ז

אמנם מה שנשאר עוד לבאר בנד"ז מה שיש לחוש כי אם קראוהו במילתו יודא הוא בכוונה שיהיה שמו יודא ולא יהודא שלא יהיה שמו שוה לשם הקדש של אחיו יהודא ליב. ואם כן יש לדמותו לאברם אברהם דהוי ב' שמות משום שנאמר בתורה ולא יקרא כו'. ול"ד לשרה שארקה. וע' ט"ג ש"א אות א' סק"ה. וה"נ אם ניתן בכוונה ה"ל כנקרא אברם שאינו אברהם. וא"כ בספק זה יש להחמיר דה"ל ספק דאורייתא. ול"ד לספק דאליה שהקיל הב"י דהתם צ"ל דליכא חששא דאורייתא כיון שהנביא נקרא ג"כ אליה כו'. אך יש לצדד דאפי' בכה"ג ליכא שינוי מדאורייתא כיון דבאמת בכל אומתינו יודא ויהודא שם א' הוא. א"כ מה בכך שאביו נתכוין ליודא דוקא ולא יהודא הרי עכשיו אין מי שיודע מחשבת אביו שאביו כבר מת והוא יתום ומחזיק שמו יודא בלי כוונה זו שלא יהודא וכוונתו וכל הקורא לו יודא יתכוין כשאר יודא שהוא שם א' עם יהודא ואין לנו אלא שם שמחזיק לעצמו כדפרש"י. ול"ד כ"כ לאברם ואברהם שהתורה עשאם ב' שמות מחולקים לכן גם עכשיו הוא כן. אבל כוונת אביו אינו ענין נגד הנחת השם בישראל דיודא ויהודא שם א' הוא ועכ"פ נראה דלא חמיר שינוי זה מאליה אליהו דג"כ כ' הב"ש דהוי שינוי. ועכ"ז הקיל הב"י בספיקו. ועוד והוא העיקר דבנ"ד חששא רחוקה שקראוהו יודא שהרי מי שנקרא על שמו נקרא יהודא ומשום שאחיו נקרא יהודא ליב י"ל שדי ההבדל שהוא נקרא ליב בפ"כ לכן מנלן לחוש ולאחזוקי ריעותא. דהא אדרבה רוב העולם נקרא אליהו מלא אך שמ"מ י"ל שאין זה רוב ממש משום דגם הנקראים מלא יש שהעולם קורין אותו חסר וא"כ י"ל דהנקראים בפ"כ מלא אינם רוב אך מ"מ ספק שקול מיהו הוי ואפ"ה מכשירין. וכמ"ש הטעם בב"י סס"י קכ"ט כיון שאחרים נקרא כן (היינו שיש אנשים בדה"י ששמם אליה בלא ו'). וגם אליהו הנביא עצמו נקרא כן בה' מקומות עכ"ל. ולכאורה מה שאחרים נקרא כן אינו טעם רק לשלא נאמר דהוי מיעוטא שיהיה נקרא אליה. לזה אמר כיון שאחרים כו'. אבל מ"מ לו יהי דשכיח שיהיה נקרא אליה חסר כמו שיהיה נקרא מלא א"כ ה"ל ספק שינה שמו דה"ל ספק דאורייתא. כיון שהספק שמא לא נקרא אליה כלל היינו שי"ל שנקרא לתורה ולחתימה ובפ"כ אליהו בו'. א"כ ה"ל ספק שינוי. אעכצ"ל דעיקר הטעם כיון שהנביא עצמו נקרא ג"כ אליה בה' מקומות. א"כ חזינן דשם זה המלא לפעמים מחסרין הוי"ו. א"כ אף אם שם איש הזה המגרש הוחזק לעולם מלא יש סברא לומר כשכ' חסר אינו שינוי. ומש"ה כיון דיש ג"כ ספק שמא נקרא חסר ולא אתחזק שיהיה ודאי נקרא מלא יש להקל בדיעבד. א"כ כמ"כ בנ"ד שיש ספק ששמו יהודה יש להקל אף שאין זה רוב בנ"ד מצד אחיו הנקרא ליב כנ"ל. מ"מ ספק מיהו הוי כיון דלא ברירא כ"כ שאחיו נקרא ממילתו יהודא ליב כי נשאר יתום בלא אב והחזיק מעצמו כשנתגדל לעלות לס"ת יהודה ליב וגם אם נק' יהודא ליב לא ברירא דלא נקרא אחיו יהודה כיון דמ"מ אין זה שמות שוים ממש. א"כ בספק יש להקל כמו באליהו אליה כנ"ל. ואף דהכא הספק רק שמא נק' במילתו יהודה. אבל בפ"כ נקרא ודאי יודא. משא"כ התם שהספק שמא נקרא אליה בין לתורה בין לחתימה בין בפ"כ. אבל אי הוה ידעינן עד"מ דנק' בא' מהן אליהו מלא אפשר לא היינו מקילין כשכתב בגט אליה משום ספיקא דשמא נק' בהשאר אליה. י"ל שאני התם שהם ב' שמות. ועוד דהג"פ כתב דלרמ"א יש להקל אף בידוע ששמו אליהו וכ' אליה. וא"כ אפשר להב"י ג"כ יש להקל כשיש ספק שמא נקרא בפ"כ אליה. ועוד דיש סמך להקל בנ"ד משום שהוא גט מומר לע"ג וכתבו בו וכל שום. והנה הג"פ סי' קכ"ט ס"ג סס"ק י"ד כ' בשם מהרשד"ם דזה מועיל לשינוי קל כגון איסקופיא שכ' חסר יו"ד אע"ג דהרשב"ץ פוסל בכה"ג. מ"מ מהני וכל שום. והרח"ש השיג עליו דבמקום שינוי לא מהני וכל שום כמ"ש בש"ע שם סעי' הנ"ל. והג"פ הליץ בעד הרשד"ם דבנידון שלו אינו שינוי ממש כו':

והנה לצדד בזכותו דמהרשד"ם יש לעורר דבר חדש לא ראיתיו בס' הפוסקים והוא דעת הר"ן במשנה דבראשונה היה משנה שמו כו' דלהירוש' אם כתב וכל שום אפילו שינה שמו ממש כשר שכך כתב הר"ן ז"ל דהירושלמי מיירי למי ששינה שמו במקומו דבלא וכל שום אינה מגורשת ועם וכל שום משמע דס"ל דמגורשת כו'. וגמ' דילן לא איירי כלל באפיך שמי' ממש. ואפשר דס"ל שאם שינה ממש אפי' כ' וכל שום לא הועיל וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ג (והוא בש"ע סי' קכ"ט ס"ג) עכ"ל. אמנם הרא"ש בתשו' כלל ט"ו סי' ד' פי' זו הירוש' להפך והוכיח ממנה כדעת הרמב"ם והש"ע אך בקה"ע בירוש' הוכיח בראי' נכונה מהירוש' כדעת הר"ן בהירוש' (אלא דמהתימה שנעלם ממנו שקדמו הר"ן בפי' זה אע"פ שמביא ד' הר"ן ע"ש). גם לפירושו בקונטרס אם כתב אנא פלוני אע"ג דאפיך שמיה יש לצדד יותר להקל כשכ' וכל שום. אלא דלכאורה לא הבינותי איך נסתפק הר"ן אם פליגא ש"ס דילן אירוש' דהא במעשה דנפאתה ותפאתה ר"פ התקבל אמרו דהגט חספא אע"פ שהיה בימי רב נחמן דמסתמא כ' וכל שום כתקנת ר"ג א"כ ברור דלא ס"ל כהירוש'. ויש לדחות דלאו לעולם היה כ' וכל שום וכדפרש"י גבי והוא דאתחזק בתרי שמיה. אבל לא אתחזק א"צ לכתוב וכל שום והיינו שלא התקין ר"ג לכתוב וכל שום רק כשיש לו שום וחניכה ידועים. וכ"מ בתשו' הרשב"א סי' אל"ף רי"ג הובאה ב"י רס"י קכ"ט וכש"כ לפר"ת גבי התקין לכתוב כו' דלק"מ. ובחי' הרמב"ן פ' השולח פי' דהירוש' נתכוין לאפוקי מפר"ת שיכתוב בפי' אנא פ' דמתקרי פ' דא"כ מה הועילו חכמים בתקנתן שיכתוב שמות אחרים אלא כותב אני פ' וכל שם אחרן וחניכא דאית לי עכ"ל ואכתי קשה שמא יהפוך עיקר שמו מראובן לשמעון אעכצ"ל כמ"ש הר"ן דאפ"ה אם כ' וכל שום כשר להירוש' ויש לדחות דשמו א' ידוע וא"א להפכו רק החששא שיכתוב עוד שמות אחרים. וע"ז אמרו שיכתוב רק וכל שום עם שם א' הידוע. ומוכרח לפרש כן בהרמב"ן דהא ס"ל אפי' כותב שם דמ"כ וכל שום על שם דמ"נ אינה מגורשת כדלקמן וכש"כ בכתב שם אחר לגמרי דהגט בטל וראיתי בג"פ סי' קכ"ט ס"ק י"ד דהרמב"ם מפרש המשנה דפ' הזורק שינה שמו ושמה כו' דמיירי בשינוי גמור דכ' על יוסף יוחנן וקמ"ל אע"פ שכ' וכל שום הגט בטל. וא"כ יהיה מזה סתירה לפי' הר"ן בהירושלמי אבל באמת א"כ עיקר הרבותא חסר מהמשנה דהל"ל בהדיא אע"פ שכ' וכל שום הגם שי"ל דאמשנה דהשולח סמיך דהתקין ר"ג שיכתוב איש פ' וכל שם שיש לו דוחק הוא. גם דהרשב"א הובא בש"ג ובתוי"ט פ' הזורק שם דהעמיד המשנה דלאו בשינוי גמור מיירי מחמת קושיא זו דאל"כ מאי קמ"ל אמאי לא פי' דהרבותא היא אע"פ שכ' וכל שום א"ו משום דא"כ העיקר חסר מן הספר גם בתוי"ט שם שרצה לתרץ קושית הרשב"א לא עלה ע"ד לפרש דמיירי עם כל שום וכן דין כ' חניכתו וחניכתה דפ' בתרא לא העמידו הפוסקים דמיירי עם כל שום דווקא. ועיין בג"פ סי' קכ"ט סק"ז מזה. גם בלאה"נ דוחק לפרש כנ"ל דהא במשנה פרק השולח שנינו היה משנה כו' התקין כו' אלמא דלשינוי ההוא מהני כל שום ואיך יסתום שינה כו' דלא מהני. אע"ג דהאמת שיש לחלק דהתם אינו שינוי רק שכ' שם דבמקום הכתיבה לבד. מ"מ ה"ל לפרש שינה שמו לשם שאינו שמו כלל אע"פ שכ' כו'. א"ו המשנה לא מיירי נידון כל שום ואין ממנה סתירה להירוש'. אמנם לענין הלכה ודאי דכל הפוסקים ס"ל דש"ס דילן לא ס"ל כהירושלמי גם הר"ן מסיק אח"כ כן או שי"ל דס"ל להפוסקים דהפי' בירוש' כדפי' הרא"ש בתשו' שהרי רבו הפוסקים דפוסלים בכ' שם הטפל עם כל שום כמ"ש בחה"ר ועב"י רס"י קכ"ט ובמכמ"א שע"ד סי' ז' ביש לו ב' שמות א' במקום הכתיבה וא' במקום הנתינה פוסל הרמב"ן כשכ' שם שיש לו במקום הכתיבה וכלל שם דמקום הנתינה בכל שום ודקדק כן מלשון הברייתא אינה מגורשת עד שיכתוב שם דיהודה כו'. הן אמת שבתוספתא משמע דאין קפידא וכן פ' הר"ן והוא ז"ל הצריך לשבש התוספתא. אך עכ"פ כ"ש וק"ו לשינה שמו ממש דלא מהני וכל שום והגט בטל כדפסק בש"ע סעיף ג'.ומ"מ י"ל דיש לצדד כשאין שינוי ממש כהנדון דמהרשד"ם שיש להקל כיון שיש סברא בירוש' להקל אפי' בשינה ממש. וצ"ע כיון דהש"ע ס"ב פוסל בשם טפל עם כל שום וכ"ד הב"ש ססק"ג ובש"ע ס"ד פסלו במקום כתיבה עם כ"ש. א"כ איך נקיל בנדון דהרשד"ם. ואגב שבא לידן ברייתא הנ"ל והתוספתא דסתרי אהדדי ועג"פ ס"ק ט"ז בזה. ונ"ל ישוב ע"ז והבאת שלום ביניהם דהברייתא מיירי שמגרש אשתו שביהודה ביהודה והיינו שהכתיבה ונתינה במקום א' להכי אינה מגורשת אם כתב שם דגליל אע"פ שכ' וכל שום כיון שאינו לא מקום כתיבה ולא מקום נתינה. משא"כ התוספתא מיירי שהכתיבה ביהודה והנתינה בגליל ע"כ מכשיר בכתב שם דיהודה עם וכל שום אשם דגליל שהרי עכ"פ נכתב בהגט מקום כתיבה וכ"ת דדוחק להעמיד הברייתא בכה"ג שהכתיבה ונתינה במקום אחד דא"כ אפי' כ' השם דיהודה בלא כל שום תהיה מגורשת לדעת הפוסקים דס"ל כן. אך ז"א דוחק לכמה גדולי הפוסקים דס"ל דאפי' כה"ג הגט פסול בלא כל שום כמ"ש המכמ"א. אלא דאף אם הפי' כן בהברייתא מוכח עכ"פ במכ"ש דשינה שמו ממש וכ' וכל שום דודאי אינה מגורשת לגמרי כיון דאפי' כ' שם דגליל עם כ"ש אינה מגורשת. וא"כ זה ודאי נגד הירוש'. [הג"ה לאח"ז. ז"א כי בתוספות סד"ה וכל שום משמע שמפרשים הברייתא שלא כתב וכל שום רק שם אחד לבד וכן משמע בהדיא בירושלמי וכ"כ בסה"ת סי' קכ"ו]. ולכן נ' דהירושלמי ג"כ לא מכשיר באפיך שמיה לפי' הר"ן אלא ע"י שהחזיק שמו כן. וכיון שהחזיק שמו כן לכן כש' ג"כ וכל שום דבזה נכלל שמו הראשון מגורשת. ומזה ראי' למ"ש בס' א"ח בשם תשו' רש"י הובא ב"י סי' קכ"ט. משא"כ בברייתא לא מהני כשיגרש ביהודה בשם דגליל עם כל שום כיון שבמקום כתיבה ונתינה לא הוחזק בשם דגליל:

ועתה נבאר בקצרה הטענות להקל בנ"ד. הא' י"ל כיון דיודא הוא שם דנערות ליהודא (ע' לעיל אות ו' דמוכרח מכל הפוסקים החילוק) ה"ל כמו שארקה לגבי שרה (ע' לעיל אות ד') רק שמא יש לחלק משום שאם נק' יודא הוא בכוונה ולא יהודה ע"ז אפשר להשיב דכוונתו אינו מעלה ומוריד כיון דעכשיו מוחזק יודא ויהודא לשם אחד (ע' לעיל אות ה') ול"ד לאברם אברהם דלעיל אות ד' שאין מוחזק כלל לשם א' מאחר דהתורה החזיק זה לשני שמות. משא"כ הכא אפי' נדמהו לחזקיהו שכ' חזקיה ג"כ מכשירין במקום עיגון גדול מה"ט דהתלמוד מקצר כו'. (ע"ל אות ז'). וי"ל דאף אם אביו קראו יודא בכוונה מ"מ הרי עכשיו שכבר הוא יתום ומחזיק שמו יודא בלי כוונה זו שלא יהודה. וכיון דנודע לכל שכל יודא הוא יהודא. א"כ מוחזק בידיעה לכל מכיריו ביהודה (וידיעה נמי י"ל דמלתא היא. וע' במכמ"א שפלפל בענין שם הנשתקע מקריאה ולא מידיעה דמחמיר בזה) ואין לנו אלא שם שמחזיק לעצמו כדפרש"י. הב' דיש לספק שמא נק' באמת יהודה. והרי הב"י הקיל בספק דאליה אליהו. (ע"ל אות ז'). וגם ענין זה הספק עדיף מלבד היות ספק להגיע אל האיסור עוד זאת י"ל דכיון שלא ברור כלל שאינו נק' יהודה א"כ ממילא הוא בחזקת יהודה כשאר כל יודא ובתר חזקה אזלינן כדפרש"י גבי והוא דאחתחזק כו'. הג' הטענה דוכל שום מהני לשינוי קל לפ"ד הרשב"ם. ואף שי"ל דהפוסלים בשם טפל או בשם דמ"כ עם כל שום במכש"כ שלא יסברו דינו דרשד"ם. מ"מ המקילים בזה י"ל דיסברו כוותי'. ולא לסמוך ע"ז לבד ח"ו רק לצרפו לסניף כיון די"ל דנ"ד ה"ל כשארקה שכ' שרה. ועם כי יש לחלק קצת ע"ז יש לצרף הסניף דוכל שום. וגם העיקר שיש לומר יותר שנק' באמת יהודה:

עוד על ענין הנ"ל דהירושלמי הנה בתשובת רש"י שבב"י סימן קכ"ט גבי יוסף בן שמואל ומפני הרמאים שהיו משנים שמם תיקן רבן גמליאל לכתוב כן הרי אינו מפרש כמ"ש בפירושו בגיטין (ל"ד ב') שהיה כותב השם שיש לו במ"כ וכו' דא"כ אין זה ענין לרמאות כלל. א"ו מפרש שהיה משנה שמו בכוונה ומזיד ואעפ"כ כשר כשכתב וכל שום אלא דלרש"י י"ל דהיינו שהחזיק שמו כן שלשים יום. אבל הירושלמי א"א לומר כן דא"כ מאי פריך ע"ז מהמשנה דבב"ב פרק ג"פ כותבין גט לאיש כו' ובלבד שיהא מכירין. ומקשה אם במכירין איך שייך שהיה משנה שמו ושמה. והוצרך לתרץ שמכירו בפניו ואינו יודע שמו. ור"ל דלכן יכול לרמאותו ולכתוב שם אחר. ואם מיירי שהחזיק שמו כן שלשים יום וזהו השינוי א"כ לק"מ דמכירו שזהו בעל אשה זו ע"י חזקה דשלשים יום. והחזיק כן שמו. ועיין בש"ע סי' י"ט ס"ב. אלא משמעות הירושלמי שלא החזיק שמו למ"ד יום. ואעפ"כ מהני ע"י שכותב אני פלוני וכל שם שיש לי דכיון שכותב אני וגם וכל שם מהני כמש"ש הקה"ע. וא"ת מה שהוציא לעצמו שם אחר מזיק ע"ז י"ל דהירושלמי ס"ל דכיון שהוציא כן שמו חשוב קצת שם כהא דאיתא ספ"ג דשבועות (דכ"ט ע"א) ואסיק ליה שמא גמלא וכי קא משתבע אדעתיה דידיה משתבע כו' משמע מיד דאסיק ליה שמיה גמלא חשוב שם ואינו נשבע לשוא באומר ראיתי גמל פורח באויר אף שהוא צפור דהא איהו קבע לי' שם גמל וכהא דאמרי' פ"ב דשבועות אפונין הגמלונים כו' ונהי דהתם אמרינן דבתר פומיה אזלינן ולא מהני דעתיה היינו משום דצפור אינו גמל. והוא אומר גמל. אבל שמות ראובן שמעון הרי שפיר יכול להחזיק שמו שמעון או שאר שם שרוצה א"כ מיד דאפיק שמיה שמעון אף שבאמת אין שמו כן אין זה השם מזיק. ובלבד שיאמר אני עם וכל שם שיש לי [ע' מפתח]. ובזה א"ש דהתוספות פ"ב (ד"ך ע"א) הכריחו דהמשנה שינה שמו ושמה הוא פסולא דרבנן כו' אלא שהקשו דהא לר"מ בעי' מוכח מתוכו כו' ובאמת רוב הפוסקים ס"ל דלר"מ א"צ מוכח מתוכו כו' וא"כ לפ"ז יש לפרש דשינה שמו ה"ל רק פסולא דרבנן ואעפ"כ תצא כו' אלא דהוכרחו לפרש דלא שינה ממש אלא שכתב שם יהודה בגליל כו' וזהו דוחק. אבל לפי הירושלמי י"ל דאע"ג ששינה שמו ממש אם כ' אני פלוני אין כאן פסול דאורייתא רק פיסול דרבנן אלא דרבנן עשו אותו כפסול דאורייתא ועם וכל שום הגט כשר. מיהו הש"ס דילן ודאי לא ס"ל כהירושלמי. וכמ"ש בש"ע סי' קכ"ט ס"ב דאינו גט. ועיין בכנה"ג סי' קכ"ט בהגהב"י אות מ"ה וז"ל מי שאין לו שני שמות ושינה שמו וכתב וכל שום אחרן וחניכא דאית ליה יש לדקדק מדברי רשד"ם חאה"ע סי' רמ"ד דמהני כו' אבל מהרח"ש חלק על מהרשד"ם ובפי' כ' מהריב"ל בספר א' דס"א וכל שום לא מהני לשינוי השם עכ"ל. והוא מה שהביא הג"פ סי' קכ"ט סס"ק י"ד. מיהו שם ביאר דאף למהרשד"ם היינו דוקא בשינוי קל כו' וגם ע"ז חלק מהרח"ש וכנ"ל. אבל עכ"ז לכאורה ע"פ הירושלמי הנ"ל היה נראה לצדד כשאינו שינוי ממש רק ע"ד הנ"ל בשם מהרשד"ם דכיון שכ' אני וגם השם שנקרא בו ממש כו' אף שיש איזו שינוי קל ביותר בשם הטפל אפשר לצדד ע"ד אינהו מיכל אכלי לדידן מיסתם נמי לא סתים. ומ"מ לא מפני שאנו מדמין נעשה מעשה ח"ו אף בכה"ג דהרבה החמירו אף בשינוי בכינוי האבות. ושם העצם נכתב כהוגן. גבי בת שלמה המכונה טרנטו. כש"כ וק"ו בשם המגרש והמתגרשת. אלא מיהת בנ"ד דבלאה"נ יש טעמים גדולים להקל. יש לצרף גם זה לסניף: