ב

אלא דלכאורה יש לדחות. די"ל דהתוספות נמי מודו דהיכא שיש חשש לעז אף שהוא דבר שא"צ לכותבו אף לכתחלה מ"מ אם שינה בו פסול ומה שנקטו התוספות בשינה מקום לידה משום דשינו בדבר שא"צ לכותבו היינו דאם היה השינוי בדבר שצריך לכותבו אף רק לכתחלה אם שינה בו פסול אע"ג דליכא לעז משום דזהו כמו משנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין. ואח"כ כ' שאינו כן אלא שבדבר שא"צ לכותבו אף לכתחלה אף אם שינה בו כשר. ורצה להסכים גם דעת הרא"ש כן (הג"ה. דברי המכמ"א הנ"ל הם כנגדו דביאר דלדעת הרא"ש אם יש לעז פסול ולע"ד יש עוד טעם ע"פ מ"ש בתשו' תודת שלמים סי' א' דבשינה שם האב הגט בטל מדאורייתא כמו בשינה שם עירו ע"כ צ"ל דה"ל כמבואר בהגט שאין זה המגרש וכ"מ ממ"ש בהג"א פ' השולח רס"י ז' דהוי מזוייף מתוכו וכמש"ל בשם רש"ל. אך א"כ גם בשטרות יהיה פסול. ואפ"ל שבאמת כן הוא ומ"ש הטור ח"מ סי' מ"ט סעי' יו"ד בשם הרא"ש יתבאר לקמן. עכ"ה):