א

סימן קצו

בנידון מי שחותם יהודא ידל ונק' בפי כל אידל וכן כל מי שחותם ידל נק' אעפ"כ אידל שכך הוא לשון המדינה איך לכתוב בגט. לכאורה י"ל לכתוב יהודה ידל המכונה אידל:

עיין ב"י סי' קכ"ט ד"ה מי שיש לו ב' שמות שהביא דברי מהרא"י ומהרי"ק שרש צ"ח ופי' שי"ל דמהרי"ק מודה כשהב' שמות הם במקום אחד והיינו אע"פ שלא נקרא בשניהם יחד. ורמ"א בד"מ ס"ק ט"ו פליג עליו. וכ"ד המכמ"א שע"ד סי' ט'. ובג"פ סעי' י"ד ס"ק ס"ב פי' דגם הרב"י בש"ע שם לא סמך על פירושו והחמיר והיינו כפי' רמ"א. ועיין בתה"ד סס"י רל"ד ובפסקים סי' רס"ו דנראה דעכשיו שחותמים כן בכל האגרות ושטרות וכתובות אין לפסול דיעבד. והנה בנד"ז שיכתוב יהודה ידל (כפי שחותמים כן) דמתקרי אידל (כפי שנקרא בפי כל) אין חשש גם למהרי"ק כיון שכתבו דמתקרי אידל. ומ"ש יהודה ידל היינו כפי שחותם. ועם היות שאינו נק' יהודה ידל יחד מ"מ גם החתימה מילתא היא. ועוד דלתורה עם היות שנק' יהודה מ"מ לפעמים ודאי קורים ג"כ יהודה אידל כנהוג עכשיו שהחזן אינו מדקדק לקרוא דוקא בשם המובהק לבד וכיון דהכא אי אפשר לכתוב יהודה דמתקרי ידל דהא אינו נק' ידל רק אידל וגם לכתוב יהודה דמתקרי אידל לבד ולא להזכיר שם ידל אינו נכון כיון דחותם ידל. הגם על חתימתו לבד י"ל דטועה הוא עיין ג"פ ס"ק קי"ט וסס"ק קל"ה גבי יהודה שחותם יאודה וכה"ג. גם ס"ק צ"ט ע"פ תשובת מהרי"ו סי' קפ"ב. מ"מ לכאורה כל הנקראים אידל רגילים לחתום א"ע ידל. והיינו מפני שנובע מיהודה א"כ לא שייך לומר ע"ז טועה הוא. ואעפ"כ אין שייך לכתוב דמתקרי ידל כיון שבאמת אין נקרא כן כלל רק אידל. ע"כ בכה"ג י"ל דשפיר דמי לכתוב יהודא ידל המכונה או דמתקרי אידל. וכ"ז במי שחותם א"ע יהודא ידל אבל מי שחותם ג"כ אידל א"צ לכ"ז רק לכתוב יהודא המכונה אידל. ועיין בית מאיר סעי' י"ד מ"ש ואיכא למשמע מיניה דאיירי אפילו נקרא בפי כל רק בשם אחד דאין לכתוב לא דמתקרי כו'. ומ"מ צ"ע לכתוב יהודא ידל דמשמע שנקרא כן לפעמים ידל ביו"ד והלא לעולם אינו נק' רק אידל לכן אין לדמותו למי שחותם יהודא באלף די"א דאזלינן בתר חתימתו מאחר דהמבטא אין סתירה לחתימתו הא למה זה דומה למי שחותם א"ע יאודה או יאושע. דאע"ג דהריק"ש שבג"פ ס"ק קי"ט ס"ל לכתוב יאודה דמתקרי יהודה אבל מהרח"ש שם נחלק ע"ז וכ"פ בס"ש הובא בב"ש בשם יהושע. מיהו מ"ש הב"ש משום דליכא שינוי במבטא כו' צ"ע דהא איכא שינוי במבטא כמ"ש הב"ש עצמו גבי יאודה יהודה ועוד דמה שהמבטא מורגש הפך חתימתו זהו אדרבה טוב טעם שלא לילך בתר חתימתו כלל כיון שנקרא שלא כפי שחותם כמ"ש מהרח"ש והגע עצמך דחותם רהובן בה"א כו'. לכן היה נראה דסגי לכתוב יהודא דמתקרי אידל ולא להשגיח על החתימה. רק ממ"ש הב"ש גבי מי שחותם א"ע יאודה דאם כתב יהודה יש לחוש דהוי שינוי וכ"כ בשם מתתיה והיינו דוקא כשאין שינוי במבטא כו' אבל אם יש שינוי במבטא כו' מובן דס"ל דאע"פ שנקרא לא כפי החתימה עכ"ז צריך לכתוב כפי החתימה שעיקר שמו הוא כפי שחותם ע"כ לדבריו צריך לכתוב יהודא ידל דמתקרי אידל. וכ"נ דעת הט"ג שם גבי יאודה בס"ק י"א. ואף שאין נקרא כלל ידל ביו"ד מבואר בט"ג שם גבי יאודה דהוא ג"כ כה"ג ס"ל דאין הקפידא אלא שלא לכתוב ע"ז דמתקרי כיון שאינו נק' כן. אבל עכ"ז יוכל לכתוב יאודה דמתקרי יהודה כיון שחותם יאודה אע"פ שאינו נק' כן. וה"נ י"ל כן שיש לכתוב יהודא ידל דמתקרי אידל. ומ"מ מתשובת מהרי"ו סי' קפ"ב הנ"ל מוכח כמהרח"ש דאין לחוש להחתימה כשלא נקרא כלל כן עכ"פ כפי שחותם. וא"כ לפ"ז סגי לכתוב יהודה דמתקרי אידל או המכונה אידל. גם לכאורה לכל היותר אף אם נעשה עיקר מחתימתו עכ"ז אין בזה חשש שינוי כלל רק חשש חסרון שם א'. דאין שייך שניחוש שמה שיוכתב המכונה או דמתקרי אידל יהי' חשוב שינוי משום שחותם א"ע ידל הרי עכ"פ נקרא בפי כל רק אידל א"כ לא גרע זה מחניכתו. אף דגבי גרשום גרשון ס"ל להת"ג סי' קכ"ט ס"ק כ"ז ולהט"ג בש"א אות גימ"ל סק"ל דאף שנק' גרשון לפעמים לא חשוב אפילו כשם הטפל כו' ע"ש טעמם התם שאני דהם ב' שמות וגם שמחוסר ידיעה איך שמו קראוהו גרשון והוא בטעות. משא"כ הכא שכל מי שחותם ידל נקרא בפי כל אידל לא גרע זה מחניכתו ואדרבה היא חניכא הניכר לכל דדומה ממש לידל. גם פי' הת"ג והט"ג במהרא"י אינו מוכרח. והג"פ ס"ק קי"ג גבי ויראה לענ"ד דשינוי כו' מוכרח דלא ס"ל כפירושם דאם הי' נק' בפי כל גרשון כמ"ש הט"ג אין מקום לקושייתו על מהרא"י ועכ"פ בנ"ד גם להט"ג אין כאן חשש שינוי. וכמ"ש בט"ג גבי חזקיהו בס"ק א' בסופו ואם עולה לתורה חזקיהו וחותם כן ובפי העולם חזקיה וכתב חזקיה יש להתיר ג"כ ליתנו לכתחלה דה"ל חניכא שהכל קורין בו עכ"ל. אע"ג בב"ש שם כתב דשם חניכא שאני כו'. הנה פי' בט"ג שם סק"ב דמיירי כשגם הקריאה בפי כל הוא חזקיהו מלא כו' ע"ש. ומיהו פירושו בב"ש אינו מוכרח אלא להב"ש י"ל דאפילו אם נקרא חזקיה בפי כל גרע זה מחניכא למהרי"ט. אך הרי הב"ש עצמו כ' דרמ"א והלבוש והט"ז לא ס"ל כן ולהט"ג גם דעת הב"ש כן בנק' בפי כל חזקיה. וא"כ כמ"כ בנ"ד אין בזה חשש שינוי דאידל לא גרע מחניכא וי"ל דעדיף מחזקיה לגבי חזקיהו כיון שכל מי שחותם ידל נקרא אידל. אבל גבי חזקיהו אינו מוכרח שיהיו כולם נקראים חזקיה. וא"כ אין בזה רק חשש חיסור שחסר שם העצם ידל. וכיון שכן הרי ידל עצמו אינו רק כינוי ליהודה. ושם יהודה נכתב בטוב רק בשם הכינוי שיש קרי וכתיב אין להחמיר כל כך לכתוב הקרי והכתיב ודי לכתוב דמתקרי אידל. וכיוצא בזה הוא דעת הגאון בעל פנים מאירות בתשובה ח"א סימן י"ח כ' כ"ב. ואף שהגאון מהרר"ג סי' י"ט לא הסכים כן רק אדיעבד וכ"ד הגאון מהראא"ב שם סי' כ"א שאני התם דהמיעוט נק' כן. משא"כ הכא שלא נקרא כלל ידל כדיעבד דהתם דמי משום דאם יוכתב ג"כ ידל יש לחוש שיפרשו שנק' ג"כ כן. וזה אינו. ולכאורה יש להשיב ע"ז ממ"ש בתה"ד סי' רל"ג אם לא ידוע שחתם את שמו יהונתן כו' דבהא תליא מילתא בכל ספיקות שמות ובמכמ"א שע"ד סי' י"ד פי' דלא אמרה אלא בספק שמות דכעין נ"ד כגון חזקיה חזקיהו אליה אליהו כו'. דבכל אלו וכיוצא באלו השם הוא אחד. אלא שאנו מסופקין בו עיקר השם האיך הוא. וקריאת ההמון אינה ענין ליקח מהם ראיה דאפשר שנשתבשו או קיצרו בו. אבל חתימה וקריאתו לתורה זהו המבחין שהוא עיקר שמו עכ"ל. א"כ הרי דקריאת ההמון אינה ראיה בכה"ג נגד החתימה. כי י"ל הא דקריאת ההמון אינה ראיה היינו כשהקריאה היא על שם פרטי של איש זה לבד. אבל אנשים אחרים שמשם זה נקראים ג"כ בפי ההמון ג"כ חזקיהו ואליהו ויהונתן. ע"כ שפיר י"ל דכיון שזה חותם ג"כ יהונתן או חזקיהו הרי היה ראוי ג"כ לקרות בפי ההמון כן כאנשים הנ"ל אלא שנשתבשו בו או קיצרו ואזי שייך להביא ראיה מהחתימה שיהיה גם זה במדרגת האנשים הנקראים כן בפי ההמון. אבל כשזה השם של כל האנשים החותמים ידל נקראים בפי ההמון אידל אין זה שבוש ולא קיצור כי אם שכך הוא לשון מדינתינו ודומה לוריידא פריידא שבאשכנז נקרא וריידא ואצלינו פריידא. ולכן אין החתימה ראיה נגד הקריאה כי חתימתו הוא נגד לשון המדינה. ועוד דחזקיהו ויהונתן שאני שהם שמות בתורה כן כמו שחותם משא"כ ידל דהוא רק כינוי אף שנובע מיהודה המתחיל ביו"ד כמש"ל מ"מ כיון שאינו שם מפורש אין דומה ליהונתן ועוד דגם אידל קרוב לזה שכל היהודים נקראי' כן בלשון אשכנז אידען (ובגמרא רב אידי):