ב

אך מה שיש להסתפק בנד"ז הוא רק משום דאחיו הגדול ממנו נק' ליב ועולה לתורה יהודא וידוע דאין קורין לשני אחים בשני שמות שוים. א"כ אף בכאן שאחיו נק' גם ליב מ"מ כיון שנק' ג"כ יהודה יש לחוש שמא נק' זה יודא בדוקא ולא יהודה. ועכ"פ לא שייך להקל לסמוך על הרוב והחזקה משום דיש כאן ריעותא. וה"ל כהא דאמרינן רפ"ב דכתובות (דט"ז) דאע"ג דרוב נשים בתולות נישאות כיון דרוב הנישאות בתולות יש להם קול וזו הואיל ואין לה קול איתרע לה רובא. וה"נ אע"ג דרוב יודא שמייהו יהודא מ"מ אין מצוי שגם אחיו יקרא ג"כ שם יהודה אפי' בצירוף ע"כ איתרע לה רובא ומ"מ משמע בגמרא דכתובות ספ"ב (דכ"ח ע"א) דאע"ג דאיתרע לה רובא עדיף הוא מספק שקול דלהכי נאמן הגדול להעיד מה שראה בקטנו ע"ז לומר זכור הייתי בפלונית שיצתה בהינומא כו'. ואמרינן משום דרוב נשים בתולות נישאות גילויא מילתא בעלמא הוא. וע' תשב"ץ ח"א סי' פ"ג כ' וז"ל וגילוי' מילתא הוא שהדבר קרוב לנו להיות נודע כמו שהוא מעיד זה אלא שהוא מכוסה ונעלם קצת כו' עכ"ל הרי דקרוב שכן הוא ולא שהוא ספק שקול וכ"כ בשט"מ שם רפ"ב הנ"ל דההיא דזכור הייתי בפלונית מיירי אפי' היכא דאיתרע לה רובא. ומשום דרוב נשים בתולות נישאות עדיף מרוב הנישאות בתולות יש להן קול. וה"נ פשיטא דזה הרוב שמי שנק' יודא שמו העקרי יהודה עדיף טפי מהך ריעותא הנ"ל. א"כ לא איבטיל רובא לגמרי ועדיף מספק שקול כנ"ל. רק שמ"מ היכא דבספק שקול לא מקילינן אז גם בכה"ג דאיתרע לה רובא לא מהני אא"כ יש עוד סיוע לזה דומיא דהתם דנאמן הגדול כו':

אך בנד"ז אפי' אם היה ספק שקול אפשר יש להקל. ונציע תחלה מ"ש הפוסקים בכה"ג דספק זה. הנה בפסקי מהרא"י סי' י"ד כ' וז"ל ובשם גרשום שכ' גרשון נ' דאם היה ידוע ששמו גרשום וכ' גרשון לא הוה גט כלל כי גרשום וגרשון שני שמות הן כו'. אמנם נכתב לי מנורנבר"ג שאותה אשה עדיין לא נשאת. א"כ ודאי לכתחלה לא תנשא אפי' לא אפשר אא"כ ע"י עדות ששמו גרשון. אבל אם תתברר ששמו גרשום היה נ' אפי' אם נשאת תצא כו' דאינו גט כלל עכ"ל. משמע מזה דאם לא נתברר אם שמו גרשון או גרשום אלא שהוא ספק אז אם נשאת לא תצא. ותמה ע"ז הג"פ ס"ק קי"ג דכיון דמדאורייתא אינו גט א"כ אפי' בספק תצא ע' טוש"ע סי' ק"נ. ותירץ ע"ז הת"ג סס"י קכ"ט ס"ק כ"ז דמיירי מהרא"י שפעמים היו קורין לו גרשון ואפ"ה אם נתברר דעיקר שמו בשעת לידה ושחותם א"ע הוא גרשום במ"ם תצא והגט בטל ולא דמי לגירש בשם טפל דהכא גרשון אפי' שם טפל לא הוי משום דהאנשים שקורין אותו בשם גרשון לא נתכוונו ליתן לו שם אחר רק מחוסר ידיעה כו' (וע' צ"צ סס"י פ"ד קרוב לזה) ומ"מ לא היה ברירא ליה סברא זו לומר דגרשון אפי' שם טפל לא הוי הלכך בהצטרף עוד ספק אם שמו באמת גרשון פסק דלא תצא וכן פי' בטיב גיטין בש"א אות ג' סק"ל וז"ל כיון ששמו העיקרי הוא גרשום במ"ם ולא נשתקע רק שבטעות הוסב בפי העולם לקרותו גרשון בנו"ן כו' ע"ש ויומשך מפירושם דאם הספק בעיקר הענין שמא לא היה נקרא כלל גרשון בנו"ן אז אפי' נשאת תצא (או שי"ל דתלינן שמהסתם נק' לפעמים כן בנו"ן דהא כ' הט"ג שם ס"ק ל"ו דעכשיו לא שכיח שיהי' נק' בפי הבריות גרשום במ"ם). אך הג"פ אינו מפרש כן אלא כפשוטו שלא היה נודע איך נכתב ונקרא אם הכל גרשום או הכל גרשון ובגט נכתב גרשון אפ"ה משמע דאם נשאת לא תצא. משום דשינוי גרשום לגרשון ס"ל למהרא"י דאינו שינוי גמור ודמי קצת ליצחק חקין. ונהי דאין לדמותו לגמרי ליצחק חקין להכשיר הגט בדיעבד. מ"מ מידי ספיקא לא נפקא אם נאמר דגרשון הוה כינוי לגרשום כו'. ולכן כשיש עוד ספק שמא היה שמו גרשון הוי ס"ס מעליא ע"ש. ולכן אין להוציאה מתחת בעלה עכ"ל. ולכאורה י"ל דמפרש ד' מהרא"י כפשוטן שהיו מסופקים ג"כ בקריאת שם הבעל בפי כל אם גרשום או גרשון ואפ"ה יש להקל שלא תצא. כי אפילו נק' ג"כ בפ"כ רק גרשום וכ' גרשון י"ל דאינו שינוי גמור. וכן הבין הט"ג באות ג' סק"ל בהג"פ ממ"ש הג"פ סס"ק קי"ד שנסתפק לנו כו' ע"ש. ויומשך מזה דביצחק חקין אפי' נק' בפי כל רק יצחק וכ' חקין הגט כשר כיון שזה כינוי לעצם השם אע"פ שאדם זה לא נקרא בכינוי ההוא. והת"ג סס"י קכ"ט שם כתב בפשיטות על זה גם כן דודאי אינו גט כלל. ועיין לקמן אות ד' גבי חזקיה:

(נת' שי"ל דאתרעי רובא משום שאחיו נקרא יהודא ליב ושמ"מ עדיף מספק שקול וכשיש עוד סיוע טוב מעמידין הרוב על חזקתו. ויש לחקור איך היה הדין בספק שקול. ויש להציע תחלה מ"ש הפוסקים בזה. הנה בגט שנכתב גרשון ויש ספק ששמו היה גרשום משמע במהרא"י דלא תצא ויש שני פירושים בדבריו. א' דמיירי בידוע שנקרא גרשון לפרקים רק הספק בעיקר הנחת שמו. ב' דאפי' הספק בכל הענין לא תצא משום דהוי ס"ס כיון דאפי' אי ודאי שמו גרשום י"ל מ"מ גרשון ספק אם חשוב שינוי):