א

סימן קצג

נידון הגט. הובא לפני הגט של האשה פריידא ושם כ' בת אריה המכונה ליב. וא"כ נראה דהוא גט פסול בודאי. כיון ששינו שם אביה שהוא נק' יהודה ואף שהכינוי ליב שוה אינו מציל על שינוי שם הקדש. ויש ללמוד זה מתשו' מהרי"ט ומהרח"ש הובאו בג"פ סי' קכ"ט סעי' יו"ד ס"ק מ"ט וז"ל על גט ששינו כינוי אבי האשה שכתבו גוייה בת שלמה טראנטה בה"א לבסוף והכינוי הי' טראנטו בוי"ו לבסוף פסק מהרי"ט דתנשא לכתחלה משום שהיה שעת הדחק ואין ראי' משם לשינה שם אביו רק לשינה שם הכינוי ואף בשינה שם הכינוי אין משם ראי' דשאני התם משום דדרך הערבי לשום ה"א בסוף התיבה במקום חולם כמו אוסרי לגפן עירה. ועוד כ' שם טעמים בצדדים אחרים להכשיר באותו נידון ואף באותו נידון חלקו עליו הר"ש ן' ויליסיד והרב מוהרח"ש עכ"ל הג"פ. וא"כ בנ"ד הדברים ק"ו שהשינוי הוא בשם הקדש של האב דודאי יש לפסול אפי' לפ"ד מהרי"ט. דשם הקדש חמיר מכינוי דאילו בכינוי אבות דעת מהרי"ק שרש ק"ו שאין לכתוב כינוי האבות בגט. ולפיכך י"ל שאין השינוי פוסל בהם לפ"ד ר"ת ור"י המכשירים בשינה מקום הלידה משום שאין פיסול אם שינה בדבר שא"צ לכתוב כו'. משא"כ בשם הקדש דאבות שצריך לכותבו לכתחלה לכ"ע ע"כ השינוי פוסל בו אפי' דיעבד. ועוד דאפילו בכינוי החמיר מהרי"ט רק בטראנטה הקיל דס"ל שאינו שינוי משום דדרך הערבי כו'. משא"כ בנ"ד דהוי שינוי גמור. וכ"ש לפ"ד הר"ש ומוהרח"ש דפסלי שם ג"כ דא"כ כש"כ וק"ו בנ"ד:

ומה שיש לצדד לכאורה עפ"י דעת המכמ"א ש"ד סי' למ"ד דפליג שם להלכה אבל לא למעשה על מהרי"ט ומוהרח"ש. וס"ל להכשיר בשינוי כינוי משפחה בשם אבי האשה שהוא ענין טראנטה אם כ' עיקר השם ג"כ משום טעם הנ"ל דשינה בדבר שא"צ לכותבו אפילו לכתחלה אינו פוסל. ולפ"ז י"ל בנ"ד ג"כ כיון דכתב בהגט שם אבי האשה ליב שהוא חניכא שהכל קורין אותו בה. וא"כ לפ"ד הרא"ש והטור אפי' לכתחלה כותבים החניכא לבד אפילו בשם הבעל והאשה (ועב"ש סי' קכ"ט סק"א שאפ"ל שהרמב"ם אינו חולק. ועוי"ל דבשם האבות הרמב"ם נמי מודה עכ"פ דסגי לכתחלה ג"כ בחניכה שהכל קורין אותו בה משום דחניכה כזו דומה לשם העיקר עג"פ. ובשם האבות סגי לכתחלה בשם העיקר לחוד לכמה פוסקים) וא"כ לא היה צריך לכתוב שם אריה או יהודה אפילו לכתחלה ולזאת י"ל שאין השינוי פוסל בו כנ"ל. אך בפסקי מהרא"י סי' קצ"ז כ' וז"ל דטובא יש לחלק בין נ"ד דשינה העד שם אביו ובין שינה שם הנהר או מקום הלידה דשם הנהר ומקום הלידה אינו לא מעלין ולא מהנין כלום לפי מטבע חכמי התלמוד שטבעו מטבעות הגיטין. אבל שם האב של העד הצריכו חכמי המשנה היכא דלא כ' עד כו' יעו"ש באריכות. וא"כ בנ"ד נמי שם הקדש של אבי האשה הצריכו חכמי המשנה והש"ס לכתוב אם לא כ' החניכה שהכל קורין אותו בה. ולזאת פוסל בו השינוי. ול"ד כלל לשינוי שם הנהר ומקום הלידה דאינן לא מעלין וכו'. אע"ג דבתה"ד סי' רכ"ח מקיל מהרא"י בשינוי אבי העד והובא בש"ע סי' ק"ל סי"א בהג"ה ועב"ש שם סק"כ וא"ל שמו הוא קודם כו' ע"ש. ולפי"ז י"ל בנ"ד נמי כן אע"ג דשם הקדש הוא קודם ונכתב בטעות אפ"ה הכינוי שאח"כ הנכתב בטוב מציל. מ"מ הרי בתה"ד סס"י הנ"ל כ' דודאי אילו היה חתימת העדים דאורייתא כו'. אבל אנו דק"ל כר"א כו' ע"ש. וא"כ בשינוי שם האב בגט דפסול מדאורייתא לפ"ד הב"ח (ואעפ"י שהג"פ הניח דבריו בצ"ע כבר ביטל דבריו בשו"ת תודת שלמים סי' א' וגם קושייתו נ"ל דלק"מ לפמ"ש רבינו ז"ל וז"ל דשינה שם עירם ה"ז שלא לשמן של אלו מאחר שאינם מאותה העיר והאדם נק' ע"ש עירו כמ"ש הרא"ש עכ"ל. ובמ"א ביארתי דהספירת דברים של הגט מורים שאין זה המגרש. וכך י"ל ממש ע"ש אביו) שפיר יש לחלק כמ"ש בתה"ד שם לכן פסול בשינוי שם א' משמות האב אעפ"י שלא היה צריך לכותבו כיון שכ' שם א' משמותיו וכ"ש בנ"ד דהשינוי בשם הקדש ועב"ש סי' ק"ל סק"כ בשם רש"ך. וכ"ש שי"ח אמ"ש מהרי"ק ש' ק"ו וס"ל דצריך לפרש כל שמות האב ג"כ. וכ"כ רמ"א ס"ט בהג"ה. ולסברתם ודאי בשינה א' משמותיו ה"ז פסול לגמרי. הלכך נלע"ד פשוט דהוא גט פסול לגמרי. ואפשר וקרוב לומר שיש בזה פיסול דאורייתא לפ"ד הב"ח הנ"ל דפסק כוותי' בשו"ת תודת שלמים סי' א'. ועיין בתשו' [שאחר זה] בנדון שם אביו שנכתב שרגא המכונה פייווש והחזיק כן המגרש בחתימתו ועלייתו לס"ת ואח"כ ערער ששם אביו משולם המכונה פייווש. שם נתבאר באריכות דין זה ושם צדדתי להקל בנדון ההוא משום שהחזיק כן שם אביו בעלייתו לס"ת וחתימתו ושאר טעמים דלא שייכי בנדון זה. ועוד כיון אם היה כותב שם הקדש של אביה לבד היה ג"כ כשר א"כ כששינה בו לא דמי כלל לשינה בדבר שא"צ לכותבו וכמש"ש באריכות. ובמ"א צידדתי להקל במקום עיגון גמור שאין שום תקוה להשיג גט אחר צידדתי להקל כשנכתב ע"ש אבי האשה הכהן והוא אינו כהן. גם לפ"ז יש לחלק בין ענין הכהן שהוא רק סימן ולא צריך לכותבו כלל גם לכתחלה. וה"ל כמו שינוי נהר דמקום דירה. אבל השם של אביהם לא דמי לסימן: