א

סימן קפה

הנה בכאן מחנינו ק' ייאנוויטש גרש איש אחד את אשתו אשר שמו היה נודע אצלינו יואל בן חיים. כי זה משתי שנים מקודם היה דר במחנינו לערך חצי שנה. גם בכתיבת התנאים ראשונים ותנ"א ובהכתובה לאשתו לא נכתב שום שם אחר רק יואל בן חיים. גם במכתבים ששלח בחורף העבר מגרעניץ לחותנו שיבוא אחר אשתו בעה"ח רק בשם יואל בן חיים. והנה גם בעת כתיבת הגט הטילו המסדרים על המגרש בח"ח כד"ת שיאמר האמת האם יש לו או לאביו איזה שם המכונה אפילו איזה שינוי השם מחמת חולי ר"ל והשיב להם שאין לו שום שם אחר כלל. וכתבו הג"פ ומסר לאשתו כד"ת. והנה אח"ז כשנסע המגרש לביתו לגרעניץ ארזאציק דרך פארעץ שלח אלינו מכתב מפארעץ עם ג"ע שלא כד"ת שהעדים בעצמם מעידים שלא ע"פ ב"ד ששמו יואל אברהם בן חיים. וגוף הכתב מהכתב ששלח אינו של המגרש. ובהחתימה שחתם המגרש ניכר ג"כ שבעת חתימתו על המכתב נשכח ממנו שם אברהם ואח"כ תיקן ומחק תיבת בן אשר היה נכתב בסוף השיטה וכתב במקומו אברהם ותיבת בן כתב חוץ לשיטה השניה שהיה מתחלת תיבת אדוני כאשר עיניכם יחזו משרים שכן הוא.והאמת יורה דרכו שהמגרש הנ"ל לא הוחזק לדור בין יהודים. כי מיום הולדו עד היום היה דירתו רק בגרעניץ במקומות שונים בבית הטוחנים ולא היה לו שם אחר רק יואל בן חיים. רק שבשבוע העברה בא מ' אביגדור נחמן במו' חיים כ"ץ מפארעץ וסיפר לי איך ששמע בפארעץ שבשנת תקפ"ג היה המגרש אצל ש"ב שלא בדירת קבע וגם אשתו לא היתה עמו בשם. ונחלה בעת ההיא. ושינו את שמו להוסיף על שם יואל עוד שם אברהם ואיך היה השינוי השם לא נודע וכאשר נסע משם לא הוחזק שם אברהם שלו בשום מקום כי אח"ז דר במחנינו כמו חצי שנה ולא זכר כלל שם אברהם וכן בהמכתבים שלו לא חתם א"ע רק בשם יואל ואפשר שגם הוא בעצמו לא ידע מזה השם או שנשכח ממנו. רק שכעת בבואו לפארעץ אפשר שהזכירו אותו ש"ב מזה השם. בכדי לפסול הגט. והנה בארבעה אנשים שחתמו א"ע על הגביות עדות אינו ידוע לנו רק עד אחד שהוא חתימה שלישית אליה יוסף בן שמואל והוא פסול לעדות ושארי העדות אינם ידועים לנו רק שניכר ששלשה החתימות המה כתב א' כאשר עיניכם לנוכח יביטו ומאין יודעים אנשים אלו שם אברהם כי אפי' לפי דברי ש"ב דפארעץ ששינו את שמו בחולי בשנת הנ"ל ידוע לנו בבירור שאח"ז לא דר בפארעץ כלל ולא הוחזק שמו. בכן יורנו מה לעשות בגט זה כי המגרש נסע לגרעניץ למקום רחוק וקשה להשיגו. ולחקור ולדרוש עוד א"א כי גם העדות שחתמו אינו ידוע לנו מאין הם מאיזהו מקומן ובקשתי מאת מעכ"ת לחוות דעתו ולהודיעני במכתבו ומבטחוני אקצר:

הנה כיון שהכתיבה והנתינה היה במקום א' דהיינו בעירכם שנודע אצליכם בשם יואל לבד ולא היה ידוע כלל שיש לו עוד שם א' כמבואר במכתבם. וגם הוחזק במחניכם בשם יואל כמבואר שהיה דר במחניכם חצי שנה. וגם חתם כן בחורף העבר במכתבים ששלח לחותנו. וא"כ אף אם נאמין לאגרת שלו ושל העדים שהוא נקרא שם בשני שמות יואל אברהם הגט כשר כיון שבעירם ששם היה הכתיבה והנתינה לא הוחזק רק בשם יואל לבד והיינו הא דגרסינן בגיטין (דף ל"ד ע"ב) יצא למקום אחר וגירש באחד מהם מגורשת ואסיקנא הא דלא אתחזק ופרש"י משום דבאותו מקום לא היו מוחזקין שיהי' לו שני שמות כו' ופי' יצא למקום אחר היינו שהוא ואשתו יצאו למקום אחר וכתבו ונתנו לה הגט שם בשם שנק' באותו מקום ולא כ' השמות שיש לו בשאר המקומות כשר הגט כיון שלא היו מוחזקין באותו מקום שגירש שיש לו שם אחר בשארי מקומות. כ"ה בסה"ת סי' קכ"ו. ודין זה מוסכם לכל הדיעות. דהיינו אף לדברי האומרים שמי שיש לו שני שמות במקום א' וכתב הגט ונתנו שם בא' מן השמות הגט פסול אע"ג שהכתיו"נ היה במקום א'. אעפ"כ מודו בזה דכשר וכמ"ש להדיא ריא"ז בש"ג בגיטין שם וז"ל הלך זה שיש לו שני שמות במקום שאין לו אלא שם א' ה"ז מגרש את אשתו באותו שם הידוע לו בלבד עכ"ל ור"ל הידוע לו באותו מקום וכ"כ בחי' הרמב"ן וכ"כ הה"מ פ"ג דה' גיטין והוא ג"כ הלכה פסוקה בש"ע סי' קכ"ט סי"ב. ותמיהני על מ"ש הג"פ ס"ק סמ"ך וז"ל מיהו י"ח ע"ז וס"ל דהיכא דלא כ' וכל שום הגט פסול ויש לחוש לדבריהם היכא דאפשר דלא תנשא בגט זה עיין לעיל סס"ק ח' עכ"ל. שלפענ"ד אין שום חולק ע"ז דהגט כשר דיעבד עכ"פ. ומה שרמז לסק"ח היינו ששם הביא דעת ריא"ז המחמיר שצריך לכתוב כל השמות כו' והרי תברא בצידי' דריא"ז גופא מקיל בנד"ז כיון שלא הוחזק במקום כתיו"נ שיש לו עוד שם שני במקום אחר כנ"ל וכ"פ המכמ"א ש"ד סי' ה' דבכה"ג כשר לכ"ע בדיעבד. וגם נד"ד עדיף טפי דשם יואל הוחזק בו ג"כ בשאר מקומות ג"כ שהרי חתם א"ע יואל וס"ל לסה"ת דבכה"ג אף לכתחלה א"צ רק לכתוב שם יואל לחוד כשמגרש במקום שהוחזק רק בשם יואל כמ"ש בב"י:

אך מה שהיה מקום לכאורה לעורר ספק. הוא אם נשתנה שמו מחמת חולי לאברהם אחר שעקר דירתו ממחניכם. וידוע דשם שמ"ח הוא עיקר. וא"כ י"ל אולי לא מהני חזקה קמייתא שהוחזק אצליכם בשם יואל לבד כיון שזה היה מקודם ששינה שמו לשם אברהם. הן אמת שאם עכשיו הוחזק במחניכם ל' יום בשם יואל אין לחוש. אבל אם רק בא על איזו ימים וגירש אולי י"ל דלא מהני חזקה זו. אך באמת ג"ז אינו וראי' ממ"ש מהרי"ק ש' צ"ח דלעולם כותבים שם הנתינה עיקר אף אם במקום הכתיבה נשתנה שמו מחמת חולי כו' יעו"ש שהאריך. הרי דלא נעקר שמו הראשון במקום הנתינה ע"י ששינה שמו מ"ח במקום אחר. וא"כ כש"כ בנ"ד שגם עכשיו בבואו למחניכם החזיק שמו יואל לחוד וכתב כן במכתביו מהתם לעירכם בחורף העבר. דלכ"ע ה"ז שמו מובהק בעירכם עכ"פ. וכיון שכן מאחר שהכתיו"נ היא בעירכם ולא היה ידוע בשעת כתיו"נ הגט שיש לו עוד שם במקום אחר הגט כשר כנ"ל. מכש"כ שניכר מחתימתו שחותם א"ע יואל לחוד בכל המקומות ג"כ א"כ י"ל שזהו שם עיקר אפי' בשארי מקומות כמבואר מלשון הש"ע סי' קכ"ט סי"ח וחותם כו' וע' בב"י בשם הקונדריסין בזה. ומכש"כ שרבי אביגדור נחמן אומר ששמע שם שנשתנה שמו מ"ח לאברהם בשנת תקפ"ג ואח"כ דר במחניכם חצי שנה והוחזק רק בשם יואל לחוד דא"כ פשיטא ופשיטא שאין מקום לחקירה זו. מסקנא דמילתא שהגט כשר:

מיהו כ"ז אם לא הי' ידוע במחניכם כלל שיש לו עוד שם אברהם דהיינו שגם בעלייתו לס"ת עכשיו וגם באותו החצי שנה שדר במחניכם לא עלה לס"ת רק בשם יואל לחוד אבל אם עלה ג"כ אז בשם אברהם (וזה יוכל להתברר ע"י חזן הכנסת). א"כ הרי היה ידוע במחניכם ג"כ שיש לו עוד שם שני. אזי נלע"ד להחמיר שצריכים להשיג גט שני כיון שאין כאן מקום עיגון. אא"כ יתברר שעכשיו נשתקע ממנו שם אברהם דהיינו שגם בשאר מקומות נקרא בפי כל רק בשם יואל לחוד וגם חותם א"ע בו לחוד אזי יש להקל: