקרא בער לבד כ"א עם משה. והט"ג בפירושו לס"ג סס"י י"ט הביא דברי פירוש הבית מאיר ודחה פירושו וכל מעיין יראה אשר פירוש הבית מאיר בהס"ג אמת ויציב. וע' בט"ג בלק"ש סעיף א' סק"א מ"ש בשם פרח שושן. א"נ אע"ג דאפשר לפרש הכי ואפשר לפרש הכי ס"ל דכשר דוגמת מ"ש החמ"ח סס"י קכ"ט גבי שם מילכה שבחירק המם שעלה במוסכם לכתוב מלכה בלא יו"ד. אף שהרי אפשר לקרותו מלכה בפתח. שכן נקראים רוב הנשים ששמם כן. ועכצ"ל דכיון שהאותיות סובלים ג"כ שם מלכה בחירק אין לחוש כיון דע"ח ועידי מסירה יודעין שהמתגרשת שמה מלכה בחירק. וקצת ראיה לדבריו ממתניתן רפ"ג דגיטין היה לו שתי נשים ושמותיהם שוות כתב לגרש בו את הגדולה לא יגרש בו את הקטנה הא גדולה מצי מגרש ועיין בהר"ן דאף לר' מאיר מצי מגרש. והרי אין מבורר מהגט שמגרש את הגדולה. אע"כ צ"ל כיון הגט סובל שמגרש את הגדולה וע"ח וע"מ יודעים כן כשר. וה"נ כיון בהגט מתפרש שמה מלכה בחירק אף שיש לפרש מלכה בפתח. הרי האמת עד לעצמו שהמתגרשת מלכה בחירק וע"ח וע"מ יודעים כן. וה"ה גבי משה דוב המכונה בער או משה יהודה המכונה ליב כיון דאפשר לפרש דהמגרש נק' משה בער כמו שהוא באמת הרי נכתב שמו כדין אף שיש לפרש ג"כ שנק' בער לבד אין חוששין לזה. וכמו בשם ראסיא בפתח אם כתב אלף אחר הריש כשר כמ"ש בט"ג בש"נ אות ריש סק"ג וגם דעת מהריב"ל בתשו' דגם בשביל פתח צ"ל אל"ף והוכיח כן מהש"ס בכתובות פרק מציאת האשה (דס"ט ע"ב) גבי ינחם כתיב ע"ש בפרש"י. רק שהאחרונים המציאו לכתוב על קמץ לבד א' ולא על פתח ואינו מוסכם. ועכ"פ אם כתבו ראסיא באל"ף ודאי כשר הגט והרי יוכלו לטעות דשמה ראסיא בקמץ שהוא שם אחר לגמרי והוא כינוי לרחל. ועכצ"ל דמ"מ כיון שזו שמה ג"כ כמו שנכתב בהגט כשר א"כ כמ"כ י"ל גבי משה דוב המכונה בער דכיון שיש לפרש שנקרא משה בער הגט כשר. אך לכאורה יש להקשות ע"ז ממ"ש בש"ע סי' קכ"ה סי"ז היה בו משמעות שני ענינים כו' ה"ז פסול וע' ב"ש שם סק"ל ומקור הדין מהרמב"ם פ"ד ה"ט י"א. ולכאורה כ"ש כאשר בשמו ושמה יש ב' משמעות. ומהמשנה דרפ"ג דגיטין דהיו לו שתי נשים ושמותיהם שוות י"ל דאין ראיה דהתם השמות מפורשים היטב בלי שום פקפוק. רק שיש עוד לו אשה אחרת ששמה כשמה ע"ז מהני עידי מסירה. משא"כ הכא שבעצם הספירת דברים של הגט אין השם מבורר כ"כ. אך עכ"פ מהחמ"ח ומהא דראסיא משמע דכשר כה"ג ע"כ י"ל טעם לדברי הס"ג והב"ש:
קיצור מ"ש הב"ש לכתוב משה יהודה המכונה ליב וס"ל המכונה קאי על שם יהודה. והנ"ב נחלק עליו דהמכונה קאי על האדם ע"כ הורה לכתוב משה יהודה דמתקרי משה ליב. ואפ"ל כי אף אם המכונה קאי על האדם עדיין י"ל דנקרא משה ליב. כמ"ש בס"ג סס"י י"ט לענין דמתקרי. וכיון שאפשר לפרש כן וע"ח וע"מ יודעים שזהו המגרש י"ל דכשר. וראיה מרפ"ג דגיטין אף שיש לדחות הראיה מ"מ כן דעת החמ"ח גבי מילכה בחירק דכותבין מלכה אף שיש לטעות ששמה מלכה בפתח. הג"ה. וכ"ד הכנה"ג בסי' קכ"ט בהגהב"י ס"ק קצ"ו דלא כשו"ת מ"ב סי' קי"א וסיים ואין חשש אם הקורא יקרא בפתח תחת המם עכ"ל ולכאורה אין דבריו מובנים כלל מדוע אין חשש הלא מלכה בפתח שם אחר הוא כמו שרי שרה ע"כ צ"ל דכוונתו כיון שאפשר לקרות ג"כ מלכה בחירק תחת המם אף שאפשר ג"כ לקרות מלכה בפתח אין חשש:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.