א

סימן קצט

בנדון שכתב שמואל אורי והוא חותם באגרות בשריטה כזה שמואל אורי' והשריטה מורה לכאורה על שצ"ל עוד אות א' היינו אוריה כמ"ש הב"ש גבי אלי'. הנה כיון שידוע שנק' בעירו רק שמואל אורי ולא אוריה וכן עולה לתורה וכן נכתב בכתובה שכתב לאשתו. וגם ידוע שאבי אמו שעל שמו נקרא אורי הי' שמו אורי דוקא ולא אוריה. וגם מבני משפחתו שנקראו ע"ש זקנו הנ"ל ג"כ שמם אורי דוקא. וגם שם אוריה לא נשמע כלל וכלל במדינתינו. וגם בעיר שגירש הגם ששם אינו נק' בפי כל רק בשם שמואל או מוניא מ"מ כשעולה לתורה שנקרא בשם שמואל אורי אזי נקרא שמואל אורי ולא שמואל אוריה. א"כ הרי ברור שחתימתו אוריה בשריטה אחר היוד הוא שפת יתר וטעות ולא משגחינן בחתימתו כמו שפסק הט"ז בשם אלעזר לאזר וחותם א"ע אליעזר יעו"ש באריכות והובא לקמן. וגם דומה ממש למ"ש בס"ש באות ב' בשם באלי בשם מהרי"ט שכ' בשם תשו' מהראנ"ח ח"א סי' ל"ה וז"ל ששם זה נמצא בתלמוד ובכל מקום שנמצא כתוב מלא באל"ף בין הבי"ת ללמ"ד כו' ואם כתב בלי חסר בחתימתו אין משגיחין עליו דטועה הוא בה ולא דמי ליונתן ויהונתן שכתב בתה"ד שאם רגיל לכתוב יהונתן יש לכתוב כמו שהוא רגיל דהתם השם נמצא הכי והכי לכך הולכין אחר רגילות כתיבתו. אבל הכא שם באלי לא נמצא כ"א באל"ף נאמר דטועה הוא באותיות שמו. וגם לא דמי לירחמיאל שהוא שינוי במבטא וכו' וק"ל עכ"ל ופי' מ"ש וגם לא דמי לירחמיאל היינו דהתם כתב מהרא"י בפסקיו סי' י"ח דאף שלא נמצא בכתוב רק ירחמאל חסר יו"ד בין המם לאלף עכ"ז מאחר שחותם מלא יו"ד אזלינן בתר חתימתו והובא ב"י וש"ע סס"י קכ"ט סעיף ל"א.התם הוא משום שיש שינוי במבטא והוא נקרא במבטא כמו שחותם ירחמיאל בחירק דוקא. א"כ המבטא מה שנקרא בחירק מסייע להחתימה ע"כ אזלינן בתר חתימתו. אבל גבי באלי שאין מהמבטא ראיה לחתימתו ע"כ אזלינן בתר השם כמו שנמצא בתלמוד. והובא כ"ז ג"כ בב"ש בש"א אות ב' והסכים כן להלכה דלא כט"ז ע"ש. והדברים ק"ו לנ"ד דשם אורי נמצא רק באותיות אלו בתורה ע"כ לא דמי ליונתן ויהונתן כ"א לשם באלי דאין להשגיח אם חותם בענין אחר דודאי טועה הוא. ונוסף ע"ז עוד דגם מהמבטא יש עדות גמור שחתימתו טעות שהרי נק' בפי כל אורי א"כ עדיף טובא מבלי דאין להשגיח בחתימתו. וכ"פ בתשובת מהרח"ש סי' יו"ד גבי יהושע דאע"ג שחותם א"ע באל"ף יאושע לא משגחינן בחתימתו דטועה הוא הובא בג"פ סס"ק קי"ט ורס"ק קל"ה וכ"פ בספר שמות בשם יהושע וכן מוכרח מתשו' מהרי"ו סי' קפ"ב שהביא הג"פ ס"ק צ"ט אף שדברי מהרי"ו צ"ע כיון דהי' נק' לתורה ג"כ כן יעו"ש. מ"מ עכ"פ נוציא מדבריו דהיכא דחתימתו הוא נגד מה שנקרא וניכר שהוא טועה לא משגחינן ביה. וכ"כ הצ"צ בתשו' סס"י פ"ד בשם הב"ח. וז"ל ומו' הה"ג בעל ב"ח צוה לכתוב זעליק בקוף ודנתי לפניו כתלמיד לפני רבו כיון שחתם שמו זעליג בגימל כך שמא יש לכתוב כמו שהוא חותם ואמר שהוא לא חתם שפיר כי באולי חתם עצמו כך ואין לו קבלה מאבותיו והראה כך מתוך הסדרי גיטין שיש לכתוב זעליק בקוף והיה שוחק עליו שחתם כך זעליג בגימל כו' והייתי כמתמיה על דבריו שכתבתי דמי ששומע מחבירו קורא לחבירו זעליג אינו מרגיש בטוב אם מדבר בגימל או בקוף כיון שהם ממוצא אחד דוק ותשכח עכ"ל. הרי ס"ל להב"ח דכיון שאנו יודעין שזעליק צ"ל בקוף אף שחותם א"ע בגימל אמרינן דטועה הוא כיון שמהמבטא אין ראי' לחתימתו. ואף דהתם לא ידענו שזעליק צ"ל בקוף רק מתוך סדרי גיטין לבד ק"ו אלף פעמים לשם אורי דמבואר כן בתורה כמה פעמים. דאין להשגיח על השריטה שעושה בחתימתו דטועה הוא. וכ"ש שגם מהמבטא יש ראיה נגד חתימתו. ואע"ג דבב"ש גבי זעליג לא מסיק כן וס"ל דאין משנין חתימתו י"ל היינו משום דנמצא הכי והכי ומדמה זה ליונתן ויהונתן כנ"ל. ומה גם למבטא שלנו צ"ל זעליג בגימל. משא"כ בנ"ד דאורי לא נמצא כלל בענין אחר דמי לבאלי דמודה הב"ש ג"כ ועדיף מיניה כנ"ל: