א

סימן קצז

מי שנקרא בפי כל זלמן ועולה לתורה שניאור. וחותם שניאור זלמן רק בני משפחתו אומרים שיש לו עוד שם דוב בער ונקרא במשפחתם וגם במקום שדרו שם זלמן בער. וכתבו בגט שניאור המכונה זלמן דוב המכונה בער דמתקרי זלמן. כי כן קורין אותו זלמן בפי כל במקום כתיבת ונתינת הגט. רק במקום שדרו שם תחלה קורין אותו זלמן בער:

הנה בשו"ת בית אפרים סי' פ"א במי שנקרא בשני שמות כהנ"ל מלידה וגם נקרא בשני הכינויים בפי כל כמו אליעזר זאב ונקרא ליבר וואלף. אם כתב אליעזר המכונה ליבר דמתקרי זאב המכונה וואלף החליט בפשיטות דהגט פסול. ואם לא כתב דמתקרי זאב אלא כתב אליעזר המכונה ליבר זאב המכונה וואלף כתב שם בסוף התשובה בד"ה ואמנם אף. דלכאורה נראה דאי כתבינן הכי אין חשש כ"כ כיון שידוע לכל שבשמות הקדש הללו הכתובים בגט הוא עולה לתורה ובשמות הכינויים הוא נקרא כו' עכ"ד. ואח"כ כ' שמ"מ יש חששא. הא' דנוכל למטעי ששניהם ר"ל ליבר וגם וואלף הם כינויים של אליעזר כו'. וזה דוחק דוואלף הוא פי' ולעז של זאב ואיך יטעו שהוא כינוי של אליעזר. ועוד כ' לחוש שיסברו שמא לקח לעצמו שם זאב וכינויו וואלף ולכך כתב הראשון אליעזר המכונה ליבר שהוא שם הלידה ואח"כ נכתב השם שלקח לעצמו עכ"ד. וגם זה אין לחוש בנד"ז דהא באמת עיקר שמו הוא שניאור זלמן שבמקום כתיו"נ הגט ידוע רק בשם שניאור זלמן וכן חותם ושם דוב בער הוא רק טפל שבני משפחתו אומרים כו' כנ"ל. וא"כ אף יסברו ששם שניאור המכונה זלמן הוא עיקרי אין לחוש שהרי באמת כן הוא. אך בספרו טיב גיטין בלקוטי שמות סעיף מ"ב החמיר ביותר ממ"ש בתשובה הנ"ל דאף אם לא כתב דמתקרי הגט פסול ובטל. ובביאוריו שם ס"ק מ"ד כתב עוד טעם בזה והוא דבגט העיקר הוא שיהיה השם נכתב כמו שהוא נקרא אבל ע"י אומדנא והוכחה אין זה מן השם שאפילו כותב סימנים מובהקים לא מהני וכיון שכותב השם בדרך שאין ההדיוטות רגילין בו כו' ואין לך שינוי השם יותר מזה עכ"ל. ובשו"ת בגדי ישע שנדפסו מקרוב חאה"ע סי' ח' במי שיש לו שני שמות הקדש היינו אריה שלמה ונקרא לס"ת תמיד בשניהם ביחד. והכינוי הוא ליב זלמן ג"כ תמיד שניהם יחד והמסדר כתב אריה המכונה ליב שלמה המכונה זלמן. כתב המחבר לפסול הגט ע"פ פסק הטיב גיטין הנ"ל ושאל שאלה זו מהמחבר גט מקושר וכ' לחלוק על הטיב גיטין וכ' ושארי ליה מאריה שהפריז על מדותיו והעלה להכשיר הגט וז"ל עכ"פ בזה הגט שכבר נכתב שלמה המכונה זלמן אריה המכונה ליב אין לפוסלו ולכתחלה ראוי לכתוב אריה שלמה דמתקרי ליב זלמן עכ"ל. וכן השיב שם הגאון מ' זלמן האב"ד דק"ק ווארשא שבספר ישועות יעקב פסק ג"כ להכשיר עכ"פ דיעבד ושדבריו נכונים מאד עכ"ד. ועכ"ז המחבר בגדי ישע נוטה לדעת הטיב גיטין. אך בנד"ז אף לדעת הטיב גיטין יש לצדד משום שהוסיפו דמתקרי זלמן א"כ הרי גם ההדיוטות ידעו שזהו המגרש שהרי נכתב שם שנקרא בו בפי כל בתכלית הביאור והוא דמתקרי זלמן. דהא פשט לשון דמתקרי היינו שנקרא בשם זה תמיד כנזכר סברא זו בספר שמות בהשו"ת שבסוף הספר דף ק"ח ע"א אלא דעכשיו נהגו לכתוב דמתקריא על שם שאין רגילין בו כ"כ וזהו מוכרח לפי' ר"ת בהשולח (דף ל"ד ע"ב) דפירש וכל שום היינו שיכתוב דמתקרי וא"כ גם ההיא דקרו לה רובא מרים ופורתא שרה דאמרינן מרים וכל שום שיש לה היינו שיכתבו מרים דמתקריא שרה וכמ"ש בהג"א שם וא"כ כותבין על שרה דמתקריא אע"ג שרובא קרו לה מרים. אך לפ"ד בה"ג שם דכתבו וכל שום ממש אינו ראיה שעל שם המיעוט יכתבו דמתקריא. [ע' מפתח] ומ"מ בנ"ד כיון שנכתב תחלה המכונה זלמן ואח"כ כתב שנית דמתקרי זלמן ודאי הפירוש שהשם שנקרא בו בפי כל הוא זלמן. מלבד הטעם דכאן אין שני השמות שניאור זלמן ודובער שוים כמו בשאילות הנ"ל דהטיב גיטין והבגדי ישע שהיו שניהם עיקרים ושוים משא"כ כאן שעיקר שמו שנקרא בו הן לתורה והן בפי כל ושחותם בו הוא רק שניאור זלמן לבד. ושם דובער הוא טפל ע"כ שייך יותר לחלק ביניהם מבעובדא שלהם:

קיצור לפמ"ש בתשו' בית אפרים סס"י פ"א דאם לא כתב דמתקרי דוב אין חשש כ"כ היה מקום לצדד להקל בנד"ז. אך בט"ג בלקוטי שמות סעיף מ"ב החמיר טובא גם בלא כתב דמתקרי דוב יעו"ש. וטעמו משום דבגט בעינן שיהיה שמו מפורש כמו שנקרא ולא ע"י אומדנא והוכחה. ואמנם בספר ישועות יעקב ובעה"מ ספר גט מקושר חלקו עליו להכשיר בדיעבד הובאו בתשו' בגדי ישע חאה"ע מסי' ח' עד סי' ט"ז. ובנ"ד אף להטיב גיטין יש לצדד משום דנכתב אח"כ דמתקרי זלמן שהוא השם שידוע ומפורסם בו לכל: