א

עיין מהריב"ל סוף ח"ב סי' צ' והחזיק שמו בעיר ראובן בן שמעון אבל הרא"ש כו' ואי משום הא היה אפשר להקל אבל משום ששינה את שם אביו כו' והתה"ד בפסקיו רס"י קל"ח וכתבת דזה נמי החזיק שמו בפרישבורג יותר משלשים יום קודם נתינת הגט כו' ה"מ בשם של עצמו אבל בשם של אביו לא כו' ועב"י סי' קכ"ט בד"ה וכתב עוד בסי' קל"ח מאחר שהחזיק שמו ושם אביו כן במדינה וע' חי' הרמב"ן בהשולח אמתניתן בראשונה היה משנה. מבואר כשאדם הולך למדינה אחרת וקורין אותו שם בשם חשוב שם. וכ"כ בחי' הרשב"א וז"ל וכשהוא בגליל משנה שמו שם וקורין אותו בשם אחר שלא כשמו שביהודה כגון שקורין אותו יוסי ביהודה ויוחנן בגליל כו' ובראשונה כו' לא היה חושב לכתוב אלא שמו שיש לו בגליל כו' ועמד ר"ג ותקן כו' כדי שלא יוציאו לעז כו'. ובחידושי הר"ן היו משנים שמותיהן שכן דרך השמות שהם מתחלפים בחילוף המקומות כו' שמן הדין מותרת היא ששמם האחרון עיקר ושמם הראשון כבר נתבטל כו' ולכן פסק שם דשם הכתיבה עיקר כו'. ע' כנה"ג סי' קכ"ט בהגה"ט אות כ"ט מ"ש בשם רלנ"ח סי' נ"ב ובהגהב"י אות ע' ע"ג ע"ד. ועיין בג"פ סי' ק"ך ס"ק י"ז גבי וכל מי שהוחזק שמו למ"ד יום. ואם נודע אחר כך שאין זה שמו היה נראה מלשון רש"י דהגט פסול אבל הרא"ש מכשיר זת"ד. וראיתי במכמ"א שע"ד סי' למ"ד שחקר בזה ובסוף הסימן כ' ליישב שמלשון רשב"ם והנמ"י אין שובר כלל לפסק הרא"ש יעו"ש. ומ"ש בג"פ ס"ק צ"ב ד"ה הכלל העולה. אבל אם שינה שמו לסיבה קלה כו' לא אמרו דשם שני עיקר כו' אלא דנין אותו כמי שיש לו ב' שמות עכ"ל זהו כשידוע שמו הראשון כאן. אבל בנד"ז שבמקום כתיו"נ לא נודע לו רק שם שלמה זלמן. זהו שמו לבד כאן וסגי בשם זה לבד אע"פ שמה ששינה משניאור לשלמה היה מסיבה קלה: