ה

והנה הגט מקושר הובא בתשו' בגדי ישע הנ"ל סי' י"ג עיקר טעמו להקל משום דמפרש המכונה קאי על השם וז"ל וא"כ המכונה אינו שב על המגרש דמה ענין שיכונה המגרש הירש שאין שייכות לו. רק על שם החיה שנקרא על שמה כו'. ודמתקרי שפיר מובן שאדם המגרש נק' שמו כן משא"כ המכונה שהוא לעז של שם שבל"ק. מעתה תראה שאם כותב צבי המכונה הירש דוב המכונה בער אין כאן בית מיחוש כו' כלומר אני נקרא ע"ש שני חיות הללו אחד צבי שלעז שלו הירש ואחד דוב שלעז שלו בער ומאחר שיש לו השני שמות וכינוייהן אין זו סתירה נגד הנקרא בפי העולם הירש בער שהוא שני הכינויין שיש לכל שם קדש דהמכונה סובב על שם קדש כו'. והמחבר בגדי ישע סי' י"ד השיב עליו מדברי הנו"ב מה"ת סי' קי"ט שהשיג על הב"ש ס"ק כ"ד שנראה מדבריו ג"כ דהמכונה קאי על השם ולא כן הוא אלא קאי על האדם שהאדם מכונה כן וא"כ ה"ל כאילו כתב שלמה דמתקרי זלמן אריה דמתקרי ליב ובאמת לא מתקרי בשום פעם שלמה לבד ולא זלמן לבד ולא אריה לבד ולא ליב לבד ואם קול קורא שלמה לבד או אריה לבד או אחד מכינויו לבד לא יאמר הנני משום שנקרא בשניהם דוקא תמיד הוא ממש כו' ויאמר שאין זה המגרש כי המגרש נקרא תמיד בשני שמות יחד כו' עכ"ל. וגם לפי דבריו נדון שלפנינו אינו דומה לזה שהרי באמת נקרא שניאור לבד וזלמן לבד ואף שדובער אינו נקרא לבד כלל כ"א במקום ההוא נקרא זלמן בער. עכ"ז כיון דעכ"פ שם זלמן מתחלק לגמרי משם בער יש צד גדול להקל כמש"ל רסע"י ד'. והגאון ר' זלמן אב"ד דק' ווארשא בתשובתו שם תירץ השגת הנו"ב על הב"ש דכוונת הב"ש הוא שהכינוי קאי על המגרש רק כוונתו שהשם הוא הגורם לאותו כינוי שמחמת ששמו יהודה הכינוי של המגרש הוא ליב אבל אין הכינוי קאי על השם רק על המגרש וכוונת הב"ש שהשם של המגרש הוא גרם לאותו כינוי. ושפיר כתב הב"ש דאדסמיך ליה קאי כו' וקאי הכינוי על שניהם (ר"ל על השם ועל המגרש) וע"כ בנ"ד שנקרא בשם שלמה אריה אשר ידוע לרוב העולם שזלמן הוא כינוי לשלמה וליב הוא כינוי לאריה מהיכי תיתי יעלה על הדעת לפרש פירוש אחר שלא נקרא ביחד בשני השמות עכ"ל. וכ"כ שם סי' י"א בשם רב אחד והביא שכ"ד הנ"ש ושכ"מ בש"ך בח"מ סי' מ"ט ס"ק י"ד וראיתי בש"ך שם ושם משמע להיפך דהמכונה קאי על האדם. והמחבר שם סי' ט"ז השיג עליו דהכינוי קאי על המגרש ויאמרו שמשמעות הגט הוא שנקרא לפעמים זלמן לחוד וליב לחוד כו' וא"כ אין זה המגרש עכ"ד בקצרה. והנה בנ"ד מלבד שבאמת שם זלמן מתחלק משם בער ונק' בו בפי כל עוד מוכרח קצת כאן הפירוש דהמכונה קאי על השם והמגרש ולא על המגרש לבד. דמדכתב אח"כ דמתקרי זלמן דהיינו שהמגרש נקרא זלמן א"כ מהו שכתב תחלה שניאור המכונה זלמן. א"כ אין דרך לפרש רק דתחלה כתב המכונה זלמן היינו שמחמת שם שניאור יש לו כינוי זלמן ומחמת שם דוב יש לו כינוי בער. ולא בא כלל לבאר איך נקרא בפי כל המגרש רק שיש לו כינויין אלו. ואח"כ ביאר שנקרא בפי כל זלמן. א"כ כאן ודאי י"ל דממ"ש המכונה המכונה אין סתירה כלל שלא נקרא לפרקים בשני השמות יחד זלמן בער. מאחר שמוכרח הפירוש שבתחלה באמרו המכונה לא נחית עדיין לבאר איך ומה נקרא בפי כל. ואף דהשם צ"ל מפורש ולא בהוכחות מ"מ הכא שאני ששמותיו מפורשין רק ההוכחה על שלא נטעה בסדר קריאתן והב"ש ס"ק כ"ד סמך בזה על הוכחה כנ"ל. אך באמת צד היתר זה לומר דהמכונה קאי על השם. דחוק הוא. דאף אם נאמר דקאי על השם לומר שמחמת זה השם יש לו להמגרש כינוי זה עכ"פ משמע יותר דנקרא בשם זה ממש. וא"כ משמע יותר דנקרא בו בפני עצמו. ועוד דעכ"פ ה"ל כלא נתבאר שמו כלל. שהרי יכול אני לפרש שנקרא בכל שם בפ"ע. אף שיכול אני לפרש ג"כ שנקרא גם בשני השמות יחד א"כ הרי לא נתבאר שמו. והרי חז"ל תיקנו שיפרשו כל שמותיו בגט. ולא די בשם אחד אף שנקרא בו לבד ע"פ רוב. א"כ כש"כ הכא שאינו ידוע שמו בביאור. ועיין בתשו' מ"ב סי' קי"א בנדון אשה ששמה מלכה בחירק תחת המ"ם פסק לכתוב מילכה ביו"ד אחר המם כדי להפריש בינה ובין הנשים שנקראו מלכה בפתח תחת המם כדי שיהא ניכר מתוך הגט שם המתגרשת ואף שהחמ"ח סס"י קכ"ט סק"ג פסק לכתוב מלכה בלא יוד זהו מפני שבתורה שם מלכה בחירק הוא ג"כ בלא יו"ד גבי בנות צלפחד וגבי מלכה אשת נחור. אף שאין זה ראיה כמבואר מהש"ס פ"ו דכתובות (דס"ט ע"ב) ע"ש בפרש"י כאלו כתוב ינאחם. ע"כ מה שכתבתי לעיל טעם להקל משום שכן כותבין השמות באגרות ובשטרות ובכתובות. הוא טעם מרווח יותר:

קיצור. הגט מקושר טעמו להקל משום דהמכונה קאי על השם ולא על המגרש וכ"מ בב"ש סס"ק כ"ד ובנ"ש. והשיג עליו הבגדי ישע דהנו"ב הוכיח דהמכונה קאי על האדם ולא על השם. ותירצו שני רבנים דהמכונה קאי על שניהם ר"ל על המגרש מחמת זה השם. ולפ"ז הקילו. ואינו מספיק דאם קאי על המגרש אף שהוא מחמת השם עכ"ז משמע ג"כ שנקרא כן כפי הכינוי. רק בנ"ד שכתבו אח"כ דמתקרי זלמן. מוכח דמ"ש תחלה המכונה זלמן לא בא לבאר איך נקרא האדם ממש רק שיש לו כינויין אלו זלמן וכן בער:

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.