ג

ואחכ"ז יש להקל במקום עיגון גמור בכתבו על המגרש עצמו שהוא כהן אף שאינו כהן (הג"ה. בג"פ סי' קכ"ט סעי' ז' ס"ק מ"ם כ' וז"ל משא"כ הגט שכתוב בו הכהן דאם אינו כהן הוא גט בטל אליבא דכ"ע עכ"ל ועיין חמ"ח סי' י"ג סק"ז בגט שהיה בטל מן הדין כו' והיינו שהיה כתוב על המגרש הלוי והוא לא היה לוי כמבואר בתשו' מהרמ"ל סי' קי"ז הנה ס"ל להחמ"ח דהגט בטל ממש ובטל היינו מדאורייתא. עכ"ה) ומ"מ חלילה להקל. אבל בנ"ד שהשינוי דכהן הוא בשם אבי המתגרשת כיון אפילו בשינוי גמור מכשיר בעל העיטור ואף שהרא"ש פוסל מ"מ כ' הג"פ ס"ק מ"ט דפסול רק מדרבנן ומהרא"ם בתשו' סי' ס"ו כ' דחכמי עירו הכשירו. (הג"ה. בשו"ת תודת שלמים סי' א' פסק דבשינוי שם אביה הגט בטל מדאורייתא. ודלא כהב"ח. גם במכמ"א שע"ד סס"י ז"ך העלה דאפילו נשאת תצא. רק לדבריו י"ל שהוא ע"ד פיסולא דרבנן שבשמו ושמה שמ"מ מודים חכמים לר"מ בהם שתצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו הם בה. ועמ"ש לקמן בשם תשובות הבית מאיר והגאון רע"ק איגר ז"ל ס"ל דהוי גט בטל מדאורייתא. וההיא דמהרא"ם שחלקו עליו חכמי עירו י"ל שאין זה שינוי גמור מ"ש בת תאנים במקום בת טנם שאין זה רק הוספת אות א' ויו"ד כמ"ש במכמ"א שע"ד סי' למ"ד. ועיין שו"ת צ"צ סי' פ"ג שפסל לגמרי וצוה לשורפו כדי שלא יצא מכשול אף שהשינוי היה בשם אבי המתגרשת עכ"ה) ויש לחלק בין כשהשינוי בשם אבי המגרש לכשהשינוי בשם אבי המתגרשת לפי שהאשה אינה נקראת ע"ש אביה כ"א ע"ש בעלה (הג"ה. וזהו נגד הפסוק ואת דינה בתו ספ"ג דנדה דף ל"א סע"א). והגם שסברא הנ"ל נזכר בג"פ סס"ק מ"ט אין לזה יסוד כלל. וצ"ע איך הדין בשטרי ממון כיון ששנינו פרק ג"פ שנים שהיו בעיר שם אחד יב"ש ושם אחר יב"ש אין יכולים להוציא שט"ח זע"ז אע"פ שהאחד מוחזק בהשטר. וע' יבמות פט"ו (דקט"ו סע"ב) דחבי בר נאני מוציא שט"ח על אחרים. וע' בש"ע ח"מ סי' מ"ט רסע"י ז' וססע"י ז' אבל הם מוציאין כו'. וזהו הענין דיבמות פט"ו כמ"ש בבאה"ג שם. וכיון דעכ"פ הם א"י להוציא שט"ח זע"ז כמ"כ כאשר בשט"ח מבואר יוסף בן שמעון והוא באמת יוסף בן שמואל איך יכולין לחייבו ע"י הוכחה דט"ס הוא. ומ"ש פ"ב דכתובות (דף כ"ד ע"ב) למ"ד אין מעלין משטרות ליוחסין דרק אמנה שבשטר קא מסהדי ולא על היותו כהן. כוונתו רק דאין מעלין מזה ליוחסין. אבל לא לגבות ממנו ממון כשכתוב בשטר הכהן והוא באמת אינו כהן. דאפ"ל אם יתברר שזה האיש הלוה אינו כהן וטוען שלא הוא לוה שהרי אינו כהן ובשטר כתוב הכהן י"ל באמת אין גובין ממנו אלא א"כ יש ראיה ברורה שזהו הוא. אך התוספות דגיטין (ד"פ ע"א) כתבו בהדיא שהשטר כשר. וצ"ל דמיירי שנתברר הדבר בבירור ע"י העדים שהשטר נכתב על איש זה. או מיירי כשהלוה מודה וקמ"ל דאז דין שטר יש לו ולא דין מלוה על פה וכה"ג איתא בהה"מ פכ"ד מה' מלוה דין ח' גבי אא"כ באו עידי השטר כו' הובא ב"י סי' מ"ט אחר מחודש ו'. ועבב"י סי' קכ"ט ד"ה וכ' שם עוד. פי' רק דכוונת התוספות דלא מיפסלי עדים עי"ז. ואפ"ל מ"מ אם הלוה טוען שאינו הוא אין מוציאין ממנו ממון ע"י השטר. וכ"כ התו"ג סי' קכ"ט סעיף ז' בביאורים סס"ק י"ב וז"ל ואם כתבו כהן על מי שאינו כהן אפילו היש מכשירים מודים דפסול כו' יש הוכחה דאחר הוא וראיה לזה מח"מ סי' מ"ט בתומים ס"ק י"ב עכ"ל. ור"ל דשם כ' התומים דאם בא לגבות מיב"ש הדר בירושלים ובשטר כ' הדר בחברון א"י לגבות ממנו אף אם דומה ענין המקום לכהן יעו"ש. א"כ נמצינו למידים שאם בשטר כ' יב"ש הכהן והוא אינו כהן אינו יכול לגבות ממנו. והן אמת ראיתי בתשובת הגאון רע"ק איגר ז"ל סי' קי"ט תשובת הגאון בית מאיר שכתב דאף להרא"ש שטר שנכתב בשם כהן ואינו כהן דכשר הרי ע"כ אף אם יטעון הלוה איני איש הזה שהרי איני כהן לא שמעינן ליה וגובין ממנו מפני שלא הוחזק אחר בשמו ושם אביו עכ"ל ולא ידענא מנ"ל זה בפשיטות וע"ש שמזה מביא ראיה להכשיר בגט ג"כ מה"ט. אבל גם בשטרי ממון אין דבריו מוכרחים. וע' ג"פ סי' קכ"ט ס"ק ל"ה דצ"ח סע"ד ודצ"ט ע"א דהחולקי' על התוספות ופוסלים בשינוי מקום הלידה ע"כ יפרשו הגמ' דכתובות (דכ"ד ע"ב) הנ"ל בענין אחר והיינו שיפרשו דכשבאמת אין הלוה כהן ונכתב עליו הכהן השטר פסול. ואע"ג דעדים לאו אכולא מילתא קמסהדי מ"מ נפסל השטר כיון דמשמע שזהו איש אחר וכמו שאמרו בירושלמי לענין שט"ח המוקדמין דהע"ח עצמן מודיעים שהוא מוקדם ואומרים ע"ז חתמנו וע"ז לא חתמנו ועי"ז נפסל השטר והעדים כשרים כמ"כ הוא בענין הכהן כו' וע"ש בתשובה הנ"ל ס"ל בשינה מקום דירה וכן בשינה שם אביו הגט בטל מדאורייתא והוא בכלל ענין הג' שכתב הרמב"ם פ"א מה"ג וז"ל ושיהיה הענין הכתב שגירשה והסירה מקנינו עכ"ל. ור"ל ואם בכתב הגט מבואר שם אביו או שם אביה בשינוי ממש. א"כ אין מבואר שהוא גירשה והסירה מקנינו. ודבריהם עולים בסגנון אחד עם מ"ש הנ"ב סי' פ"ט בשם רש"ל וכדלעיל סעיף א':