ה

אך מ"ש להקל משום שכאן השינוי באבי המתגרשת אינו כלל בשמותיו ששמו נכתב כמו שהוא נקרא משה יצחק רק השינוי במה שכתבו עליו הכהן. זה נכון ולא מהטעם דכיון דגם השינוי בשם אביה פוסל רק מדרבנן. דזה אינו לפ"ד שו"ת תודת שלמים. דשינוי שם אביה הגט בטל מדאורייתא כמו בשינה שם עירה שהוא מקום דירתה דהגט בטל מן התורה. מדנשנו בבבא אחד עם שינה שמו ושמה. כמבואר בפוסקים מ"מ הנה ענין מה שכותבים הכהן אינו שם של האיש רק יחוסו והוה כמו סימן וכמ"ש במשנה פרק ג"פ יכתבו סימן היו מסומנים יכתבו כהן. הרי ענין כהן הוא במדרגה אחד עם סימן. והנה בענין כשכותבין שם עירו ושם עירה היו כותבין ג"כ הנהר לסימן כמו בשוירי מתא דעל רכיס נהרא וכמ"ש בתשובת מהרמ"פ סי' ה' שמה שכותבין הנהרות הוא לסימנא בעלמא. וכמ"ש בב"י סי' קכ"ח בד"ה נוהגים לכתוב שם נהר שבעיר וז"ל ואין כותבין שם הנהר אלא משום סימן שלא לטעות בעיר אחרת ששמה כשמה. נמצא ערך הכהן באיש הוא כמו הנהר לעיר דתרווייהו ה"ל סימן להבדיל האיש מאיש אחר ששמו כשמו וכן להבדיל העיר מעיר אחרת ששמה כשמה. וא"כ לפמ"ש הב"י בשם תשובת מהרי"ל דשינה שם הנהר של העיר כשר וכ"כ בתה"ד סס"י רכ"ח בשם תשובת הר"ר אביגדור כ"ץ שבמרדכי אף שאינו במרדכי שלפנינו מ"מ בתשובת מהרמ"פ סס"י ה' העתיק תשובה זו שהיא בחדושי מרדכי שאינו במרדכי שלפנינו. וכן פסק הרמ"א בסי' קכ"ח ס"ד בהגה"ה ובב"ש שם ס"ק י"ג בשם הלבוש. הרי דאע"ג דשינה שם עירו ועירה הגט בטל לגמרי או פסול כשהשינוי במקום עמידה עכ"ז כשהעיר נכתב בטוב והשינוי בשם הנהר כשר. א"כ כמ"כ בשם אביה אף למ"ד דדומה לשם עירו ועירה מ"מ כיון שאין השינוי בשם אביה שהוא נכתב כמו שהוא נקרא רק השינוי בהסימן שלו דהיינו ענין הכהן כשר. ואע"ג דאם כתבו על המגרש כהן והוא אינו כהן י"ל הגט בטל מדאורייתא כמש"ל בשם החמ"ח סי' י"ג סק"ז והג"פ סי' קכ"ח ס"ק מ"ם. אף שענין הכהן הוא רק סימן היינו שעכ"פ הוא סימן של המגרש עצמו. בזה ס"ל דדומה לשינה שם אביו או שם עירו דהוא ג"כ סימן של המגרש וה"ל הוכחה דאין זה המגרש. משא"כ שינוי הנהר הוא סימן דסימן של המגרש שהוא רק הסימן של העיר ולא הסימן של האיש המגרש דהסימן שלו הוא שם העיר שהוא מעיר פלוני ובשם זה פוסל השינוי לגמרי. אבל הנהר אינו סימן של האיש כלל שמעולם לא נקרא ע"ש הנהר לומר אברהם דמן רכיס נהרא. כ"א נקרא ע"ש העיר לבד אברהם מעיר פלונית. רק הנהר הוא סימן של העיר כנ"ל לכן ס"ל דאין השינוי פוסל בו. דלא דמי כלל לא לשינה שם עירו ועירה ולא לשינה שם אביו ושם אביה וכיון שכן ה"ה בשינה בענין הכהן באבי האשה שאין זה סימן של האשה שנקראת פלונית בת פלוני אבל מעולם אינה נקראת בת פלוני הכהן. לכן אף למ"ד דשינה שם אביה הגט בטל עכ"ז כשנכתב שם אביה בטוב אע"פ ששינו שינוי גמור בענין הכהן יש לצדד להקל כמו בשינוי שם הנהר דעירו ועירה כנ"ל. דשם עירו ועירה חמור משם אביו ואביה כנ"ל:

אך עדיין יש לחוש עפמ"ש בג"פ סי' קכ"ח ס"ק ט"ל ד"ה וראיתי בספר מקור ברוך סי' ט"ו. דאם היו כותבים בגט עיר הדירה ושינו בנהר של עיר הדירה יש מקום לחילוק זה שכתב מהרד"ך ומקור ברוך דאפילו מאן דמכשיר בשינה מקום לידה יפסול בשינה שם הנהר כו' עכ"ל ולדבריו מה שהכשיר מהרי"ל ותה"ד בשינה שם הנהר זהו עכשיו שאין כותבים מקום דירה רק מקום עמידה. אבל אם היו כותבים מקום עיר הדירה ושינה בהנהר יש לפסול. וא"כ שינה באבי המתגרשת בענין הכהן י"ל דה"ל כשינה נהר דעיר הדירה וחמור טפי מנהר דמקום עמידה. י"ל מקום עמידה עכשיו עולה במקום דירה ואעפ"כ מכשיר בשינה הנהר. הלעז דנהר מקום דירה לא גדול מהשינוי דמקום עמידה ממש:

ו ונחזי אנן הנה תשו' הר"א כ"ץ שהכשיר בשינה הנהר י"ל מיירי אף בשינה נהר דעיר דירה כי בימיו שהיה קודם המרדכי י"ל היו כותבין שם עירו ושם עירה דהיינו מקום דירה. שהרי גם בטור שהיה אחר זמן הנ"ל כתב בסי' קכ"ח לכתוב מקום דירה. רק בפסקי מהרא"י סי' קמ"ב שהיה אחר זמן רב קרוב למאתים שנה אחר הר"א כ"ץ והמרדכי כ' שבדורותינו אין כותבין מקום דירה. אף שהשאלה דהר"א כ"ץ היה בגט שנכתב במתא האלא. א"כ שינוי הנהר זהו בעיר דמקום עמידת הסופר והעדים י"ל דהמגרש היה גם כן מעיר הנ"ל או המתגרשת. וכיון שכתבו ג"כ מקום דירה פב"פ דממתא האלא א"כ מה שנכתב הנהר שבהאלא בשינוי ממה שהוא ה"ל ג"כ שינוי בנהר דממקום דירה ואעפ"כ הכשיר הר"א הכהן משום דשם נהר לא אשכחן בתלמוד שהצריכו לכותבו אפילו לכתחלה הלכך אפילו שינה בו כשר כ"ה משמו בתשו' מהרמ"פ סס"י ה'. וטעם זה כתב ג"כ בתה"ד סס"י רכ"ח. וטעם זה הוא מדברי התוס' (דף פ') דאם שינה מקום לידה כשר ועיין באגודה שם ובכתובות פרק האשה שנתארמלה סי' כ"ו. אך מדברי הרא"ש שם פרק הזורק הכריחו המפרשים דלא די בזה שאין צריך לכותבו אלא ג"כ משום דמקום לידת האדם אינו ידוע וגם אינו נקרא ע"ש מקום לידתו וליכא חששא. והמכמ"א שע"ד סי' כ"ז הבין דהתוספת והרא"ש פליגי. אבל הג"פ סי' קכ"ח סק"א הביא בשם הרח"ש פי' דלא פליגי ושני הדברים בעינן להכשיר הגט. וכ"כ המכמ"א שער ג' סי' ז' בשם הרא"ם דעכ"פ להרא"ש תרתי בעינן. ובודאי דיש להחמיר כן כיון שיש גדולי הפוסקים פליגי אפילו בדאיכא שני הדברים והן הפוסלים בשינה מקום הלידה כמו שהביאם הג"פ סי' קכ"ח ס"ב ס"ק י"א. והמכמ"א ש"ג סי' וא"ו החמיר בזה. א"כ אף לדעת הרב"י בש"ע שפסק להכשיר בשינה מקום הלידה זהו דוקא משום שיש בזה ב' הענינים שא"צ כלל לכותבו וגם מקום הלידה אין ידוע כו'. והנה הג"פ סי' קכ"ט סעיף יו"ד ס"ק מ"ט הבין דגם בדבר שאינו כמו מקום לידה כ"א שידוע לבני אדם כמו בשינה שם אביו הוי ג"כ רק פיסולא דרבנן והוא ממ"ש הרא"ש בתשובה והרואים הגט שכתוב בו יוסף בן שמואל יאמרו אינה מגורשת כי שם בעלה יוסף בן שמעון עכ"ל הובא בג"פ ס"ק מ"ג. ועפ"ז כ' בס"ק מ"ט דכיון דפיסול שינה שם אביו אינו אלא משום לעז דהרואה אומר אחר מגרשה א"כ הוי פיסולא דרבנן עכ"ל. ויש לתמוה עליו דהא גם בשינה מקום הדירה כתב הרא"ש פרק הזורק סי' ט' כלשון הזה ממש וז"ל וכשרואין שינוי מקום אומרים לא גירש זה אלא אחר הוא שגירש עכ"ל הרי החשש גם כן רק דהרואה אומר אחר מגרשה. וא"כ יאמר ג"כ דכיון שאינו אלא משום לעז הוי פיסולא דרבנן וזה מבואר סותרו בש"ע סי' קכ"ט ס"ג דבשינה שם עירו הגט בטל מדאוריי' כמו בשינה שמו ושמה. וכמ"ש ג"כ הג"פ עצמו שם ס"ק ט"ו ושכתב הלח"מ דלכ"ע הגט בטל. והטעם כמ"ש הרשב"א בחידושיו פ' הזורק גבי שינה שמו דאטו מי אצריך מתניתן לפסול גט שנכתב בשם אחר. ור"ל כי הגט הוא ספירת דברים שבעלה מגרשה. וכשנכתב השם אחר מבואר שלא הוא מגרשה. וכך הוא כששינה שם עירו מבואר בהגט דאחר מגרשה. וכך י"ל בשינוי שם אביו. וכ"כ הבית מאיר בתשו' הג"מ עקיבא איגר סי' קי"ט שזהו בטל מדאורייתא ושהוא בכלל הענין הג' שכתב הרמב"ם פ"א מה"ג ושיהא הענין הכתב שגירשה והסירה מקנינו. וה"ה להרא"ש בשינה שם אביו נמי בטל מן התורה כו' ולעז זה דכל הרואים הגט יאמרו שאינה מגורשת הוא בכלל ענין הג' ובטל מה"ת עכ"ד. וכ"ד הג"מ עקיבא איגר ז"ל שם. ומה שנצרך הרא"ש לסברא זו והרואים הגט יאמרו אינה מגורשת. הרי בלא"ה י"ל דבטל מצד שאין הספירת דברים שבעלה מגרשה. כי בעלה נקרא יוסף בן שמעון ובגט נכתב יוסף בן שמואל. ע"ז יש להשיב דהא בשינה מקום לידה של הבעל מכשיר הרא"ש ג"כ ולא אמרינן שהספירת דברים של הגט משמע שאחר מגרשה שהרי בגט מבואר שהמגרש נולד בטבריה ובאמת נולד בירושלים עד"מ ומה בכך שאין ידוע מקום לידתו. מ"מ מצד עצם הגט מבואר שאינו בעלה. אלא צ"ל כיון דהוא דבר שא"צ לכותבו כלל וגם ליכא שום לעז. אזי לא פסלינן השינוי ואין אנו מדקדקים לומר מחמת זה שאינו המגרש אלא חשבינן ליה ללא כלום דהעדים אינן מעידים ע"ז כלל ואין זה עיקר משמעות השם של המגרש ששמו ושם אביו הם שם של בעלה ומקום לידה שנכתב בשינוי אינו תופס מקום לדייק שזהו אחר. משא"כ בשינוי שם הדירה או שם אביו שהרואים הגט יאמרו לא גירש זה אלא אחר. דיינינן ליה כאילו הספירת דברים שבגט הוא שאחר מגרשה. ולכן להכשיר בשינה מקום לידה שאין זה מבטל הספירת דברים של הגט הוא מצד ב' הענינים האחד שהוא דבר שא"צ לכותבו כלל. הב' דליכא לעז כי מקום הלידה אינו ידוע כו' ויש חולקים אפילו בכה"ג כנ"ל:

ומעתה נבא לדין שינה שם הנהר של מקום דירה ג"כ י"ל דליכא לעז מחמת זה לומר שאחר מגרשה דאע"ג שעיר הדירה ידוע והאדם נקרא ע"ש עירו וכשרואין שינוי מקום אומרים לא גירש זה אלא אחר. מ"מ שם הנהר של מקום דירה י"ל אינו ידוע במקומות אחרים ממש כמו שם מקום הלידה. וא"כ אין כאן שום לעז במקומות אחרים מחמת שינוי זה. ולא דמי כלל לשינה שם עירו. וגם אם הכתיבה ונתינה היא באותו העיר עצמה י"ל דגם באותו העיר עצמה אין ידוע כ"כ שם הנהר. ועוד דאם הכתיו"נ באותה העיר הרי כותבין שם הנהר אצל עמידת העדים ולא אצל מקום דירה ודיינינן ליה כמו שינה נהר דמקום עמידה. שהרי בזה עיקר השינוי. וכיון דבשינה הנהר אף של מקום דירה אין שייך כ"כ לעז ולא מיניה ולא מקצתיה משינוי מקום דירה עצמו וגם הוא דבר שא"צ לכותבו כלל לכן י"ל ה"ל כמו דין שינה מקום לידה להכשיר הגט. ומה שהשיגו המכמ"א והג"פ דמתשו' רבינו שמשון שבתשו' מיימוני דשייכי לה' אישות סי' כ"ב משמע דאינו מכשיר בשינוי גמור בשם הנהר י"ל דס"ל ג"כ לפסול בשינוי מקום לידה כמ"ש כן הרא"ם בתשו' סי' ס"ו הובאה בג"פ סי' קכ"ח ס"ק י"א שהכריח כן מדברי תשו' רבינו שמשון. אבל לפ"ד ר"י בעל התוס' וסיעתו שמכשירים בשינה מקום הלידה יש להקל ג"כ בשינה שם הנהר כתשו' הר"ר אביגדור כ"ץ שבחידושי מרדכי. ולכן אף לפמש"ל ססע"י ד' שבשטרי ממון ג"כ אם נכתב על הלוה הכהן והוא אינו כהן יש לפקפק אם גובין בו כשהלוה מכחיש והעדים אינם לפנינו ואפילו כתבו שם עירו מ"מ יוכל לטעון איני זה שאיני כהן היינו משום דענין כהן זהו סימן שלו ממש. משא"כ בשינה שם הנהר של מקום עירו י"ל לא יוכל לטעון כיון שהוא רק סימן דסימן:

ז וענ"ל כוונת ר"י דודאי אם הלוה טוען איני זה ואין העדים לפנינו אין גובין בשטר זה. ומ"ש שהשטר כשר זהו כשהעדים לפנינו ואומרים שזהו הלוה וטעינו בענין הכהן אז ס"ל דהשטר כשר לגמרי כדין שטר וכיון שכן לכן גבי גט כה"ג הגט כשר דהא כאן בגט אנו יודעים שבעלה של זו מגרשה ואין כאן ספק שמא לא זו היא המתגרשת. רק הריעותא שנפסל הגט משום שינה מקום הלידה ע"ז אומר כמו שם השטר כשר כמ"כ גם הגט כשר. דהא בגט מקילין יותר להכשיר בכתבו ע"ד המזדייף ובלא חתמו בו עדים כלל משא"כ בשטרות א"כ היכא דהשטר כשר גם הגט כשר. וקצת ראיה דהשטר כשר כה"ג לגבות ממשעבדי מהא דאיתא בב"מ פרק א"נ (דע"ב סע"א וע"ב) דשט"ח המוקדמין מדינא גובה בו ממשעבדי מזמן שני משום שדין שטר יש לו ואע"פ שלא ניתן לכתוב מזמן ראשון מ"מ כיון דניתן להכתב מזמן שני נקרא שטר וגובה בו ממשעבדי. אלא דמשום גזירה שמא יגבה מזמן ראשון אינו גובה ממשעבדי. הרי משום שיש בו שקר גמור מה שהוא מוקדם אינו נפסל. והתוספות שם סד"ה שטר שיש בו רבית. הקשו איך גובה מזמן שני הא העדים פסולים ותירצו. ובירושלמי ס"ל שלא נפסלו העדים שיכולים לומר שלא דקדקו בענין הזמן. א"כ כמ"כ בענין נדון דכתובות (כ"ד ב') דודאי אין העדים פסולים דלאו אכולא מילתא קא מסהדי. אם כן כשמעידים שזהו הלוה נאמנים. ולכן י"ל דין שטר יש לו. אע"ג שיש בו שקר בענין הכהן אינו נפסל בזה כמו שאין שטר מוקדם נפסל מלגבות מזמן שני אע"ג שיש בו שקר. וה"נ השטר ניתן ליכתב ואע"ג שתיבת הכהן לא ניתן ליכתב לא גרע מהא דניתן ליכתב מזמן שני אע"ג דלא ניתן להכתב כלל מזמן ראשון. דשם יש מקום קפידא יותר שיוכל לגבות בו שלא כדין מזמן ראשון. אבל הכא רק המלוה מפסיד לעצמו שלא יוכל לגבות מהלוה אם לא יעידו העדים שזהו הלוה. והחשש שמא יגבה שלא כדין מיב"ש אחר שהוא ג"כ כהן זהו ודאי לא שכיחא כלל. וכ"ש כשכותבין גם מקום עיר דירתו של הלוה. ועוד דלו יהא שיש חששא. הלא התם ג"כ יש חששא שיגבה מזמן ראשון ואעפ"כ מדינא גובה מזמן שני. א"כ ה"נ השטר כשר כשיש עדים שמעידים שזהו הלוה וגובה ממשעבדי:

סי' קע"ו כבר נדפס בח"א סי' ה'