ג

והנה בב"ש בש"א אות ג' משמע ג"כ דמפרש דברי מהרא"י כפשוטן דהביא תשו' מהר"א בן ששון סי' ל' שכתב בשם מהריב"ל דמדייק מפסקי מהרא"י הנ"ל טעמא דגרשון וגרשום מצינו בקרא דהם תרי שמות מש"ה הוי שינוי אבל אם לא היה בקרא תרי שמות הוה אמרינן דשם השני הוי כמו כינוי כגון גרשון בנו"ן הוי כינוי לגרשום במ"ם אע"ג דניכר במבטא השינוי מ"מ היה כשר ואמרינן דזהו כינוי ומזה תלמוד לכל השמות עכ"ל. ואי איתא דבמהרא"י הפי' כמ"ש הת"ג שנק' גרשון בנ' לפעמים א"כ לא מוכח מידי להיכא שיש שינוי במבטא ולא נק' כלל בשם הנכתב בגט אפי' לפעמים. אך הנה במכמ"א שע"ד סי' כ"ה הביא שמהרא"ם ומהראנ"ח תופסים במושלם הפך ממ"ש מהריב"ל דמשום שאין שם בעולם כמו אותו השינוי שבגט לא תלינן להכשיר ולומר דהוי כינוי כו'. ולסוף העלה דכשהכינוי באות האחרון של השם אין פועל שינוי כ"כ. משא"כ כשהשינוי באמצע התיבה וכש"כ בראשה. לכן י"ל דלא פליגי אמהרא"י דבגרשון השינוי בסוף התיבה. ועפמ"ש בט"ג בש"א א"ג רס"ק כ"ט י"ל הטעם בענין אחר דלא פליגי אמהרא"י משום בגרשון וגרשום אשכחן ג"כ שני השמות לחד גברא מש"ה בשם דכה"ג הוא שיש לצדד להקל בשינוי. ובתשובת מהר"א בן ששון סי' ל' שאצלי הוגה מכתיב' אאזמו"ר הגאון נ"ע עמש"ש מהריב"ל אם לא היה בקרא שתי שמות כו' כנ"ל וז"ל זה אינו להכשיר לגמרי אלא שלא היה בטל לגמרי וכל הדרכים האלו בה כו' ע"ש עכ"ל הזהב. כוונתו דמהרא"י ס"ל דשינוי כמו מגרשום לגרשון אילו לא היה גרשון שם אחר לא היה שינוי הפוסל מדאורייתא רק מדרבנן. אבל כיון דתרי שמות הם הגט בטל מדאורייתא:

(נת' מהריב"ל ומהר"א בן ששון הובאו ב"ש מפרשים ג"כ כפי' שני הנ"ל וס"ל דבשאר שמות כה"ג ר"ל שאין נמצא שם שיקרא בו אדם בשם השינוי אז הגט כשר לגמרי. והמכתב מאליהו התנה דדייקא שהשינוי בסוף התיבה כמו גרשון וגרשום שהשינוי באות האחרון אבל באמצע לא וכש"כ בתחלה. אולם מי כהחכם יודע פשר דבר רבינו ז"ל פסק דאפילו בכה"ג הגט פסול מדרבנן מיהת אבל שיהיה בטל הוא כשיש שם כהשינוי):