א

סימן קצח

מכתבו ע"ד הגט שנכתב בו שניאור המכונה זלמן דוב המכונה בער דמתקרי זלמן. והוא נקרא בפ"כ במקום כתיו"נ הגט זלמן. הגיעני ע"י בנו המופ' שי' אחר יו"ט של סוכות. והנה בטיב גיטין בליקוטי שמות סעיף מ"ב החמיר טובא והראו לי שבספר נדפס מחדש לאחד מרבני זמנינו נקרא שו"ת בגדי ישע בחאה"ע מסי' ח' עד סי' ט"ז האריך בדין זה ושם הובא שהמחבר גט מקושר ובעל ישועת יעקב חלקו על הטיב גיטין והסכימו להכשיר בדיעבד. רק שהרב המחבר בגדי ישע דעתו כדעת הט"ג הנ"ל. ובנד"ז אף להט"ג יש צדדים להקל דלא דמו לנדון שלו שהיו שני השמות עיקרים ושוים שנקרא בפ"כ בשניהם. משא"כ הכא עיקר שמו שניאור זלמן ונקרא בו לתורה שניאור ובפי כל זלמן. א"כ לפי"ז יש טעם גדול לחלק בין זה להנדון של הטיב גיטין שהיה נקרא בשניהם יחד שזהו עיקר טעמו להחמיר כאשר יובן להרואה בשו"ת בית אפרים סי' פ"א. משא"כ הכא דמאחר שנקרא שניאור זלמן בפני עצמו בלי דוב בער א"כ עכ"פ שם שניאור המכונה זלמן נכתב ודאי בטוב ויפה לכל הדיעות רק הפקפוק על מ"ש דוב המכונה בער והוא אינו נקרא בער בפ"ע כ"א במשפחתם נקרא זלמן בער. (וכן מסתמא אינו נקרא דוב בפ"ע כ"א שניאור דוב). וע"ז יש להשיב עפמ"ש בתשובת אאזמו"ר הגאון ז"ל סי' מ"א בדפוס זיטאמיר בשם הסדרי גיטין סס"י י"ט יעו"ש. וכוונתו דאף אם נקרא בשני השמות יחד מ"מ אם נקרא באחד מהן בפ"ע לתורה כותבין על השני דמתקרי עליו לבד. וכן פי' הבית מאיר דעת הסדרי גיטין כמו שהביא ג"כ הטיב גיטין בפירושו לס"ג סעיף י"ט.אלא שהוא הט"ג חולק ע"ז לכתוב דמתקרי שני השמות יחד דוקא יעו"ש. ואף שדבריו נכונים לכתחלה אבל הפי' בסדרי גיטין ודאי אינו כדבריו. אלא כמ"ש אאזמו"ר הגאון ז"ל וכ"ד התורת גיטין אף למעשה א"כ לפי"ז גם בנד"ז כיון דשם שניאור המכונה זלמן נקרא בו בפ"ע במחניכם הן לתורה והן בפי כל אף שמשפחתו קורין אותו זלמן בער לדעת הס"ג היה צריך לכתוב כן שניאור המכונה זלמן והמכונה בער א"כ גם כמו שכ' רומע"ל שניאור המכונה זלמן דוב המכונה בער שפיר דמי לדעת הסדרי גיטין סס"י י"ט הנ"ל. ובדיעבד ודאי יש לסמוך עליהם שהרי התורת גיטין ס"ל לכתוב כן לכתחלה. וכ"ד רמ"א לפי' אאזמו"ר הגאון ז"ל ובנדון דהט"ג בלקוטי שמות סעיף מ"ב שהחמיר טובא זהו מפני שהיה נקרא בשני השמות יחד שנק' בפי כל הירש בער ולתורה צבי דוב. משא"כ הכא שנקרא בפי כל זלמן ולתורה שניאור רק משפחתו לבד קורין אותו זלמן בער אינו דומה כלל לנדון שלו. הא חד טעמא להקל. ועוד טעם משום שכאן נכתב אח"כ דמתקרי זלמן וכן קורין אותו בפי כל במקום כתיו"נ הגט א"כ הרי בא הכינוי שהכל קורין אותו בו בביאור לכל. משא"כ כלל בנדון דהט"ג. לכן י"ל שבנד"ז גם הוא יודה להקל מהנך תרי טעמא וא"כ יש לסמוך על הגט מקושר וישועות יעקב שהקילו בדיעבד גם בלי הנך טעמי שבנד"ז. לכן עכ"פ יש להקל בצירוף הנך טעמים. ובפרט שהוא מקום עיגון כמ"ש מעל'. אך צריך לידע אם אמת שנקרא במשפחתם בשם דובער כי אולי לא נקרא כלל מעולם בשם זה א"כ נכתב עליו שם שאינו אבל לפה"נ ממכתבו זה ודאי לא שיקרו ח"ו. ומפני שנכתב זלמן ב"פ המכונה זלמן דמתקרי זלמן אין לפסול כי י"ל הפירוש שאחר שפירש כל השמות שיש לו הודיע ששם שנקרא בו בפי כל הוא זלמן וזהו דמתקרי זלמן שבו נקרא בפי כל. והנה נידון כפילת השמות כשיש צורך מבואר בהדיא בגמרא פרק המגרש (דף פ"ז ע"א) דכשר. כמש"ש אנו פלוני ופלוני גרשנו כו' דהדר כתב פלוני גירש פלונית כו' ופרש"י ומיהו אהנו לישנא קמאי לאשמועינן שהעדים ידעו בכל הגיטין הללו. והובא בש"ע סי' ק"ל סעיף יו"ד. וגבי אברהם אברהם ס"פ וירא פרש"י לשון חבה הוא. ובמדרש רבה ס"פ נשא ס"פ י"ד אברהם אברהם. יעקב יעקב. שמואל שמואל (בש"א סי' ג' יו"ד) לשון חבה ולשון זרוז. א"כ גם מפני לשון זרוז כופלין השם. וזהו כעין מ"ש בפרשה מקץ ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הוא וממהר כו'. כמ"כ ה"ע כפילת אברהם אברהם שמואל שמואל כו' משום זרוז וא"כ הרי גם כאן מה שנכפל שם זלמן יש בו צורך ע"כ אין זה שינוי. ובתשובת בית אפרים סי' קי"ט כ' בשם הנ"ש ועוד גדולים שאין חשש בכפילת השמות כשיש צורך לכפול כמו גבי משה יהודה דמתקרי משה ליב ודלא כהבית מאיר שחשש בזה. אך שם הצורך גדול והכרחי יותר. אך גם בנד"ז י"ל שיש צורך כנ"ל וגם אין שום מקום לטעות בשמו מחמת כפילת השם וא"כ אין לחוש בזה דיעבד. וכש"כ לדעת הגט מקושר דס"ל דכשכותבין המכונה קאי על השם ששם אריה הכינוי שלו ליב. וכשכותבין דמתקרי קאי על האדם. וכ"מ דעת הב"ש סס"ק כ"ד גבי משה יהודא המכונה ליב. א"כ הכא כ' תחלה המכונה זלמן ששם שניאור יש לו כינוי זה. ואח"כ ביאר דמתקרי זלמן שזה האיש נקרא תמיד כן. אך הנו"ב במה"ת סי' קי"ט הקשה על הב"ש והכריח דהמכונה קאי ג"כ על האדם. כהובא בט"ג בלקוטי שמות סק"ז. אלא שיש שתירצו ד' הב"ש דהמכונה קאי על שניהם היינו על האיש עם השם שמחמת זה השם הוא מכונה כן כמבואר בתשובת בגדי ישע הנ"ל. אבל דמתקרי קאי על האיש לבד. וכש"כ כאן י"ל דממ"ש אח"כ דמתקרי זלמן על האיש מוכח דמ"ש תחלה המכונה קאי על השם ששם שניאור מכונה זלמן. ומחמתו מכנים להאיש כן. וא"כ הוה אמינא שאין זה אלא כינוי לפרקים. לכן כפל דמתקרי זלמן. לומר שזהו כינויו שנקרא בו בפי כל. ומ"מ מפני שלבד הכפילות נכתב בזלמן שני לשונות המכונה ודמתקרי הגם שכתבנו דיש לפרש המכונה הוא כמו שנהגו לכתוב על שם לעז ודמתקרי בא לייחדו דלא דמי להמכונה בער אלא הוא עיקר שמו. מ"מ יש לחוש שמא יותר יתפרשו בענין אחר דיש שינוי בין שני התיבות זלמן בקריאתם בהנקודות. שזהו חששו של הבית מאיר בכפילות השם. הגם שהאחרונים דחו דבריו. שמא הכא שכ' עליו לבד ב' לשונות המכונה ודמתקרי יש לחוש קצת יותר. ובלא"ה נחלקו הב"ח והגאון מ' יושע ז"ל בתשובת גאוני בתראי סי' ג' בכתב על שם לעז דמתקרי שהגאון מוהר"י ז"ל פסל. והב"ח מכשיר. ואף שלא היה למראה עיני הגאון מהר"י תשו' רמ"א סי' פ"ד שהביא הג"פ סי' קכ"ט סס"ק ס"ד דמכשיר בהדיא. מ"מ הכא שכ' תחלה המכונה ואח"כ דמתקריא שמא יש לחוש. וע"ש בג"פ ס"ק ע"ו גבי אמנם יראה דהדבר זר כו' תרתי דסתרי כו'. אך בנד"ז לפי הפירוש אינן תרתי דסתרי כלל רק לחוש לפי' אחר בשינוי הנקודות. ואפשר להביא ראי' להקל מתשובת הריב"ש סי' נ"ז גבי הדרה. במ"ש וידעתי כי רובא דעלמא יבינו לשון הדרה הכתוב בגט שר"ל עכשיו כו' ועכ"ז הי' דעתו לסמוך להקל במקום עיגון על הפירוש שאפשר לפרש הדרה שהיתה דרה מקודם כו' ע"ש והובא בקצרה בב"י סי' קכ"ח בד"ה וכתב בתשובת הריב"ש. והכא הפי' דענין דמתקרי זלמן היינו לייחדו שנקרא בו בפי כל נראה קרוב יותר מהפירוש דהך דמתקרי זלמן היינו בשינוי נקודות. א"כ לפי"ז אין לחוש. אך שכתוב שם דאם יבוא הבעל ויערער לומר שלשנוי שם עירה נתכוין תצא. והכא ג"כ הבעל אין רוצה ליתן גט אחר. מ"מ אינו מערער שלשינוי השם נתכוין. אלא שאם האשה צריכה גט אחר אינו רוצה ליתן. זהו אינו ענין ערעור דלשנוי נתכוין. ועוד י"ל כיון התוספות פרק הזורק (ד"פ ע"א) מכשירים בשינוי שם עיר הלידה מטעם דלא הי' צריך לכותבו. כש"כ הכא דאין כאן שינוי בכתיבת ב"פ זלמן. כ"א הוספה לביאור הענין. ורק שנבדה אנו שמא יש שינוי הנקודות אין לחוש כ"כ. אף דלא דמי כלל וכלל שינוי שם עיר הלידה שלא היה צריך לכותבו לשינוי שמו. מ"מ כאן אין שום שינוי. רק לחוש ולבדות שינוי י"ל אין לבדות חומרא. גם בלא"ה יש בנוסח הגט כמה לשונות כפולים לשופרא דשטרא כמ"ש בתשובת רמ"א שהביא הג"פ סי' קכ"ו ס"ק צ"ו. א"כ כמ"כ כפל זה המסדר שם זלמן לרווחא דמילתא כדי שיתבאר ויוודע לכל הכינוי שנקרא בו בפי כל שהוא עיקרי מכל השמות לדעת הרא"ש פרק השולח סס"י ז' ותירוץ ראשון דהתוס' שם (דל"ד ע"ב) סד"ה והוא דאתחזק. וגם כאן הי' הכרח לבאר זה השם שנקרא בו בפי כל מאחר שע"י מ"ש שניאור המכונה זלמן דוב המכונה בער אינו מבואר היטב עדיין איך נקרא שי"ל שנקרא זלמן בער וי"ל שנקרא זלמן לבד. ע"כ לפי כתיבה זו היה קצת הכרח לכתוב דמתקרי זלמן. לכן כיון שנראה לכל שהיה צורך בזה ע"כ מדוע יפרשו דהך דמתקרי זלמן הוא בניקוד אחר מן המכונה זלמן נ' דאין לחוש לזה כלל. ומ"מ איני רוצה להורות לבדי אא"כ יסכימו לדברי עוד שנים. ואחד מהם ידידי הרב המפורסם מוה' הלל נ"י מפאריטש: