ד

אך מה שי"ל דזהו אמת אם היו כותבין השמות והכינויין רצופין בלי הפסק המכונה דהיינו כמו שכותבין באגרות ושטרות וכתובות בלי המכונה אלא שניאור זלמן דוב בער או אריה ליב שלמה זלמן וכמוהן. אבל כאן שהפסיק בהמכונה וכתב שניאור המכונה זלמן דוב המכונה בער. גרע טפי. דמשמע שנקרא בשם זלמן לבד וכן בשם בער לבד. הן אמת בנדון שלנו אין זה פוסל דהא באמת נקרא רק זלמן בפי כל. ולתורה שניאור. רק במקום שהיה דירתו היה נקרא זלמן בער. א"כ כיון דשם שניאור מתחלק מן דוב וכן זלמן מן בער שפיר דמי כשהפסיק ביניהן כדעת הסדר גיטין סי"ט ורמ"א סי"ד דלעיל דמפרשים אברהם דמתקרי משה שנק' בשני השמות יחד וגם נקרא באחד מהן לבד. וה"ה והוא הטעם בהמכונה יפרשו ג"כ כמו על דמתקרי כמ"ש בהדיא בס"ג כותבין דמתקרי או דמתקריא או המכונה וכמש"ל. דהא כאן שניאור המכונה זלמן נכתב טוב ויפה לכל הדיעות כיון שנק' כן בשמות אלו בפ"ע שנק' בפי כל זלמן ולתורה שניאור. רק הפקפוק הוא ע"ש דוב המכונה בער דמשמע שנקרא כן בפ"ע דוב לתורה ובער בפי ההמון והרי אינו נק' בו כ"א עם שם שניאור זלמן היינו ששם היה נקרא זלמן בער. ולתורה שניאור דוב. וג"ז אינו מעכב דהא כיון דשניאור זלמן מתחלק מן דובער ונקרא בו בפ"ע שפיר דינו לכתוב אפילו דמתקרי דוב המכונה בער לפ"ד הסדרי גיטין ורמ"א כדפי' אאזמו"ר בתשו' הנ"ל שהזכרתי סעיף ג' דכששם א' מתחלק שיהיה נקרא בו בפ"ע כותבין על השני דמתקרי פלוני אף שלא נקרא בו לבד כ"א עם שם הראשון א"כ ה"נ לדבריהם אלו שני השמות היינו שניאור זלמן ודובער כיון זלמן מתחלק מן בער ונקרא בו בפ"ע שפיר צריך לכתוב דמתקרי או המכונה בער אף שאינו נקרא בו לבד כ"א זלמן בער. וכמו דשם ע"כ יפרשו מ"ש דמתקרי פלוני היינו גם בצירוף שם הראשון ה"נ יפרשו מ"ש אח"כ דוב המכונה בער דנקרא דוב עם שניאור ונקרא בער עם זלמן היינו שנקרא שניאור דוב וכינויו זלמן בער. וגם נקרא שניאור בפ"ע וזלמן בפ"ע. ומ"ש אח"כ עוד דמתקרי זלמן היינו לבאר שעיקר שמו הנקרא בפי כל הוא זלמן. ואף אם נאמר דזה לא דמי לנדון דהס"ג סי"ט ורמ"א. מ"מ תחלה יש לבאר בשמות כאלו אילו היה נקרא לתורה שניאור דוב ובפי כל זלמן בער. הנה כיון שכבר הוכחנו דאם כתב השמות רצופין כמו שכותבין באגרות ושטרות היה הגט כשר ועדיף מהא דהס"ג ורמ"א והב"ש גבי משה ליב. א"כ ממה שהוסיף על כל כינוי המכונה אין לפסול כיון שכתב השמות כסדרן באגרות ושטרות א"כ מה שהוסיף בגט על הכינוי המכונה הא מידע ידעי כולי עלמא דבגיטין כותבין המכונה או דמתקרי. משא"כ באגרות ושטרות. לכן אף שבחתימתו באגרות אין חותם המכונה ובגט כתב המכונה אין קפידא רק כיון שכתב סדר השמות כסדר שחותם י"ל סגי בכך. ונראה דזהו ג"כ דעת מהר"ם מינץ שהביאו הבאה"ט סי' קכ"ט סעיף י"ו ס"ק כ"ו היכא שיש לאדם שני שמות ושני כנויין כותבין כינוי של חול גבי שם הקדש שלו כגון משה המכונה ליווא דמתקרי יצחק המכונה לעבליג עכ"ל והוא מבואר ג"כ בכנה"ג סי' קכ"ט בהגהת הב"י ס"ק קי"ג ומדלא פי' דמיירי דוקא בשלא נקרא כלל בשני השמות יחד היינו שלא נקרא כלל משה יצחק וכן לא נקרא כלל ליווא לעבליג כ"א נקרא משה לבד וכן יצחק לבד. וליווא לבד ולעבליג לבד. דכ"ז דוחק דאיך יזדמן מי שיש לו שני שמות שלא יצטרפו לפעמים לקרותן שניהם יחד. וכמו שעכשיו נוהגין לקרות משה יצחק שניהם יחד דוקא. וכל כה"ג ה"ל לפרש ולומר בד"א שאין נקרא בשניהם יחד כלל כו'. א"ו דאף אם לפעמים נקרא בשניהם יחד משה יצחק כיון לפעמים נקרא משה לבד או יצחק לבד שפיר ס"ל לכתוב דמתקרי יצחק וכדעת הס"ג סי"ט הנ"ל דמסתמא לא נחלק הס"ג עליו. וגם ס"ל לכתוב כל כינוי אצל שם שלו. וס"ל דיבינו מתוך הגט הקרי כמו שהוא וכמ"ש לעיל. ואם נקרא משה יצחק יחד לעולם לא היה צריך לכתוב דמתקרי יצחק אבל אפשר לעולם היה כותב הכינוי אצל השם שלו משה המכונה ליווא יצחק המכונה לעבליג. והנה כמ"כ מבואר בהדיא בהגהת רמ"א ססע"י י"ח דכותבין השם הראשון עם כינויו ואח"כ השם השני עם כינויו וכמ"כ אם יש לו שלשה שמות. וזהו ממש כמו שני הדינין דמהר"מ מינץ שבכנה"ג. אלא דרמ"א נקט דין זה גבי נשתנה שמו מחמת חולי. וס"ל דכותבין על השם השני דמתקרי אף כשנקרא בשני השמות יחד. כמ"ש בתשובת רמ"א סי' פ"ד שהביאו הב"ש בש"א אות סמך לכתוב אהרן דמתקרי סעדיה וכתב הב"ש שם ואיני יודע למה כותבין בשני שמות אלו דמתקרי מאחר שנקרא בשניהם לתורה ובפ"כ נקרא בשם ישעיה. והתירוץ משום דרמ"א מיירי בנשתנה שמו מחמת חולי לכן כותבין דמתקרי אף שנקרא בשניהם יחד. כן תירץ הבית אפרים סי' פ"א בד"ה וכ"ז לדעת הב"ש וז"ל לו יהא שנקרא בשניהם כיון דשם מחמת חולי הוא שפיר כותבין דמתקרי. וכתב שהב"ש חולק ע"ז שאם נקרא בשניהם יחד אין לכתוב דמתקרי אף שאחד מהם הוא שם מחמת חולי. ולפ"ז אפשר ג"כ לתרץ ד' רמ"א גבי אהרן דמתקרי סעדיה דכיון שנקרא בפי כל ישעיה לבד שהוא דומה לשם סעדיה ע"כ נחשב כאילו גם שם סעדיה מתחלק מן אהרן ולכן שפיר דמי לכתוב אהרן דמתקרי סעדיה. עכ"פ לפ"ד רמ"א כפי' הב"א כשיש לו שני שמות ונקרא בשניהם יחד רק ששם א' נמשך מחמת חולי. ולכל שם יש כינוי. כמו שניאור דוב. זלמן בער. כותבין שניאור המכונה זלמן דמתקרי דוב המכונה בער כפסק רמ"א ססע"י י"ח כנ"ל והרי כיון שנקרא בשניהם יחד ונקרא בפי כל זלמן בער ולתורה שניאור דוב. א"כ יהיה הגט פסול ובטל. דמה בכך שנשתנה שמו מחמת חולי. מ"מ כיון שנקרא בשניהם יחד וכתב בגט לא כן אשר שינוי זה פוסל הגט לגמרי מדאורייתא לדעת הבית אפרים בט"ג ס"ק מ"ד כמש"ל סעיף א'.איך יכשירוהו לכתחלה בשינוי דמחמת חולי. זה לא מתקבל כלל וכלל. אלא מזה מוכח דרמ"א לא ס"ל לפסול כלל בכה"ג אף בלא נשתנה שמו מחמת חולי אלא אז לא היה כותב דמתקרי רק היה כותב שניאור המכונה זלמן דוב המכונה בער ולא היה כותב דמתקרי דוב. ובנשתנה שמו מחמת חולי צריך לכתוב דמתקרי לפ"ד רמ"א כנ"ל. גם בתשו' מהרי"ו סי' קפ"ב ביוסף שנשמ"ח לקרוא ישראל. ונקרא בפי כל ישראל לבד. ולתורה קורין אותו יוסף ישראל. וכן חותם. ופסק לכתוב ישראל דמתקרי יוסף משום דישראל שם דמחמת חולי יש להקדימו וקשה איך יכתוב דמתקרי יוסף דמשמע שנקרא ג"כ יוסף לבד והרי לעולם אינו נקרא יוסף לבד כלל כי לתורה נקרא יוסף ישראל וכן חותם. ובפ"כ נקרא רק ישראל. אעכצ"ל כיון דאפשר להבין פי' דמתקרי יוסף היינו עם ישראל שנקרא גם יוסף ישראל שפיר דמי לכתוב כן וזה כדעת הסדרי גיטין ססע"י י"ט הנז"ל סעיף ג'.אלא דהקיל עוד להספיק בדמתקרי יוסף לפרש שנקרא יוסף תחלה הינו יוסף ישראל. הרי מכ"ז יש סעד לסמוך ג"כ בנד"ז כשכתב השני שמות כל שם עם כינוי שלו היינו שניאור המכונה זלמן דוב המכונה בער שעכ"ז יבינו ויפרשו קריאת השמות שנקרא זלמן בער ולתורה שניאור דוב כיון שכתב סדר השמות כמו שנוהגין באגרות ושטרות רק שהוסיף תיבת המכונה בקל להבין קריאת השמות יותר מבנדון דשו"ת מהרי"ו:

קיצור שי"ל שמשום שכתב המכונה. לא דמי למ"ש באגרות ושטרות וכתובות ששם אין כותבין רק השמות רצופין בלי המכונה. מ"מ י"ל דזה אינו גורע דהא מידע ידעי דבגיטין כותבין המכונה. ונ' שכ"ד מהר"מ מינץ הובא בכנה"ג ובבאה"ט ס"ק כ"ו. דדוחק לפרש דמיירי שנקרא בכל שם בפ"ע דוקא בארבעה שמות. וכמ"כ דעת רמ"א ססע"י י"ח בנשתנה שמו מחמת חולי עכ"פ אף שנקרא בשניהם יחד. ואם בכתיבה כזו היה הגט פסול ובטל כמ"ש הט"ג איך יכשירו לכתחלה בנשמ"ח. גם מתשובת מהרי"ו סי' קפ"ב גבי דמתקרי יוסף אף שלא נקרא כלל יוסף בפ"ע יש ראיה להקל דיעבד בנד"ז. ולכאורה כ"ש בנ"ד שנקרא באמת שניאור לתורה ובפ"כ זלמן דאין פוסל העדר חיבור השמות שניאור דוב. וזלמן בער: