א

סימן קעד

בענין אם לא כתב שמו ושמה אם הגט בטל מדאורייתא גרסינן פ"ב דגיטין (ד"ך ע"א) וכי תימא ליחוש דילמא אקדים ויהיב ליה זוזי מעיקרא (לכתוב אותה פרשה ולשם גירושיה) הא בעינן שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה (דתנן לקמן דפסול אלמא בעינן שמו ושמה) וליכא. וכ' התוס' אע"ג דמתניתין דפ' הזורק כו' כר"מ משמע דלרבנן כו' ע"ש כל הדיבור. ועיין פנ"י מה שפירש בו שני פירושים דלהפירוש הראשון נהי דלר' מאיר בלא כתב שמו ושמה הוי פיסולא דאוריי' משום דבעינן שיהיה מוכח מתוכו מ"מ לרבנן דלא בעינן שיהא מוכח מתוכו אין בזה פיסולא דאורייתא רק פיסולא דרבנן והא דאמר רב יוסף למאי ניחוש לה היינו כיון דהסופר יודע דהגט פסול דרבנן ע"כ לא יכתבנו לו לשם כריתות. הפירוש ב' דלרבנן ג"כ פסול מדאורייתא. וגם הג"פ סי' קכ"ח סק"י כ' בזה שני פירושים הנ"ל באריכות הפי' הראשון שכ' הוא כפי' השני של הפנ"י. ואח"כ הסכים יותר לפי' שני שכ' והוא פי' הראשון של הפנ"י והביא מזה ג"כ בשם חידושי מהריב"ל. גם במכמ"א שע"ד סי' א' כ' ב' פירושי' הנ"ל. והנה כ"ז בנוי לשטת התוס' ר"פ כל הגט דלר' מאיר בעינן שיהא מוכח מתוכו מי המגרש כו'. אבל אין כן דעת הרמב"ן והר"ן והרשב"א שם. לפ"ז בטל הראיה שהביאו התוס' כאן דע"כ מתניתן דשינה שמו לא מיירי בשינוי גמור דא"כ ליתני לא כתב שמו כלל דשפיר י"ל דמיירי בשינוי גמור וכמ"ש התוי"ט שם בשם הרמב"ם וכ"כ בחידושי הריטב"א שם. והא דלא תנא לא כ' שמו כלל משום שבכה"ג גם לר"מ אינו פסול מדאורייתא כלל דלא בעינן שיהא מוכיח מתוכו. ולפ"ז להרמב"ם וריטב"א מוכח משם דבלא כ' שמו כלל לא הוי פיסולא דאורייתא. וכן מצאתי בהדיא בחידושי הריטב"א בפ"ק דקדושין (ד"ט ע"א) אהא דגרסינן שם כתב לה על הנייר או על החרס הרי את מקודשת לי כו' וז"ל ולענין שמו ושמה איכא מ"ד דכיון דהויה ליציאה מקשינן בעינן בשטר קדושין שמו ושמה. דשמו ושמה בגט לאו מתקנת ר"ג הוא אלא מדאורייתא דבעינן ספר כריתות שיהא מוכיח מתוכו שיהא עושה כריתות. ומדלא מדכרינן ליה בשום דוכתא כדשקלינן וטרינן דבעינן לשמה ומדעתה משמע טפי כסברא דמקצת רבוותא ז"ל דלא בעינן בשטר קדושין שמו ושמה מוכיח מתוכו. דבגט גופא מדרבנן היא מתקנת ר"ג דומיא דשם עירו ושם עירה. ואפילו יהא בגט מדאורייתא התם דכתיב ספר כריתות אבל בשטר קדושין כיון שמוכיח לנו למי מקדש ומי הוא המקדש בהא סגי ולא בעי מוכח מתוכו. והיינו דלא אידכר בהא דהכא ולא בשום דוכתא בתך פלונית מקודשת לפלוני וכן נראה נכון עכ"ל. ואע"פ שהרשב"א והר"ן שם כ' דצריך שיפרש שם האיש והאשה בשטר קדושין ג"כ מ"מ מסתימת לשון הרמב"ם פ"ג מה' קדושין משמע דס"ל ג"כ כהריטב"א. ובש"ע סי' ל"ב ס"ד הביא דעת הרשב"א והר"ן בשם יש מי שאומר משמע שתופס עיקר יותר דבשטר קדושין א"צ שמו ושמה. א"כ לפ"ז נוטה יותר לסברת הריטב"א דבגט גופא מדרבנן הוא. וכ"כ הלח"מ פ"א מה' גרושין בדעת הרמב"ם וכדעת ר' יואל שבמרדכי ר"פ כל הגט: