א

סימן קסח

גם מנדון היו"ד שבתיבת ליכי גבי ודן די יהוי ליכי. שהוא נראה ממש כמו רי"ש עד אשר נתבטל תיבת ליכי לגמרי וכאילו נחסר מן הגט. יש מקום לפסול הגט. דהא קיי"ל דבעי' ודן. כדאיתא פרק המגרש (דפ"ה). ובעינן ג"כ מנאי כדאיתא פ"ק דנדרים (דף ה') וא"כ י"ל דגם ליכי בעינן מה"ט היינו דכמו דבעינן מנאי שלא יאמרו שאחר מגרשה. כמ"כ וכש"כ דבעינן מה"ט ליכי שלא יאמרו שמגרש אשה אחרת. ומה שכתבתם להקל בשם השארית יהודה שם מיירי בליכי דגבי פטרית ושבקית ותרוכית יתיכי ליכי. דשם הוא דאין קפידא כיון דכתיב יתיכי. משא"כ בענין ליכי דגבי ודן. ועוד דודן די יהוי ליכי הוא מן התורף עיין ב"ש ס"ק כ"ז. אלא דבמקום עיגון אפשר יש לצדד בחסרון מנאי ע"פ דברי הר"ן רפ"ק דקדושין על הגמרא (דף ה'). גם ע"פ דברי הג"פ סי' קכ"ו ס"ק ט"ל. אף שהפר"ח סי' קכ"ו ס"ק ס"ג לא ס"ל כן. א"כ י"ל ה"ה בתיבת ליכי. ואפשר ג"כ לצדד דבחסרון ליכי יש להקל יותר מבחסרון מנאי. כיון דכתוב לעיל מיניה סמוך והרי את מותרת מבואר דמ"ש אח"כ מיד ודן די יהוי כו' היינו ליכי. כש"כ כאן שאף שהיו"ד גדולה יותר מדאי עכ"ז מוכרח סגנון הדבר דהוא תיבת ליכי. וא"כ יש לדמות קצת למ"ש בש"ע סי' קכ"ו ס"ך כיון כו':