ו

אך הנה כדי להעמיד סברת הרבנים הגאונים הנ"ל. נלע"ד בהקדים עוד ענין אחד. דמצד סברתם הנ"ל אף שלא יספיק לומר דה"ל כאילו נכתב שמו זלמן ליב עד"מ ושלמה אריה. שהרי נכתבו בבלבול היינו כולם יחד ואין מבואר איך נקרא. עכ"פ י"ל דאין בזה שינוי שמו כלל כיון שאפשר לפרש דהענין שבא לבאר כל שמותיו ולא כתב איך הם נקראים כנ"ל. והנה הב"י סי' קכ"ח כתב בשם הר"ש בן הרשב"ץ אם כתב שם עירו ושם עירה בבלבול כגון תנס במקום תונס הגט פסול ואם אינו נקרא יפה הרי הוא כמו שאינו עכ"ל ועיין מ"ש ע"ז הג"פ סי' קכ"ח תחלת סק"ג בשם מהרח"ש משמע מפירושו דתנס במקום תונס גרע ממי שאינו. אלא אם כתב תונס ואינו נקרא יפה כגון שהאותיות מטושטשות ה"ל כמי שאינו. א"כ כמ"כ בנ"ד שכ' השמות בלי ביאור י"ל ה"ל כמו תנס במקום תונס וגרע ממי שאינו וה"ל כמו שינה שמו. אך בכנה"ג סי' קכ"ח בהגהת הב"י אות נ"ב השיג על פי' מהרח"ש ולפירושו י"ל כוונת הר"ש דה"ק כיון שכתב תנס במקום תונס אף שאפשר לקרות התיו בקבוץ שיהיה ג"כ הענין כמו תונס בוא"ו עכ"ז כיון שאינו נקרא תונס בפירוש ואפשר לקרותו תנס בלא וא"ו הרי הוא כמי שאינו ולא נכתב שם עירו ופסול. וגם הג"פ מסיק סס"ק גימל הנ"ל וז"ל הכלל העולה דאם כתב שם העיר בבלבול קצת כו' ויש ב' משמעות באותו שם כו' תלינן דיקראו אותו באופן שיסכים לפי האמת. (ע"ש במ"ש בד"ה וראיתי בתשו' הריב"ל דלא טעו כו' אלא יקראו הנקודה באופן מסכים לשמה. ור"ל מה ששמו באמת כן מסייע אל הפי' מה שאפשר לפרש השם כפי האמת) ואפילו תימא כיון דמשמע הכי ומשמע הכי ה"ל כאילו לא נכתב אפ"ה אין לפסול הגט כיון דקיי"ל דאין שם עירו ושם עירה מעכבים בגט עכ"ל. וא"כ אף אנו נאמר מה שאפשר לפרש השמות הכתובים בגט שיקראו כפי שהוא באמת שמו מספיק לומר שאין זה שינה שמו עכ"פ ואף לו יהא דה"ל כאילו לא נכתב שמו כלל עכ"ז י"ל דכשר ע"י מ"ש בן פלוני כמ"ש בתשו' מהרמ"פ סי' ל"ה בשם המרדכי הארוך הביאו הג"פ רס"י קכ"ט והיינו באם שידוע שאין לאביו בנים אחרים אלא זה לבד. ואף דהב"י בשם תשו' הרשב"א פוסל בזה דשמו ושמה בעינן וחניכא דקא אמרינן היינו שקורין לו באותו חניכא ולא אחרת עמה כו' ובן פ' ובת פ' אינו ניכר באותו שם עכ"ל. והנה מ"ש היינו דקרו ליה אינשי באותה חניכא אין זה מוסכם לפמ"ש הב"י סי' קכ"ט בד"ה ובעיקר דין חניכא הנזכרת בברייתא כו' דבשלא הוזכרו שמותיהן עסקינן וכמו שנכתוב בסמוך בשם המרדכי ע"ש בד"ה כתב המרדכי וכ"כ רבינו ירוחם נכ"ד ח"ב וז"ל ואמרינן בגמרא חניכת אבות בגיטין כשר עד ג' דורות ר"ל שלא כתב שמו ושמה כו' יעו"ש. ואף דהמרדכי העלה דהיינו דוקא בעידי מסירה הא כאן ודאי היו עידי מסירה. א"כ לפ"ז ה"ה ודאי בן פלוני או בת פלוני כשידוע שאין לו בנים אחרים. אלא דאין ד' רי"ו והמרדכי מוסכמים דריא"ז בש"ג פ' השולח פי' ההיא דחניכת אבות דדוקא כשכתב שמו רק במקום שם אביו כתב חניכת זקנו שהי' גדול המשפחה כו' וכ"כ ביש"ש פרק המגרש סי' כ"ו. ומשמע שכן דעת הרשב"א בתשו' הנ"ל דלכן פוסל בבן פלוני בלי שמו וכ"ש בחניכת אבות לבד. מ"מ הכא שאני דכיון דמבואר כל שמותיו בהגט רק שלא באו בביאור ולכן אנו דנין אותם כאילו לא נכתבו מ"מ כיון שכתב ג"כ בן פלוני מהנו אלו השמות להכשירו ע"י בן פלוני די"ל בכה"ג יודה הרשב"א להמרדכי להכשירו ע"י עידי מסירה. ולכן אף אם יש להאב בנים אחרים לא איכפת לן. דכיון דנכתבו כל השמות של בנו זה אין לספקו בבנים אחרים של אותו האב שאין להם שום שם משמעות אלו כלל כנהוג שאין האב קורא לב' בניו בשם אחד. וגם יש לצרף בכה"ג סברת הב"ש סי' קכ"ט סעי' י"א ס"ק כ"א דאם לא כתב שמו ג"כ י"ל שאינו אלא פסול מדרבנן והולד ממזר מדרבנן. אלא שהניח בצ"ע והג"פ העלה דה"ל ספק מגורשת. מ"מ הכא דכ' כל שמותיו רק שאינו מפורש היטב וכ' בן פלוני נ' לצדד דהגט כשר. וכ"ש בנ"ד דכ' דמתקרי זלמן. אף שנאמר ששאר שמותיו ה"ל כאילו לא נכתבו כלל הגט כשר ע"י דמתקרי זלמן. ואין לפסול רק משום שנאמר דהשמות הנ"ל ה"ל כמו שינה שמו וע"ז יש לסמוך על סברת הרבנים הנ"ל המכשירים ועל הטעם דנהגו לכתוב כן באגרות ושטרות:

קיצור עוד יש להקל עפמ"ש הג"פ סי' קכ"ח סס"ק ג' היכא שיש ב' משמעות באותו השם של העיר תלינן דיקראו אותו באופן שמסכים לפי האמת ואפילו תימא היכא דמשמע הכי ומשמע הכי ה"ל כלא נכתב כלל כו' עכ"ל וא"כ גם כאן י"ל דלכל הפחות ה"ל כאילו יש ב' משמעות בקריאת שמותיו היינו שיש ג"כ אופן לקרותם שמסכים כפי האמת אף שיש ג"כ אופן לקרותם שאינו כפי שנקרא וא"כ אף אם מצד שמות אלו ה"ל כאילו לא נכתב שמו כלל עכ"ז י"ל דכשר ע"י שכתב בו בן פלוני לפ"ד תשו' מהרמ"פ סי' ל"ה בשם המרדכי הארוך ואפשר שכ"ד רי"ו. ואף שיש חולקים ע"ז מ"מ הכא דיש אופן לקרות שמותיו כפי האמת בכה"ג ודאי מהני בן פלוני ובעידי מסירה: