א

סימן קצב

ע"ד גט שנכתב שם האיש ישעיה ז"ל מעל' במכתבו להר"א. בשבוע העבר סדרתי גט וסדרתי שמו ישעיה בלא וי"ו על פיו שאמר שכן הוא חותם א"ע והוא עולה לתורה ג"כ בשם ישעיה. והמגרש הוא מוויטעפסק ונשא אשה במחניכם. והן עתה יצא לעז מהמגרש. איך שנק' ישעיהו כי נקרא ע"ש זקנו הה"ג מוויטעפסק והוא היה חותם א"ע ישעיהו עכ"ל מעל'. והר"א ד"ץ השיב למעל' דרשתי וחקרתי היטב והנה נקרא ע"ש זקנו הגאון מוה' ישעיהו אב"ד דוויטעפסק וכל נכדיו הנקראים על שמו כולם נקראים ישעיהו והגם שדרכם לחתום ישעי' בשריטה על היו"ד. אך לס"ת נקראים בשם ישעיהו. והמגרש הזה ג"כ נקרא לס"ת ישעיהו. אך לפעמים אם הקורא לתורה לא היה יודע הי' קורא אותו לספר תורה ישעיה עכ"ל ר"א ד"ץ:

והנה נידון שם ישעיה לא מצאתי בפי' בש"ע ורמ"א זולת בב"ש בש"א אות יו"ד דמהרש"ל ס"ל לכתוב ישעיה בלא וי"ו ובס"מ הצריך לכתוב שני גיטין והג"פ סס"ק קכ"ב ס"ל כמהרש"ל וע"ש גבי יאשיהו בס"ק קכ"ג וע"ש בת"ג סוף הסימן ומקור הדין בתה"ד סי' רל"ג גבי חזקיהו פסק דכל היכא דמספקא לן לא נכתוב אלא חזקיה אם לא שידוע לנו כגון מהרי"ח המוזכר בחיבורים הי' שמו חזקיהו וכן כל זרע לבני משפחתו כו'. א"כ בנ"ד נמי מאחר שידוע שהג' ר' ישעיה הי' שמו ישעיהו א"כ נכדיו נמי שמם כן וצ"ל ישעיהו. ואע"ג שעולה לתורה במחניכם ישעיה י"ל שאין זה הוכחה כלל דהקורא לא דקדק דכיון דידעינן בבירור שנקרא ע"ז זקנו שהיה שמו ישעיהו משמע מהתה"ד דזה חשיב בירור טפי כנ"ל מלשונו. ואע"ג דלקמן כתב וכל מה שדקדקנו לעיל א"צ אלא היכא דלא ידעינן האיך חתם הוא או עלה לקרות בתורה כו'. משמע דזה נמי הוה בירור י"ל דהיינו אם ידוע לנו שהקורא קראו בדקדוק על פיו ששאלו אם לקרותו כן או כן (עיין בב"ש בש"א אות א' גבי אבישלום ובציוויו לש"צ כו' ובאות פ' גבי פנחס חסרון הידיעה). אבל מהסתם אין כאן ראיה כ"כ. מיהו זהו חומרא דמאחר שמ"מ נקרא ישעיה ה"ז שמו וכש"כ שבלא"ה הכל שם אחד. ואף שהר"א כ' דבוויטעפסק שהוא עיקר דירתו ועיר מולדתו ושנתגדל שם מנעוריו נקרא ישעיהו לס"ת. כיון שהכתיו"נ היה במחניכם ואצליכם נק' לס"ת ישעיה מה איכפת לן וויטעפסק. ועוד יש לצרף להקל מה שנק' שיעה בפי כל לכן כשנכתב ישעיה בכללו שעיה הגם שיש לומר דהתינח אם הי' נכתב כן בגט. אבל שם ישעיה הנכתב בגט אינו לא כמו שקורין העולם שהוא שעיה ולא כמו שנק' במילתו ישעיהו. ודומה קצת להא דקדושין (דף ע') בענין אתרונגא שאינו לא כדקריהו רבנן אתרוג ולא כמו דאמרי אינשי אתרוגא כו'. והרי גם מי ששמו ישעיהו נקרא בפי כל שעיה. מ"מ זהו צד להקל ונאמר כיון בין מי ששמו ישעיהו בין מי ששמו ישעיה נקרא בפי כל שעיה א"כ מוכח ומובן שישעיהו וישעיה נחשב שם אחד בעיני העולם אף שגם מי ששמו סעדיה נק' שעיה. מ"מ זהו סניף להקל. ואמנם להקל ע"פ מ"ש הרמ"א סעיף כ"ז ואפ"ה אם כתב חזקיה כשר. שבזו אין מקילין אלא במקום עיגון ממש כמ"ש התורת גיטין ס"ק כ"ח אבל שעת הדחק או הפ"מ ל"ח מקום עיגון כמ"ש רבינו ז"ל בתשובה גבי גט דמסטיסלאוו וכ"ש שהב"ש בש"א גבי חזקיה פסק שלמעשה אין להקל (והנה מלשון הב"ש שם משמע דבחתימה תליא מילתא או בעלייתו לס"ת שאם חותם א"ע חזקיהו אין להקל אפי' דיעבד. ומדכפל ושינה ושילש שם אחתימה משמע דאעפ"י שקורין אותו חזקיה אין להקל. ול"ד לחניכא כמ"ש בשם מהרי"ט ומשנה ממה שחתום כו'. וכ"מ קצת בתה"ד דמהקריאה אין ראיה רק מחתימתו או עלייתו לס"ת ע"ש במ"ש היכא דלא ידעינן האיך חתם כו'. ועיין בספר שמות גבי אליהו בפי' מ"ש בש"ע סכ"ב אם לא נודע אם שמו אליה או אליהו דמפרש אפי' נקרא בפי כל אליה הדין כן. וזה אין נראה כיון שאין ידוע שעולה לתורה וחותם אליהו וגם נקרא בפ"כ אליה אמאי לא יכתוב אליה. וכ"פ בנ"ב סי' צ'. אבל בנדון שידוע שחותם חזקיהו י"ל אף שנק' בפי כל חזקיה יש לכתוב חזקיהו דוקא. אלא בטיב גיטין סס"ק א' כ' ואם עולה לתורה וחותם יחזקיהו ונקרא בפ"כ חזקיה וכ' בגט חזקיה יש להתיר כו'. אך גם להטיב גיטין יש לחלק דשאני התם שנק' בפי כל חזקיה כמו שנכתב בגט משא"כ בנ"ד שנכתב בגט רק ישעיה ואין קורין אותו כן כ"א שעיה ושמו העצם הוא ישעיהו. אך נגד זה בנ"ד נקרא אצליכם לספר תורה ישעיה והנה מעל' תופס במכתבו שהוא המגרש חותם א"ע ישעיה שכן אמר למעל' שהגם שברוב הפעמים חותם ברשימה על היוד כזה ישעי' ע"ד המיעוט הוא גומר כל חתימתו בפי' וחותם א"ע ישעיה ובלא ו' והנה א"כ י"ל דאעפ"י שאביו זקנו (שעל שמו הוא נקרא) הי' חותם א"ע ישעיהו מ"מ אין לנו אלא שם שהוא מחזיק לעצמו כדמשמע לכאורה בתה"ד בזה אלא שאינו מוכרח כמבואר בתשובת צ"צ סס"י פ"ד עיין עליו גבי זעליג זעליק ע"ש דבכה"ג לא מהני החתימה אם ידוע ע"פ קבלת אבותיו ששמו ישעיהו כו' וכ"ש הוא מהנדון דשם. ואף אם היינו מקילים בזה אם עדיין המגרש הי' מודה שהי' חותם א"ע ישעיה אבל בזה לא באו דבריו מבוארים שמחזיק כן גם עתה. ובמי שאינו ידוע מחתימתו ועולה לתורה ישעיה בפ"כ נק' שעיה היה נ' דיש לכתוב ישעיה:

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.