א

סימן קעח

אם שינה שם אבי האשה לשם אבי אביה ונכתב הלוי כי כן הם לוים בגמ' סוף גיטין (דפ"ח ע"א) ת"ר חניכת אבות בגיטין עד עשרה דורות (הויא חניכה. שאם כתבה בגט לא מיפסלא למהוי כשינה שמו ושמה). רבן שמעון בן אלעזר אומר עד שלשה דורות כשר מכאן ואילך פסול. כמאן אזלא הא דא"ר חנינא כתב חניכת אבות בגיטין עד שלשה דורות כמאן כרבי שמעון בן אלעזר. א"ר הונא מאי קראה כי תוליד בנים (היינו דור שני) ובני בנים (היינו דור שלישי ומכאן ואילך קרי ליה ונושנתם). והתוס' שם ד"ה וכך. פי' אהא דתנן כתב חניכתו כו' וכך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין פי' שלא היו כותבין אלא חניכתו וחניכות אבות דבגמרא לא איירי בחניכת האיש כדהכא אלא חניכה שהמשפחה נקראת על שמה עכ"ל. ועיין בהרא"ש שם סי' ט'. ובקיצור פסקי הרא"ש פרק המגרש שם כ' וז"ל כ' חניכתו וחניכתה כשר עד שלשה דורות לרש"י כנוי המשפחה ולר"ח כנוי שם האיש עכ"ל ולא ידעתי מנ"ל דר"ח לא ס"ל פי' רש"י דר"ח פי' חניכתו וחניכתה שבמשנה קאי על האיש והאשה. אבל חניכת אבות שבגמרא מפרש ג"כ על כנוי המשפחה כמ"ש התוס' בהדיא רק רש"י פי' דגם חניכתו וחניכתה שבמשנה הפי' כן וע"ז פליג ר"ח. וכ"כ מהרש"א. והנה ריא"ז בש"ג פ' השולח אמתניתין בראשונה היה משנה שמו ושמה כתב וז"ל. כתב חניכת אבותיהם כשבא לכתוב פלוני בן פלוני לא כתב שם אביו אלא חניכת זקנו שהיה גדול המשפחה ובני המשפחה נקראים על שמו כשר ובלבד שיכתוב שם המגרש ושם המתגרשת ואין כותבין חניכות אלא עד שלשה דורות ואם כתב משלשה דורות ולמעלה הרי הוא כשנוי השם ופסול עכ"ל. ויש להבין איך מיירי אם כתב שהוא בן פלוני כמו ששם המגרש דוד וחניכת זקנו וואלף וכ' דוד בן וואלף. וכמו לבן בן נחור בפ' ויצא ומפיבושת בן שאול בשמואל (ב' סי' י"ט). או שכתב נכד היינו דוד נכד וואלף. ולכאורה מוכרח דמיירי דכתב בן דאם כתב נכד פשיטא דכשר וגם אין טעם לפסול אפילו למעלה משלשה דורות. דאיזה שינוי שם יש כאן הרי לא כתב שהוא בנו של זאב כ"א שהוא נין ונכד לו. וכן הוא האמת. ושיפסל משום שדילג ולא כתב שם אביו. א"כ אין זה ענין לשנוי השם ועוד בלא כ' שם אביו כלל הקילו רוב הפוסקים. אע"כ צ"ל דמיירי שכתב בן ומש"ה פסול למעלה משלשה דורות דה"ל שינוי השם. אבל עד דור שלישי כשר היינו כשכתב בן על שם זקנו. וכן מבואר לקמן בשם לקוטי גיטין שהביא היש"ש פרק המגרש סכ"ו. וכן מצאתי במכתב מאליהו שער ד' סס"י כ"ח שכתב להוכיח מדברי ריא"ז אלו שאם כ' שם אבי אביו בגט כשר היינו שכ' בן דן ושם זקנו היה דן. אלא שאח"כ כ' דאין ראיה מדברי ריא"ז דשאני התם שכל בני המשפחה נקראים על שמו. אבל היכא דאין נקראים על שמו לא מהני עכ"ל. ואי משום זה יש לצדד כאן דכיון דזקנה היה לוי וכן אביה. והרי נכתב בגט בת זאב הלוי י"ל דענין הלוי ה"ל כאלו נקראו על שמו דהא מה שאביה לוי הוא מפני שכמ"כ אביו הי' לוי. והרי היא נקראת ג"כ על שם שבט הלוי לענין פדיון הבן כמ"ש בש"ע יו"ד סי' ש"ה סעיף י"ח. א"כ ה"ל כמו שמבני המשפחה נקראים על שמו דלא גרע מה שנקרא לתורה הלוי משאר כינוי: