ג

וכן נראה דעת התורת גיטין להקל בנדון כזה שלפנינו דהנה הת"ג סי' קכ"ט בביאורים ס"ק כ"ד הביא תשובת החמ"ח דמכשיר בגירש בחוליו בשם דמחמת חולי לבד ואיך שמדברי הב"ש סס"ק ל"ה משמע דחולק ע"ז מדכתב מיהו בדיעבד אם גירש בשם הראשון כשר. משמע דבשם שני לבד פסול. והוא ז"ל כ' ע"ז ואף שמסתברין ד' הב"ש דנראה דכל שם שלא החזיק שלשים יום לא הוי שם כדמוכח בפ' גט פשוט מ"מ בזה אפשר כהחמ"ח דאפשר דשם חולי עדיף כו' וכן הג"פ מכשיר בזה כו' אבל בשניהם ביחד בלא דמתקרי צ"ע עכ"ל. ואף שלפע"ד במחכ"ת יש להשיב על דבריו. מה שהביא ראיה מפרק גט פשוט כבר נתבאר דשם קאי לענין דלא חיישינן שהחליף שמו ע"ז לא מהני פחות מל' יום. ותדע דלאביי מהני היכא דקרו ליה ועני. אבל לענין מי שקובע לו שם אין ראיה כ"כ משם. ובדרך דמיון יש להביא קצת סמך לדבר דאפילו בפחות משלשים יום חשוב שם. מהא דאיתא ספ"ג דשבועות (דף כ"ט ע"א) ואסיק ליה שמא גמלא וכי קא משתבע אדעתא דידיה משתבע וכי תימא בתר פומיה אזלינן כו' ע"ש. משמע אי לאו בתר פומיה אזלינן כ"א בתר דעתא דידי' אזי מיד דאסיק ליה שמיה גמלא חשוב שם ואינו נשבע לשקר באמרו שראיתי גמל פורח באויר אף שהוא צפור דהא איהו קבע ליה שם גמל. א"כ אף דקיי"ל בתר פומיה אזלינן מ"מ היכא שקבעו לו שם בדבור פה ע"י המתפללים עליו ומברכים אותו שיקרא שמו כך וכך ושעי"ז יפדה מחוליו. שפיר י"ל משם דתיומ"י חשוב שם. גם מ"ש דהג"פ מכשיר בזה כהחמ"ח. זה אינו דהג"פ אינו מכשיר אפילו אחר ג' וד' ימים אלא כשכתב השם השני עם וכל שום דאית ליה. אבל בלא וכל שום כ"א בשם השני לבד לא נתבאר בדבריו להקל. וע' בג"פ סס"ק ח' דאין להקל בכה"ג כ"א כשהוא שעת הדחק ואיכא עיגון גדול יעו"ש. ומ"מ כ"ז לענין אם כתב שם דמחמת חולי לבד שאף בכה"ג מכשיר החמ"ח ולדעת הת"ג גם הג"פ מכשיר בזה. א"כ נקוט מיהו לנידון שלפנינו שכתב שם השינוי. דמתקרי שם הראשון. דודאי כשר וישר. דגם הב"ש שכ' הת"ג שחולק על החמ"ח היינו כשכתב שם השינוי לבד דמ"ש הב"ש מיהו בדיעבד אם גירש בשם הראשון כשר. דמשמע הא אם גירש בשם השני פסול כמו שדייק מזה התו"ג זהו ודאי כשכתב שם השני לבד בלי דמתקרי על שם הראשון ואף שכללו בכל שום י"ל דפסול ולשיטתי' אזיל דפוסל בכותב שם הטפל לבד בין בלי וכל שום בין עם וכל שום. אלא כשכתב דמתקרי על שם הראשון מכשיר דיעבד כמ"ש רס"י קכ"ט סק"ג וסק"ד. וס"ל דכאן שם השני הוי טפל. ולכן פוסל בכותבו לבד. אבל כשכתב דמתקרי שם הראשון ודאי אין הב"ש חולק דכשר דהא אז אין שייך לפסול רק מדין שינה שמו כו'. ואיזה שינוי יש כאן מאחר שקבעו לו שם זה בפרסום ולסיבה חזקה. ומנהג העולם כך לשנות שם בכה"ג ע"פ התורה שלמדנו חז"ל. א"כ ודאי אין כאן שום דררא וחששא דשינוי השם. וכן מבואר בהדיא בב"ש סעיף ב' סס"ק ד' להכשיר דיעבד בכה"ג כמו שיובא בסמוך. ולפע"ד יש ללמוד במכש"כ מהדין הנזכר בש"ע סי' קכ"ט ס"ך. וע' בג"פ סעי' זיי"ן ס"ק ל"א וי"ל דהכל הולך אחר המנהג כו' ע"ש. וע' בספר שו"ת תודת שלמים סס"י א'. ומדין שעשה את שם הטפל עיקר אין לפוסלו כיון ששניהם כתובים בפירוש כמבואר בש"ע רס"י קכ"ט ס"ב ומוסכם הוא מכל האחרונים וכ"פ הג"פ שם ס"ק י"ג. והב"ש שם לא החמיר רק כשלא ניתן הגט עדיין ע"ש ססק"ד וע"ז הביא ראיה מדברי הר"פ הנזכר לעיל. ומראייתו זו מבואר בהדיא דס"ל דבנ"ד חשוב שם טפל עכ"פ וכשכבר ניתן הגט כשר אף שלא במקום עיגון. מכש"כ במקום יבם קטן כנ"ד. ואע"פ שהתוי"ט החמיר בכה"ג ג"כ. אין לחוש לזה במקום שהחמ"ח והג"פ והב"ש מכשירים בהדיא. וכ"נ מדברי הב"י בתשו' כמו שיתבאר לקמן. ועוד שגם התוי"ט י"ל שלא החמיר רק כשאפשר ליתן חליצה מיד כמבואר שם בהשאלה. שהמניעה רק שהאי גברא יכול לומר לא אתסר עלי אחות החלוצה כו'. אבל במקום יבם קטן כנ"ד י"ל שהי' מקיל ג"כ. וגם בנדון התוי"ט לא כ' דמתקרי ביניהם וכ' הת"ג דזה גרע יותר כו' כנז' לעיל:

וענ"ל ראי' מדברי פסקי מהרא"י סי' רי"א דמוכח שם מדבריו דשם דמחמת חולי אף שנשתקע אם כתבו עם השם הקבוע בגט אינו מזיק ואדרבה טפי מעלי יעו"ש בפסקי מהרא"י גבי דע לך דנראה דהגט הזה כשר כו'. וכן בתשוב' שבספר שמות בש"נ אות שי"ן דף ק"ה נשאל על דין זה היינו שם שניתן מחמת חולי ונשתקע לגמרי וכ' בגט שם זה עם שמה הראשון בלשון דמתקרי והאריך הרבה וסיים וז"ל לכן נלע"ד דאם אפשר לתקן העיוות בנקל דיש יבם מוכן וראוי לחלוץ נלע"ד דמהיות טוב יש לחוש לסברות הנזכר ולהצריכה חליצה דבלאו הכי אסורה לכהונה. אך אם יש איזה עיגון בדבר נלע"ד דיש מקום להכשיר כו' וכפי מה שהארכתי לעיל עכ"ל. והביאו הג"פ ס"ק צ"ו וחלק עליו מעט והעלה שאין להכשיר אא"כ מקצת בני העיר זוכרים שמה הנשתקע אע"ג דלא קרו לה בו. אך לא הביא ד' מהרא"י דס"ל כהספר שמות. והמכמ"א שע"ד סי' י"ג הביא ג"כ ד' מהרא"י וד' הס"ש הנ"ל וחלק עליו לפסול בכ' שם הנשתקע. ומ"מ אף לדבריהם אינו רק פסול דרבנן. ולא אכניס עצמי במחלקותם זו. רק כיון דעכ"פ מוכרח מהב"י והש"ע סעי' י"ח והב"ש שם ס"ק ל"ה דשם שניתן לו מחמת חולי אף אם גירש תיומ"י בחוליו עדיף טובא משם הנשתקע. דבשם הנשתקע א"צ לכותבו כלל לפי דיעה הראשונה שבש"ע שם וכן הסכים הב"ש ס"ק ל"ה. ובגירש בחוליו צריך שני גיטין לכתחלה. וגם לתירוץ הב' שבב"י א"צ שני גיטין רק משום דלא ידעינן אם הוא עיקר או טפל כו'. וכיון שכן דעדיף טובא משם הנשתקע וכ"כ ג"כ בפשיטות בתשובת ב"י סי' (ט"ו) [י"א] השואל והב"י לא נחלק ע"ז ואדרבה כן דעתו ג"כ וכמש"ל אות א'. א"כ לא מיבעיא לפ"ד מהרא"י והס"ש דמכשרי אפילו בשם הנשתקע כשכתבו עם השם שקורין בו דכ"ש וק"ו דבנד"ז הגט כשר אלא אפילו לפ"ד הג"פ והמכמ"א דפסלי שם מדרבנן הכא יודו בודאי דהוא כשר וישר. ובפרט לפ"ד הג"פ דהכשיר גם בשם הנשתקע אם מקצת בני העיר זוכרים כו':