א

סימן קפח

מי שנקרא בפי כל יודא והחליף ופעלו בקושי שיתן גט וכ' בגט יהודא וכל שום דאית לי. ועתה נתעורר חשש שמא נק' במילתו יודא בכוונה כי אחיו נק' יהודא ליב א"כ שמא נתנו לו שם יודא בדוקא להבדילו משם אחיו:

הנה לכתחלה היה ראוי לכתוב יודא. אע"ג דבתשו' בית אפרים סי' פ"ח כ' בשם ס"ג וז"ל יודא הוא כינוי ליהודא ואין לכתוב הכינוי עכ"ל. עוד כ' בשם מהר"ם חריף אם קורין לאחד יודא אעפ"כ כותבין יהודא עכ"ל. וכ"כ בט"ג בש"א באות יו"ד ס"ק י"ג. י"ל דאינהו מיירי בידוע שעולה לתורה בשם יהודא רק שנקרא בפי כל יודא אז א"צ לכתוב יודא דהוא קיצור השם. וזה כפסק הש"ע סי' קכ"ט סט"ו שא"צ לכתוב שם דנערות כלל. ופי' הג"פ שם ס"ק ע' דקיצור השם ושם דנערות חד הוא וא"צ לכותבו. והיינו דוקא כשיש לו ג"כ עיקר השם ונקרא בו לפעמים כמש"ש הש"ע מי שיש לו שני שמות והשם השני שם דנערות אז הוא דא"צ לכתוב השם דנערות כלל רק עיקר השם לבדו. אבל בנ"ד שלא עלה לתורה וגם אינו יודע אם נקרא במילתו יהודה ושמא נק' יודא ע"כ יש לכתוב יודא. אע"ג דרוב יודא נק' במילתו יהודא רובו ככולו ממש מ"מ הרי בספר שמות דפ"ד ע"ב עד דפ"ז ע"א האריך בשמות נשים שנקראו בקיצור השם ואינו ידוע אם מעריסה ניתן להם השם העצם כמו שערלין וא"י אם נק' מעריסה שרה ומסיק לבני אשכנז יכתבו רק שערליין. ועמש"ש לבני ספרד לכתוב שרה דמתקרי שערליין דכל אלו אינם ב' שמות. וי"ל דכמ"כ בנד"ז יודא ויהודא ודאי יודא רק שם קטנות. מ"מ בג"פ סס"ק ס"ז חלק ע"ז דבני ספרד גם כן יכתבו רק השם דקטנות שנק' בו כיון שא"י שם העריסה. וכ"כ הב"ש בש"נ אות ב' גבי שארקה אם א"י שם העריסה כותבים לכתחלה שארקה. ומסתברא כמו"כ במי שנק' יודא וא"י אם יש לו ג"כ שם יהודא דיש לכתוב רק יודא לבד. אכן כל זה לכתחלה. אבל לענין דיעבד במי ששמו בפי כל יודא וא"י איך עלה לתורה ואיך נק' במילתו וכתבו יהודא ודאי הגט כשר משום דאזלינן בתר הרוב. והמנהג והחזקה שכל יודא הוא בחזקת ששמו יהודה. אע"ג שבב"ש בש"נ שם לא כ' בפי' גבי מי ששמה שערליין וא"י שם העריסה וכתב בגט שרה איך הדין בדיעבד. גם בג"פ ס"ק ס"ז לא נת' הדין בזה בפירוש. מ"מ נראה מהב"ש דס"ל להקל מדהקיל שם בשארקה שכתב בגט שרה. אפי' אם שמה מעריסה היה רק שארקה. י"ל דבשערליין נחות דרגא היה כשר כשא"י שם העריסה. כמו מי ששמו אליהו וכתב אליה פסול ואם א"י איך היה שמו וכ' אליה הכשירו הב"י וב"ש בש"א אות א' ואפילו נאמר דבשערליין לא יכשירו מספק. מ"מ נדון זה דיודא עדיף דהתם כ' ביש"ש פ' השולח סי' כ"ה ובס"ש בשם מהרי"ב שיש כמה נשים נק' רק שערליין ולא שרה. אבל יודא רובו ככולו יהודא. ועוד דיודא ליהודא הוי כערך שארקה לשרה דהוי הברה א' ושם הקיל הב"ש ביותר כנ"ל. וא"כ לפחות יש להקל בספק וגם אלז גוטלין לגוטא ואברם אברהם דימה הב"ש לשרה שארקה א"כ כש"כ ביודא ויהודה דיש לדמותו ולכן פשוט דדיעבד כשר. וע' בתשו' מהרי"ו סי' ק"פ גבי יהונתן ואף שאין כן דעת התה"ד מ"מ בנ"ד ודאי יש להקל דיעבד מטעם הנ"ל דרוב וחזקה שנקרא יהודא. משא"כ התם:

(נת' מי ששמו בפ"כ יודא וא"י איך עולה לתורה ואיך נק' במילתו יש לכתוב בגט רק יודא ובדיעבד אם כתב רק יהודא כשר משום דהמנהג והחזקה והרוב שמי שנק' יודא שמו העיקרי הוא יהודא):

מי שנקרא בפי כל יודא והחליף ופעלו בקושי שיתן גט וכ':