א
בב"י סי' קכ"ט גבי מי שנשתנה שמו מ"ח בד"ה וכתוב עוד בקונדריסים כגון שבא לגרש מתוך החולי כו' וכיון שעדיין לא הוחזק בשם זה כו' לא נראה לו לכתוב שם זה תחלה שנראה שהוא עיקר שמו וגם לא רצה לכתוב שם הראשון תחלה דשמא לעולם שם שני עיקר אע"פ שעדיין לא הוחזק ולפיכך הצריך שני גיטין עכ"ל מבואר דאע"ג שלא הוחזק עדיין מ"מ חשוב מיהו לאחד משמותיו רק שהוא ספק שם טפל ספק שם עיקר. ומ"ש אח"כ ומ"מ משמע דמעשה שבא לפני הר"פ פליג כו' ושמא י"ל דשאני הכא כו'. וכוונתו דהתם נשתקע לגמרי שם חנה שמחמת חולי כמ"ש בג"פ ס"ק צ"ג ד"ה כתוב בקונד' וז"ל מאחר שלא נתקיים שם חנה שנשתקע וחזר לה שמה הראשון. משא"כ הכא במעשה דהר"פ אע"פ שהכל קורין לו בשם הראשון כיון שעתה נתנו לו שם חדש הרי י"ל שיקראו אותו בו אם מעט אם רב לכן ה"ל שם גמור רק שהוא ספק טפל ספק עיקר וכש"כ לפי תירוץ הראשון דהב"י לעיל מיניה סד"ה וכתוב עוד שם. דמיירי בנשתקע שם דמחמת חולי והיינו שיש זמן רב שכבר ידוע שנשתקע שם זה. א"כ לפ"ז במגרש בתוך חוליו י"ל להקדים שם זה ולכתוב על השני דמתקרי וכ"כ השואל בשו"ת שב יעקב חאה"ע סי' ל"ג שכן מעשים בכל יום. וז"ל ומעשה בכל יום בגט שכ"מ שנשתנה שמו ע"י חולי שכותבים בגט שם ההוא לעיקר אף שבן יומו הוא עכ"ל. גם בספר שארית יהודא ומהרח"ש סי' כ"ו ול"ב פי' דמיירי שנשתקע השם אלא דפי' שנשתקע שם ראשון וע"ז העיד הג"פ ס"ק צ"ז שראה לשון הקונדריסין והגירסא בהדיא והיו קורין אותו בשם ראשון א"כ ע"כ לפירושם מיירי שנשתקע שם השני וכתירוץ ראשון דהב"י ואפ"ה הצריך גט שני. א"כ מובן דהיכא דלא נשתקע כלל אף שאין קורא לו בו כגון במגרש מתוך חוליו י"ל להקדים שם זה ולכתוב על שמו הראשון דמתקרי דהא בו הוא נקרא בפי כל ע"כ יאות עליו לשון דמתקרי. ועל שם שניתן לו מ"ח שפיר יאות לכתוב ולהקדימו דהא זהו שמו:
קיצור (מוכח מהב"י בשינוי שם מחמת החולי אף שהשם בן יומו חשוב שם רק דמספקא לן אם הוא עיקר או טפל):
ואף שבג"פ סס"ק צ"ג בד"ה העולה מכל הנזכר דג' חלוקים בדבר אם הש"מ שינו שמו ובא לגרש מיד אחר שינוי השם ועדיין לא נתפרסם שם השני אין כותבין אלא גט אחד עם שם הראשון וכל שום דאית ליה ואם כתבו בגט שם שני וכל שום הגט פסול. י"ל דוקא גבי וכל שום שלא הזכיר שם הראשון בפירוש ע"כ פסל כדעת הרמב"ם וש"ע סי' קכ"ט ס"ב ולדעת הרמ"ה בכולל שם העיקר בוכל שום הוי ספק מגורשת כמ"ש בטור. אבל אם כתב שמו הראשון בפירוש היינו שכתב שם שמחמת חולי עם דמתקרי פלוני שמו הראשון י"ל דכשר אף שאין קוראין לו רק בשמו הראשון כמבואר בהדיא בב"י לתירוצו השני. דטפל מיהו הוי עכ"פ. וכשכותב שני השמות בפירוש לא איכפת לן בדיעבד מה שהקדים שם הטפל כמ"ש בש"ע ס"ב. וכ"ש לתירוצו הראשון י"ל כן בפשיטות:
קיצור (מ"ש הג"פ סס"ק צ"ג לפסול אם מיד אחר שינוי השם גירש וכ' שם השינוי עם וכל שום י"ל אם כתב דמתקרי על שם הראשון כשר כיון שהזכירו בפירוש):
ונלע"ד ראיה דשינוי שם שמשנים שמו במכוון מילתא היא אפילו תיומ"י לקריאת השם מתורה שלימה בפ' שלח (י"ג י"ו) ויקרא משה להושע בן נון יהושע. וארז"ל פ"ז דסוטה (דף ל"ד ע"ב) דהיינו שביקש עליו רחמים י"ה יושיעך מעצת מרגלים. והקשה האוה"ח למה א"כ שינה שמו ה"ל לבקש עליו רחמים לבד. ועכצ"ל דכוונתו שיהיה בשמו ממש שם י"ה. שעי"ז י"ה יושיעך כו' וכ"מ בסנהדרין (דף ק"ז סע"א) ובמדרש בראשית רבה פ' לך לך ר"פ מ"ז ור"פ וארא. דזהו היו"ד שניטל משם שרי. שהיה צווח עד שניתן בשמו של יהושע. ודוקא ע"י שנקבע בשמו של יהושע ממש עי"ז ביקש משה רחמים י"ה יושיעך כו'. דשמא מילתא היא. וכדאמרינן ר' מאיר הוה דייק בשמא בפב"ת דיומא (דף פ"ג ע"ב). וכמובן ממ"ש בתורה וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו. וארז"ל ע"ז ברבות בראשית פי"ז חכמתו מרובה משלכם כו' ע"ש. וכיון שכן משמע ודאי שנתכוין משה רבינו ע"ה שיהי' שמו יהושע ממש. ועי"ז י"ה יושיעך כו'. וע"ד מ"ש שרי אשתך כו' כי שרה שמה. ועי"ז וברכתי אותה כו' וכדלקמן. וא"כ מוכח דתומ"י שנקרא שמו כן חשוב זה שמו ממש. דאלת"ה אלא עד שיוחזק שלשים יום. א"כ ה"ל לחוש שבתוך זמן זה יתפתה לעצת מרגלים ח"ו ומאי מהני לי' השם. ה"ל לבקש רחמים בלבד. דהא אמרינן בסוטה (דף ל"ה ע"א) ע"פ וילכו ויבואו א"ר יוחנן משום רשב"י מקיש הליכה לביאה מה ביאה בעצה רעה אף הליכה בעצה רעה. ופרש"י שמתחלה להוציא דבה נתכוונו. וכן פרש"י בחומש. וכ"מ עוד ברש"י בחומש בפסוק ויבא עד חברון ובפסוק ויכרתו משם זמורה כו'. איברא ברבות פ' שלח אומר שלאחר ארבעים יום נתהפכו כו'. א"ו דתומ"י שקראו לו הוקבע לו שם זה ממש עד דמהני להיות י"ה יושיעך כו'. וא"כ ה"נ לענין שינוי שם מחמת חולי דג"כ מתפללין עליו ומברכים אותו ושע"י שינוי זה השם יושיעו הש"י ויקימו מחוליו. ה"ז ממש מעין ומדוגמא דויקרא משה להושע כו' שג"כ ביקש רחמים שע"י שינוי השם כו'. א"כ מזה נלמוד דע"י תפלה זו ושינוי השם נקבע לו מיד כן זה השם. ואפשר שמזה קצת ראיה לעדות השואל שבתשו' שב"י דלעיל:
קיצור (ראיה מהש"ס פרק אלו נאמרין (דף ל"ד ע"ב) דתיומ"י לקריאת השם חשוב שמו יעו"ש):
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.