ה

אך מה שיש לכאורה לצדד להקל בנ"ד. הוא ג' ענינים הא' אולי יש להקל בנ"ד אע"ג דרק מיעוטא קרו לה שאסי' כיון שהן בית אביה וכיון שזהו שמה הראשון שמעריסה ניתן לה שם זה. הב' אולי שם שאניא הוא קיצור השם משאסי' כמו שארקה או עכ"פ שערלין מן שרה דבכה"ג מבואר בפסקי מהרא"י סי' י"ב דאפילו בנשתכח שם שרה כותבים שרה א"כ בדיעבד י"ל דכשר אף שלא כתב המכונה שערלין א"כ אולי גם זה כן. הג' אף את"ל דל"ד ממש לקיצור השם דבשערלין יש הברה גמורה מן שרה. משא"כ בסאסי' שאניא שאין בשאניא רק שא מן שאסיא אבל ניא דשאניא אינו מענין סיא דשאסיא א"כ משום הברה א' אין לקרותו לקיצור השם מ"מ י"ל אולי עכ"פ הוה כינוי לשאסיא דהיינו שאין שאניא שם העצם רק שהוא כינוי לשאסיא לבד ואם כן גם בכינוי אולי יש להקל טפי כשלא כתבו. ואף אם אפשר הוא כינוי ג"כ לשרה מ"מ אם עכ"פ אינו קובע שם לעצמו אולי יש לצדד להקל טפי. זהו מה שצריך לעיין בזה בעזה"ש אי"ה:

והנה אי משום שהן בית אביה דרגילא בהו טפי מרגילותה עם שארי בני עירה מצאתי בג"פ סי' קכ"ט ססק"ד שפסק דמסתברא דאזלינן בתר רוב העיר ולא מהני מה דרגילה טפי עם המיעוט יעו"ש (ונ"ל ג"כ לחזק דבריו דלא גרע מהא דאם הכתיבה והנתינה אינן במקום א' אע"פ שכ' שם א' לא מהני בדאתחזק בתרי שמי. ה"נ הרי הנתינה היא בכל העיר ולא בבית אביה לבד. א"כ בעינן השם הידוע לה בעיר ולא מהני שם בית אביה לבד דה"ל כלא כ' שם דמקום נתינה). ונידון שהוא שמה מעריסה. לכאורה יש למצוא לזה פתח תקוה להתיר ממ"ש כאאזמו"ר הגאון נ"ע בתשובה דמסטיסלאוו וז"ל ולפ"ד הב"ש אפי' בדיעבד פסול אם כ' שם הטפל לבד דלא כרמ"א וכ"פ הט"ז שם וכו' אלא דהתם מיירי בשם האיש והאשה. אבל בשם העיר יש לצדד ולהקל בדיעבד משום דמסתמא נתייסדה העיר שנים רבות קודם שנתיישבו ישראל בתוכה ואז היה שמה מסתמא מסטיסלאוו לחוד ומאחר שזהו שמה הראשון יש להכשיר בדיעבד כמו בגר*) בשם העכו"ם דכשר בדיעבד משום שזהו שמו הראשון כמ"ש הלבוש וכמבואר בתוס' ורא"ש שמזה הביאו ר"ת ראיה למומר בשם ישראל עכ"ל הזהב. וא"כ ה"ז בא ללמד ונמצא למד דכמו בגר מכשירין מה"ט לפ"ד הלבוש ה"נ בשאר איש ואשה אם כ' שם הטפל והוא ג"כ שמו הראשון יש לצדד להקל בדיעבד. ויש לדקדק לפי"ז הא דאמרי נהרדעי ולא שרה וכל שום שיש לה היכי מיירי אם שמה הראשון הי' שרה. א"כ אמאי לא. ואף את"ל דלכתחלה אפי' בכה"ג שם השני עיקר יותר מ"מ דיעבד אמאי פסול. ואי מיירי בשמתחלה היה שמה מרים ואח"כ נשתנה שמה מחמת חולי לשרה א"כ הרי בכה"ג כ' הפוסקים דכותבים שם השני קודם אפילו הוא מיעוטא א"כ אמאי ולא שרה כו' ויש לומר דמיירי כשמעריסה קרו לה שני השמות מרים ושרה ותפסו רוב העולם שם מרים עיקר כו'. ואע"ג דשם שרה הוא ג"כ שמה הראשון. מ"מ אין מקילין אלא כששם הטפל דעכשיו היה בתחלה הוא לבדו שמו הראשון. משא"כ הכא דהיה שמה ג"כ מרים. אך יש לדקדק ע"ז דהיינו בג"פ סק"ד הביא כמה דינים מתשו' האחרונים ומכללן הב"י (כמ"ש בב"י גבי חיים ביבנאטי ושמחה אלגאריא' דאזלינן בתר רובא) ומהריב"ל באשה שמעריסה קרו לה שם א' ואח"כ קרו לה רובא שם אחר כותבי' שם השני לעיקר. ועל הראשון כותבי' דמתקריא כו' הרי ס"ל דלא מהני מה שהיה שמה הראשון בצירוף מה שגם עכשיו קורין לה מיעוטא הכי להחשיבו עיקר נגד השם השני דרובא קרו לה הכי ופי' ג"כ לפי"ז עובדא דרובא מרים ופורתא שרה שבגמ' היינו אפילו אם מעריסה היה שמה שרה ואח"כ שינו המון העם את שם הראשון אפי' שלא מחמת חולי וקרו לה בשם מרים אזלינן בתר רובא וע"ש מה שחלק ג"כ על מהרי"ק שרש פ"ו וכן פסק במכמ"א שע"ד סי' ט"ו והביא כן בשם הרד"ך ומורו הר"ם והלבוש. וא"כ אמאי פסקו להקל בגר שכ' שם א"י משום שזהו שמו הראשון הא זה לא מהני להחשיבו לעיקר ועדיין בטפילותו עומד. מיהו כבר כתבתי לעיל דהריב"ש סי' מ"ג פי' דלא הקילו רק כשכלל שם דישראל בכל שום שיש לי רק שהי' מקום להחמיר משום שעשה מהטפל עיקר וע"ז לא החמירו מפני שהשם ההוא היה מוחזק בו ראשון. ולפ"ז צ"ל דגבי ופורתא שרה שבגמ' לא היה שרה לבדה שמה הראשון. ואפשר א"צ לזה כי בגר שאני דמלבד שהשם ההוא היה מוחזק בו ראשון עוד זאת שהרי ידוע לכל שהיה לו שם אחר כשהיה א"י. משא"כ גבי מרים ושרה. וחילוק זה מתבאר מדברי מהרי"ק שרש פ"ו. ואיך שיהיה עכ"פ בשם הטפל בלי כל שום אף אם היה שמו הראשון כנ"ד נ' דלא מהני דעד כאן לא פליגי גבי ולא שרה אלא כשכ' וכל שום. אבל בלא כל שום ודאי י"ל דפסול לכ"ע אף אם היה שרה שמו הראשון כמ"ש המכמ"א בשם הרד"ך ושא"פ וכ"כ הג"פ בשם הב"י כנ"ל. ועוד דהנה הראנ"ח ח"א סי' ל"ג דקדק מלשון הר"ן דאין להקל בכותב שם אחד אא"כ כ' שמו העיקרי לאפוקי אם שני השמות שקולים וכ' אחד מהן דפסול כמ"ש המכמ"א ש"ד סי' ז' בשמו וכן הג"פ ס"ק י"ב לא הקיל בכה"ג אלא אם כ' ג"כ וכל שום אבל בלא כל שום לא ע"ש. ובנד"ז דמיעוטא קרו לה הכי אלא דזהו ________ em.em.em.*)em.מובן מעצמו כי כל מקום שנזכר בספר הזה גר או גרים קאי על זמן הקודם כשהיו גרים מותרים לישראל. שמו הראשון הנה לפי פוסקים הנ"ל חשוב טפל ועכ"פ לא עדיף משקולים:

קיצור (שאין להקל בכותב שמה הטפל בלא וכל שום אפילו אם הוא שמה הראשון שמעריסה רק עכשיו נעשה טפל דרק פורתא קרו לה בשם זה):