ה

והנה עוד צריך לעמוד על הא דפסק הב"ש בש"נ אות ב' גבי מי שנק' מעריסה שארקה דאם כ' שרה הגט כשר. דמ"ש מחזקיה שכתבו בגט חזקיהו ומאליהו שכ' אליה דהגט פסול. ומהרא"י כתב בתשובה הביאה מהרש"ל ביש"ש פ' השולח סי' כ"ה ובס"ש דפ"ה ובג"פ ס"ק ס"ז וז"ל אם נקראת האשה מעריסתה שערלין למה יכתבו שמה שרה פשיטא דהוי כמו שינה שמה עכ"ל. הן אמת שהב"ש חילק ביניהם משום דשרה ושאראקה הנקודות שוים. משא"כ שרה שערליין מ"מ צ"ל מי הכריחו לחילוק זה להקל מסברא בעלמא בענין שינה שמו ושמה כו'. והנלע"ד משום דעל כרחינו צריך לחלק בין שם דנערות לשאר השמות כמ"ש בש"ע סי' קכ"ט סט"ו מי שיש לו שני שמות והשם השני יוצא מהשם הראשון בשם דנערות א"צ לכותבו. ופי' הג"פ ס"ק ע"א דפי' שם דנערות הוא בין קיצור השם בין אריכות השם כגון בילא בולטא כו' דהוי אריכות וצפורה פורה דהוי קיצור. ואפי' רובא קרו ליה בשם דנערות ופורתא בשם המובהק א"צ לכתוב שם דנערות כלל. ואפי' אם כ"ע קרו ליה רק בשם דנערות ולא יזכר ולא יפקד שם המובהק. כגון באשה שאינה יכולה לכתוב ואינה עולה לתורה. עכ"ז דעת מהרא"י בפסקיו סי' י"ב לכתוב רק שם המובהק לבד. וכן פסק הב"ש אבדיעבד עכ"פ. ולכאורה צ"ל הא בשאר שני שמות כשכתבו השם הנשתקע לבד הגט בטל. וא"כ ה"נ הרי נשתקע שם המובהק כמו באשה שנק' שערלין ונשתקע שם שרה ממנה למה יהיה הגט כשר כשכ' בגט רק שרה והרי נשתקע שם זה ממנה. אך בס"ש דפ"ז ע"א תירץ וז"ל ובנ"ד נראה דלא שייך המחלוקת היכא דנשתקע שם העריסה דהבאתי לקמן בשם שמחה משום דשאני שמות אלו דבתוכן הוא שם העריסה ולכן לא נקרא דנשתכח שם המובהק אחר דכינויו מורה עליו עכ"ל ולכאורה יש לגמגם על תירוץ זה דנהי שלא נשתכח שם המובהק מידיעה משום דכינויו מורה עליו מ"מ נשתכח מקריאה והמכמ"א ש"ד סי' י"ג העלה דכל שם שנשתקע מקריאה אע"פ שלא נשתקע מידיעה אין לכותבו בגט אחד אפילו עם שם הקבוע לו. לכן י"ל התירוץ בענין אחר דאזלינן בתר שמא ר"ל בתר הנחת שם זה בישראל שידוע דשערלין נמשך משם שרה והכל ענין א' רק שהוא געגוע השם שרה. א"כ לא שייך כלל לומר נשתקע שם שרה דמה שקורין שערלין היינו ממש שרה בגעגוע וימשך נפ"מ לדינא משני התירוצים. דלתירוץ ראשון לא מהני רק לשלא נחשוב שם שרה לנשתקע אבל אם מעריסה לא ניתן לה רק השם דנערות של שרה אם כ' בגט שרה ה"ל שינה שמה. משא"כ לתירוץ שני כיון דאזלינן בתר הנחת השם בישראל א"כ אפילו לא ניתן לה רק השם דנערות ובגט כתב שרה הגט כשר כיון דהכל שם אחד. אך מכל מקום היינו דוקא בשם דנערות שמיוחד רק לשם מובהק זה ולא כשהוא שייך גם כן לשם מובהק אחר. ואף גם זאת לא הקיל הב"ש רק כשהשם דנערות דומה ממש ביותר לעיקר השם כמו שרה ושארקה. אבל בשרה שערליין אין להקל כמ"ש מהרא"י דהוי כמו שינה שמה משום דאין מובן כ"כ בפשיטות שהכל שם א' כמו בשרה שארקה כמ"ש הט"ז שבב"ש שבזה ידעו הכל ששם א' הוא. (משא"כ בשערליין שרה וה"ה או כש"כ בציפא צפורה ועמ"ש מזה בתשובה אחרת) וזהו כסברת מהרא"י בתה"ד גבי חזקיה כיון שהתלמוד מכנה כו' וכמש"ל אות ד' בשם המכמ"א גבי חזקיה זה הקיצור הוחזק לעיצומו של שם דדבריו מטין כסברת הב"ש ומה שפסל בחזקיה שכתב חזקיהו אינו עולה יפה לסברא זו דהב"ש. וסברת המרדכי פ' המגרש הנז' שם ג"כ מורה לכאורה כן ועיין לעיל סוף אות ד' מ"ש דלהמכמ"א וג"פ אפשר אפילו מי שנק' בפ"כ אליהו וכתב בגט אליה כשר ובס"ש נסתפק בזה ולא החמיר רק משום שי"ל דשני שמות הם א"כ בשרה שארקה י"ל דכנים דברי הב"ש והמחמירים בחזקיה חזקיהו ג"כ משום דלא ברירא דשם אחד הוא. ואין קושיא להב"ש ממ"ש הב"י סי' קכ"ח בשם הרשב"א כי אין אנו משתמשים בשמוש שמות בגיטין אלא בשם הנחתם הראשונה ע"ש הפי' בחידושי הגהות דהכא שאני דמובן לכל ששם א' הוא. וע' בתשובת ד"ש סי' ק' שבב"א סי' פ"ח לכאורה סיוע להב"ש. והנה אף שנחלקו האחרונים על הב"ש כמ"ש בש"א או"א אם על אברם כתב אברהם כשר והשיגו הט"ג סק"ו גם בג"פ סי' קכ"ט ס"ק י"ד כ' דהגט בטל. מ"מ י"ל דבשארקה שכ' שרה לא פליגי דשאני גבי אברם שכ' בס"ש דף א' דאברם ואברהם ב' שמות הן שנא' ולא יקרא עוד שמך אברם כו'. אבל הכא שהוחזקו לקרות לשרה שארקה י"ל דלא פליגי עליה:

(נת' לעמוד על פסק הב"ש בשארקה שכ' שרה דהגט כשר. משום דע"כ צריך לחלק בין שם דנערות דאפי' נשתקע שם המובהק וכ' בגט כשר. משא"כ בשאר שני שמות דכ' שם הנשתקע הגט בטל. ויש ע"ז שני תירוצים או משום דכיון שקורין בשם דנערות דמוכח על שם המובהק ה"ל לא נשתקע שם המובהק. לפ"ז דווקא בקראו לו מתחלה בשם המובהק ולא כהב"ש. או משום דאזלינן בתר שמא כיון דשם זה ושם דנערות חד שמא אינון. א"כ לפ"ז יש לקיים דינו דהב"ש כשהן קרובין זל"ז מאד כמו שרה שארקה ולא מצינו שהן ב' שמות):