ז

וראיתי בשו"ת בית אפרים סי' פ"ה גבי שאלה דשאסי' טובא ונקרא בפי כל טובא. שהאריך בדברי הד"מ ס"ק י"ט שהבאתי לעיל ופי' דבריו ג"כ דהיינו אף שנקרא בפי כל בשם השני מקדימין אותו כגון שנקרא בשעת מילתו ראובן שמעון ועכשיו נקרא בפי העולם שמעון לכן נעשה שם זה עיקר וכותבין שמעון ראובן ע"ש דקנ"ט סוף עמוד שני. שהקשה שם ע"ז כיון שמעולם לא נקרא בסדר הזה הו"ל שינוי השם ופסול כמ"ש הג"פ ס"ק צ"ט ותירץ ע"ז שם דקנ"ט ע"א סד"ה וראיתי בג"פ. וכיון דאלו השמות נכתבו בגט סגי בהכי דהא לא כתיב בהו חוקה שיהיו סדרן מעכב כו' ולפ"ז א"ש נמי מ"ש בס"ג שהביא הד"מ שיש לכתוב שם שקורין בו תחלה דע"כ פירושו שנקרא בשם השני לבד ומקדימין אותו וכבר כתבתי שזה צ"ע דאיך נהפוך סדר השמות דהא בשמות הלידה מלתא דפשיטא שאין להפך וכמ"ש הג"פ ולפמ"ש י"ל דגם בשמות הלידה שאין מקום לכתוב דמתקרי לפי שהם שמות העצם ולא נקרא בכל אחד בפ"ע לבד מ"מ אם רגיל בשם הב' לבד שפיר יש להקדימו כו' ודרך הוא במי שנקרא בשני שמות דקרו ליה ועני בין שקורין אותו כסדר הזה או בהפך רק שאין להפוך מחמת קריאת העולם דאיכא לעז כשיראו בגט שלא כמו שהוא נכתב הוא נקרא ולפיכך כשהוא רגיל להיות נקרא בשם אחד אין כאן לעז דדוקא כשאין יתרון לשם אחד על חבירו ושניהם מלידה אז כיון שאין טעם להפך זה יש חשש לעז כו'. משא"כ כשיש טעם להפך זה אין חשש לעז שיכירו כי זו היא שעמדה לו לפתוח בו ראשון עכ"ל התשו' בית אפרים והאריך. וגם הביא ראיה לזה מתשו' רמ"א סי' פ"ד גבי אסתר פעסלין ובפניה קורין אותה פעסלין לבד דפסקו לכתוב פעסלין אסתר. (ועיין מזה בב"ש ס"ק ל"א). וע"ש עוד דקנ"ט עמוד שני ד"ה וחוזרני וד"ה וגדולה מזו. והנה כ"ז אף לשטתו שאם כתב טובא דמתקריא שאסי' פסול אעפ"כ אם כ' טובא שאסי' כשר. והת"ג חולק ע"ז דאם כתב טובא דמתקריא שאסי' כשר כיון שנקרא' בשם טובא בפני עצמו ע"פ רוב כדמוכח מדבריו סעיף י"ד ס"ק ך'. ולכתחלה ודאי יש לנהוג כמ"ש הטיב גיטין בלקוטי שמות שלו. מ"מ עכ"פ לפ"ז בנד"ז שכתב דוב זאב אין כאן שינוי מה שהקדימו שם דוב כיון שרגיל בו לגבי זאב שהרי נק' לתורה דוב ומסתמא חותם כן. ושם זאב דוב אין קורא בו כעת כ"א בשכבר נקרא כן. א"כ לא גרע מדין פעסלין אסתר ומדין טובא שאסי' הנ"ל ואע"פ שלמעשה פסק הב"א בענין טובא שאסי' באופן אחר כמו שהביא בלקוטי שמות סעיף ט"ו. היינו לענין לכתחלה אבל לענין דיעבד ובפרט כנ"ד ששם בער נכתב תחלה בטוב נראה מדבריו בתשו' הנ"ל שיש להקל. אך מדברי הבית מאיר סעיף י"ד שהבאתי לעיל סעיף ג' נראה דלא ס"ל כן בפי' ד' הד"מ ס"ק י"ט הנ"ל:

קיצור שגם בתשובת בית אפרים סי' פ"ה פסק כמו שכתבתי לעיל סעיף ג' בפי' דברי הד"מ ס"ק י"ט שמי שנק' בשעת מילתו ראובן שמעון ונק' אח"כ בשם שמעון. יכתבו שמעון ראובן ושכ"ד גדול אחד בתשו' רמ"א סי' פ"ד. ואף שלמעשה פסק לכתוב באופן אחר מ"מ לענין נ"ד דוב זאב שנכתב תחלה השם שנקרא בו בפי כל בער היה נראה דאין לחוש ובפרט כשכבר נשאת: