ד

עוד מצינו בפוסקים בתה"ד סי' רל"ג בענין שם חזקיה והובא בש"ע סי' קכ"ט סכ"ז וע' ב"ש בש"א ריש אות ח' הביא שם דעת מהרי"ט דבידוע ששמו חזקיהו וכתב חזקיה פסול והרמ"א מכשיר בזה בש"ע והב"ש מחמיר בזה אבל הגט פשוט ס"ק קכ"ג התיר בשעת הדחק משום דכן מבואר בתשובת מהר"ם פדווא סוף סימן ל"ה בשם המרדכי. ובמכמ"א שע"ד סי' כ"ד כתב שכן מוכרח ג"כ בד' תה"ד דאלת"ה איך קאמר דבלא נודע כותבי' חזקיה ניחוש שמא זה האיש שמו חזקיהו ולא נקרא בכינוי חזקיה א"ו דאפ"ה כשר דכיון דחזקיה הוא קיצור השם של חזקיהו אע"פ שלא נקרא זה האיש בקיצור זה כיון שהוחזק זה הקיצור לעיצומו של שם ה"ל כאילו הוחזק בעיצומו של איש ואם גירש בו כשר. אבל בהוחזק חזקיה וכתב חזקיהו פסול דאע"ג שעיקר השם של חזקיה הוא חזקיהו מ"מ הנה זה האיש הוחזק בקיצור ולא בעיקר השם וה"ל שינוי לגביה משא"כ חזקיהו וכתב חזקיה עכ"ל בקיצור. ולא נהלם לי החילוק היפה דממ"נ אם ניזל בתר שמא ולא בתר איש זה דוקא דלהכי אע"פ שנקרא זה האיש חזקיהו ולא נקרא בשום פעם חזקיה מ"מ אם כתב בגט חזקיה כשר כיון דהוחזק זה הקיצור לעיצומו של שם חזקיהו וצ"ל דכשיראו בגט חזקיה יובן שיכול להיות שמו חזקיהו כיון דהכל אחד. א"כ כמ"כ להיפך כשנק' בפי כל רק חזקיה וכתב בגט חזקיהו ג"כ ראוי להיות כשר ואדרבה כ"ש הוא דאדרבה קיצור השם אינו מהחיוב שיהיה לכל אחד א"כ מה בכך שהקיצור הוחזק לעיצומו של שם מ"מ כיון שזה לא הוחזק כלל בקיצור א"כ אין לנו ידים מוכיחות שזהו המגרש אבל עיקר השם מהחיוב וראוי שיהיה לכל אחד ואע"פ שהוחזקו רק בהקיצור ולא בהעיקר מ"מ כוונתם לעיקר השם רק שמקצרים וכמו כינויי שבועות שבועה שבותה כו' ע' בתשובת דבר שמואל סי' ק' הובא בתשו' בית אפרים סי' פ"ח וכולם כוונתן לרמוז על השם העיקרי המונח בראשונה כו' ע"ש. ולולי דמסתפינא הייתי אומר דלפי דעת מהרמ"פ דמכשיר בחזקיהו שכתב חזקיה כמ"כ בחזקיה שכ' חזקיהו ומטעם הנ"ל דהמכמ"א כיון ששם אחד הוא וכמ"ש ג"כ הב"ש משום דמובלע בשם חזקיהו וגם מאי שנא מהא דפסק בשארקה שכ' שרה דכשר וע' במרדכי פרק המגרש שכ' בורייש והיה צ"ל באורייש דהקיל כיון שדרך מקום הכתיבה לדבר לישנא קלילא. וכין שכן נודע מעצמינו במקום הנתינה שמצד קלילות לשונם לא יכינו לומר באורייש כן ביאר המכמ"א שע"ד סי' ד'. וא"כ כש"כ בחזקיהו וחזקיה שנדע מעצמינו דאיש אחד הוא אע"פ שלא נכתב ממש כמו שנק' כי אם נקרא חזקיה וכ' בגט בוי"ו יובן משום דדרך לכתוב עיקר הנחת השם כמ"ש מהרי"ט בשם זהבית הביאוהו הפוסקים. אמנם לפ"ד מהרא"י יוכל להיות כמו שהבין הב"ש ומהרי"ט וסיעתם דבידוע ששמו חזקיהו וכתב חזקיה פסול. וצ"ל משום דלא ברירא ליה כ"כ דודאי שם אחד הוא. וקושיי' המכמ"א דא"כ אמאי מכשיר בספק לק"מ דכבר ביאר זה הב"ש כשיש ספק תלינן דמהסתם נק' חזקיה כמ"ש בתלמוד. ועוד דמצינו חילוק בין ספק לודאי כנ"ל גבי גרשון וגרשום. וגם בענין שם אליה דפסק הב"י דאם כ' אליה בלא וי"ו כשר. ופי' הב"ש בש"א אות א' דמיירי כשאינו ידוע איך היה שמו. אבל אם ידוע ששמו אליהו וכ' אליה הוי שינוי השם אלמא דיש לחלק בין ספק לודאי. הן אמת המכמ"א לשיטתי' אזיל דשם ג"כ ס"ל אפילו ודאי שמו אליהו וכ' אליה כשר וצ"ל ג"כ מחמת קושיא הנ"ל דאם בודאי פסול איך יכשירו בספק. וע' ג"פ סס"ק קי"ו. אמנם הב"ש לא ס"ל כן ומחלק בין ספק לודאי ועמ"ש לקמן בזה סוף אות וי"ו. גם הג"פ מחלק בין ספק לודאי גבי חזקיה שכתב חזקיהו דפסול וכשיש ספק שמא נק' חזקיהו הקיל:

(נת' ענין שם חזקיה לדעת רמ"א אפילו ודאי שמו חזקיהו בוי"ו ולא נק' כלל חזקיה בשום פעם אפ"ה כשר כשכתב חזקיה. והמכמ"א פי' טעם הקולא דרמ"א דאזלינן בתר השם. משום דזה הקיצור הוחזק לעיצומו של שם אע"פ שלא נק' כן איש זה ומ"מ בחזקיה שכ' חזקיהו פסול ובספק הקיל הג"פ. ומכמ"א ס"ל דכל היכא דודאי פוסל ה"ה ספיקו והב"ש מחלק בין ספק לודאי ופוסל בחזקיהו ודאי שכ' חזקיה ומ"מ בחזקיה שכ' חזקיהו פסול אפי' בספק):