ג

והעולה מזה לנדון שאילתינו דכאן כשכתב פלונית בת בער דהיינו שמה וחניכא של אביה שהכל קורין לו בה. היה די מדינא לכ"ע ולא היה צריך לכתוב מדינא דמתקרי דוב רק ממנהגא. ועפ"ז ימצא הרבה דיעות דאף אם יש איזה שינוי בשמות דוב זאב אין השינוי פוסל כיון שהוא דבר שלא היה צריך לכותבו כלל מדינא אף לכתחלה. וכמו בשם הלידה. וגם לעז ליכא בנד"ז דהא ידוע רק בחניכא בער לבד. ומ"מ אין זה מוסכם מטעם שיש לחלק בין זה לשם עיר הלידה כמשי"ת אי"ה. אך מ"מ כשהשינוי קל ומעט מזעיר ובענין שי"ל שאינו שינוי וי"ל שהוא שינוי מועט אז אפשר לסמוך על דיעות הנ"ל:

ולכן מתחלה צריך לבאר החקירה הב'. הנה זה שנקרא לדבריו במילתו זאב דוב ועכשיו נשתקע שם זאב וקורין אותו לתורה רק דוב ובפי כל בער. וכתבו בגט בער דמתקרי דוב זאב. נמצא הפך סדר השמות בענין דוב זאב דהיה לו לכתוב זאב דוב. ובודאי מי שנקרא ראובן שמעון. והפך וכתב שמעון ראובן הוא פסול. וכמ"ש בג"פ סעי' י"ד סס"ק ס"ג. אך משמע מדבריו דהוא פסול מדרבנן ובסעיף י"ח ס"ק צ"ט גבי מי ששמו שם טוב וכתב טוב שם כתב דהגט פסול או בטל. משמע דמספקא ליה אם פסול מדרבנן או בטל מדאורייתא והא דבס"ק ס"ג כתב פסול י"ל דראובן שמעון קיל מטוב שם כיון דכל אחד שם מובהק בפני עצמו ע"כ אף אם הפך סדרן נוטה יותר דה"ל רק פסולא דרבנן. וכמ"ש לקמן בשם שו"ת בית אפרים סי' פ"ה בתשובה דשאסי' טובא ובתשובתו סי' צ"ג בענין מיכל פנחס שקצתן קורין אותו פנחס מיכל משמע דס"ל שהפוך סדר השמות חשוב שינוי גמור. וכן י"ל בדברי הג"פ שבס"ק צ"ט מספקא ליה אף בראובן שמעון אם הפך וכתב שמעון ראובן שמא הגט בטל. אך נ"ד שאני כיון דנשתקע שם זאב א"כ בכה"ג י"ל דקיל יותר דהא צריך להקדים שם דוב לפי שבו נקרא לתורה משא"כ שם זאב הרי נשתקע ואיך יקדימו. ואף שרצה לכותבו כיון שנקרא בו בשכבר מ"מ אין נפסל כשכתבו אחר דוב ואף שמעולם לא נקרא דוב זאב כ"א זאב דוב אין זה שינוי שמו דהא עכשיו אין נקרא כלל זאב רק דוב כ"א כתב גם זאב לפי שנקרא בו במילתו. ע"כ הוא טפל ובטל עכשיו לשם דוב. וראוי להקדים שם דוב ולכן אין זה שינוי כשכתב דוב זאב. דהפירוש דמתקרי לתורה דוב וגם יש לו שם זאב והוא טפל לדוב. וראיה לזה מהד"מ וס"ש כמו שאגיד. הנה בד"מ סי' קכ"ט ס"ק י"ט כתב ומצאתי עוד שם דאם נתנו לו במילתו שם אחד וע"י חולי נשתנה שמו יש לכתוב דמתקרי אבל אם נתנו לו ב' שמות במילתו יש לכתוב בלא דמתקרי ויש לכתוב אותו שם שקורין אותו בו תחלה עכ"ל והפי' ששם שקורין אותו בו יקדימוהו לכותבו תחלה כמו אם נקרא במילתו יעקב מאיר ומ"מ קורין אותו יעקב לבד אזי יכתוב יעקב מאיר. וממילא מובן דאם קורין אותו בפי כל מאיר לבד יש להקדים ג"כ שם מאיר ולכתוב מאיר יעקב ובלא דמתקרי. דאין לומר דהד"מ מיירי דוקא שנקרא בפי כל בשם הראשון שנתנו לו במילתו אזי יקדימוהו אבל אם נקרא בפי כל בשם השני לא יקדימוהו. דא"כ למה צריך לטעם מפני שקורין אותו בו. הא בלאו הכי שם זה ניתן לו ראשון במילתו. אעכצ"ל דכללא כייל לכתוב תחלה השם שקורין אותו בו אף שבמילתו היה שם זה שני עכ"ז עכשיו שקורין אותו בו. יש להקדימו. וכן מצאתי בבית מאיר סעיף י"ד פי' כן דברי הד"מ אלא שכתב אבל נראה דאיירי בשאי אפשר לעמוד על העיקר איך היה סדר השמות בשעת לידה וגם סדר קריאתו לתורה וחתימתו אין ידוע עכ"ל ור"ל דאם ידוע ששם זה הוא אחרון במילתו אין להפך הסדר ולהקדימו. ודבריו דחוקים בלשון הד"מ דכל כה"ג ה"ל לפרש. (ולנדון שאילתנו אף לדבריו שפיר דמי דכאן נמי נקרא שא"א לעמוד על העיקר איך היה סדר השמות. כיון שבתו אמרה שנקרא דוב זאב. אף שהוא אמר אחר שהוחזקה גרושה שנקרא זאב דוב. אין זה חשוב בירור כלל. דהוא אינו נאמן אחר שכבר הוחזקה גרושה. וגם שלא אמר כן בתורת עדות כ"א בסיפור דברים במסל"ת י"ל דלא דק. ועכ"פ אין זה בירור. וא"כ לפ"ז גם לדעת הבית מאיר בהרמ"א בד"מ יש להקדים שם דוב כמו שכתבו דוב זאב. אך מתחלה נעמוד על דעת הד"מ). וגם לא הבנתי איך תיקן בזה במה שאי אפשר לעמוד כו' דאם בשידוע ה"ל פסול ושינוי השם ה"נ בשאינו יודע ה"ל ספק ומנלן להקל בספק שינוי השם בהמגרש עצמו. הגם שיש לתרץ ע"פ פסקי מהרא"י סי' י"ד שבש"ע סי' כ"א וע"ש בג"פ ס"ק קי"ג מ"מ דוחק הוא. ובס"ש בש"א בשם כרמי דף מ"ו סע"ב כתב אבל היכא שיש לו ב' שמות מובהקים כגון שמלקיחים לו שני שמות במילתו כו' לא קורין דמתקרי. אלא שם הרגיל קודם. כמו יעקב מאיר. שכל העולם קורין לו יעקב רק לס"ת קורין בשני שמות יעקב מאיר ולענין גט נמי יעקב מאיר עכ"ד בעל זכרון משה ז"ל עכ"ל הס"ש. והנה מדכתב אלא שם הרגיל קודם. משמע הוא הדין אם שם הרגיל הוא מאיר אזי כותבים מאיר יעקב. והטעם י"ל דאף שבמילתו הקדימו שם יעקב. מ"מ אנו הולכים בתר קריאה דעכשיו שהוחזק בשם מאיר. ע"כ יש להקדימו ומפני שמ"מ לא נעקר שם יעקב לגמרי. ע"כ מציגין אותו אח"כ לומר שיש לו שם יעקב ג"כ. ואין מוכרח שנקרא מאיר יעקב. אלא שמפרשין וכותבין השמות שיש לו היינו מאיר וגם יעקב. ואין הפירוש שנקרא כן דוקא בשני שמות רצופין מאיר יעקב. כ"א שיש לו שני שמות אלו:

קיצור כשכתב בגט פלונית בת בער לא היה צריך מדינא אף לכתחלה לכתוב שמו העצם של אביה רק ממנהגא לבד לכן י"ל שאין שינוי קל פוסל בו בפרט כשאפ"ל ג"כ שאין זה שינוי כלל וכמו בנד"ז. והנה כשנקרא ראובן שמעון והפך הסדר בגט שמעון ראובן משמע בג"פ ס"ק ס"ג דהוי פסולא דרבנן וצ"ע וגם פסולא דרבנן דשינה שמו חמור טובא. אך מה שהפך בנד"ז סדר השמות דוב זאב קיל יותר כיון ששם זאב נשתקע לגמרי אין השינוי ניכר כלל. והד"מ סי' קכ"ט ס"ק י"ט והס"ש בשם כרמי ס"ל בשני שמות שניתנו לו במילתו אפילו לא נשתקע השם הראשון רק שנקרא בפי כל ומורגל בשם השני מקדימין שם השני בגט וכותבין שניהם בלא דמתקרי. ומפרשים מ"ש בגט ב' השמות לא שנקרא בשניהם יחד דוקא כ"א שיש לו שני שמות אלו (ומה שחשש רו"מ משום דשם זאב הוא שם הנשתקע עיין לקמן סוף תשובה זו ססע"י י"א דאין לפסול הגט כלל מחמת זה בשם אביו כשכתב שם הקבוע ג"כ):