א

סימן רא

שם אבי המגרש דן ונקרא בפי כל דאנקיא. אם לכתוב הכינוי ואם כתבו דאינקיא ביו"ד גם אחר האל"ף:

הנה ממ"ש הב"ש בש"א אות ד' דן וא"צ לכתוב המכונה דעניל והוא מדברי הס"ש בשם מהרש"ל ביש"ש פרק השולח סי' ל"א. וא"כ כ"ש שא"צ לכתוב המכונה דאנקיא. ומה שהעירו מדברי הג"פ סס"ק ס"ז אמנם אם כ"ע קרו ליה חקין כו' כותבין בכה"ג יצחק דמתקרי חקין עכ"ל הנה הלא גם הב"ש בש"נ אות ב' הביא סברא זו ואח"כ הכריע ונ"ל בשמות אשר אין הנקודות שוין כו' אבל שמות אשר הנקודות שוין כו' הדסה הדסכן הגר הגרכן כו' א"צ לכתוב שם שניהם אלא כותב שם העריסה לבד עכ"ל ובודאי דדאנקא לגבי דן לא גרע מהדסכן לגבי הדסה וא"צ לכתוב רק דן. ובמכמ"א שע"ד סס"י כ"א מצאתי דס"ל לא כמ"ש הג"פ וז"ל בענין אבגלי אם נודע ששם הלידה שלה היתה אביגיל אף על פי שלא נקראת כן כלל אין כותבין אלא אביגיל עכ"ל. ועוד אף להג"פ לכאורה יש לצדד באיש דאע"ג דכ"ע קרו ליה דאנקא הרי עולה לתורה ודאי בשם דן וכן חותם ודאי באגרות ושטרות אם כן אמאי לא יחשב זה כמו דפורתא קרו ליה דן דבכהאי גונא ס"ל לו ז"ל ג"כ דא"צ לכתוב רק שם העצם ולא שם דנערות כו' ואין הפנאי מסכים לעיין בזה כי בלאו הכי בנד"ז שהוא בשם האב ודאי די לכתחלה לכ"ע בעצם השם וא"צ לכתוב שם דנערות. ואם משום דיש לדנקיא שם קדש אחר כמ"ש בב"ש שם דוד המכונה דנקיא. וכתב הב"ש בסי' קך"ט ס"ק ך"ז דבכה"ג יש לכתוב הכינוי. וכ"כ בש"א אות א' גבי אייזיק. הנה הט"ג שם ס"ק כ"ח גמגם ע"ז וגם לפמ"ש הב"ש בהכללים סעיף ח' ודווקא אם יש באותו מקום כו' ע"ש ואצלינו לפה"נ אין דוד נקרא דנקיא רק הוא כינוי לדן א"כ לא היה צריך לכתוב הכינוי גם בט"ז ס"ק ך"ב גבי מעשה באחד ששמו אבלי כו' משמע כן. וממש"ש הט"ז ונראה דעכ"פ כו' מבואר שאפילו בכה"ג שיש להכינוי שני שמות הקדש אין זה חששא גמורה כשלא כ' הכינוי. דאל"כ לא א"ש לשון דעכ"פ. כ"ש בנד"ז שדאנקיא מפורסם שהוא כינוי רק לדן ולא לדוד. וביותר שהוא בכינוי האבות דבלא"ה דעת מהרי"ק ש' ק"ו שאין לכתוב כינוי האבות. והמכמ"א שע"ד סי' ך"ט העלה שיש בזה שני דיעות בראשונים. א"כ בכה"ג פשיטא דלא היה צריך לכותבו כלל. ועכשיו שכתבו ביו"ד בין אל"ף לנו"ן באמרם שנרגש הברת יו"ד. ולפע"ד אין נרגש בזה יו"ד. וכמו באנקא. וכן בבילא אחר הלמד אין כותבין יו"ד וכשכתבו יו"ד יש חשש לשינוי ההברה שיקראו האל"ף בחיריק כאשר כתב לי ההמ"ץ מוהר"ש נ"י והביא ראיה מהט"ג גבי דניאל שכתב דניאיל ע"ש בש"א אות ד' סק"ו. גם היו"ד שאחר הקוף נ' שהוא שפת יתר ודי היה לכתוב דאנקא. כמו בילקא. מיהו דיעבד כשנכתב ביודין דאינקיא היה מקום לומר דהגט כשר דאף אם יש איזו חשש ושמץ שינוי מ"מ כיון שי"ל ג"כ שאין זה שינוי א"כ בשם האב אפשר דאינו נפסל בהכי אף שבשם המגרש עצמו יש להחמיר אף דיעבד ועיין בג"פ סי' קך"ח סס"ק גימ"ל. אמנם למעשה שהמגרש בעיר ואפשר להשיג ממנו גט אחר יש להצריך גט אחר שיכתוב בו דן לבד. וא"צ כלל לכתוב הכינוי דאנקיא: