א

סימן קסז

בענין הה"א של והרי את מותרת. שמחמת שמיהרו לכרוך הגט. ולא השגיח שלא נתייבש הדיו היטב עדיין. (וטעם המהירות שרצו שיותן קודם שחשיכה). נמשך בדיו שני רגלי הה"א מתחתיו. ונראה כמו גימ"ל ולא למעלה על הגג רק למטה והראו הגט לשלשה תינוקת ואמרו שהוא ה"א ולא גימ"ל:

הנה בפר"ח סי' קכ"ה ס"ך סס"ק ל"ט כ' דאע"ג דכ' למהך להתנסבא אם לא כ' והרי את מותרת יש לחוש לדעת הרמב"ן ולדונה כספק מגורשת. אבל אם כתב ג"כ ספר תרוכין או אגרת שבוקין וגט פטורין הו"ל כוהרי את מותרת לכל אדם דמהני לכ"ע. וכ"כ עוד בסי' קכ"ו ס"ק ב' וס"ק ס"א ושם מסיק דאם כבר נתגרשה תנשא בו לכתחלה אף שאינו מקום עיגון. ואף שאין נראה כדבריו מדברי הה"מ פ"ד דין י"א וכן בג"פ סי' קכ"ו סמ"א סס"ק צ"ו איני מכשיר רק במקום עיגון דא"א להשיג גט אחר. ועיין מזה בתשו' רמ"א מסי' קכ"ז עד סי' ק"ל. [ע' מפתח]. מ"מ הכא קיל טפי טובא שהרי נכתב והרי את מותרת לכל אדם. רק בתיבת והרי יש גמגום ואף אם נחסר תיבה זו נשאר את מותרת לכל אדם ועוד שי"ל דה"א זו דוהרי כשרה היא כיון שהתינוקת קראוהו ה"א ולא גימ"ל. ויש לדמותו למ"ש רמ"א סי' קכ"ה ססע"י ט"ז בהג"ה היה קוצו של יו"ד שעל האל"ף נוגע גם מלפניו ה"ז כשר. ואף שהחמ"ח ס"ק ל"א השיג עליו מאחר דבס"ת ותפילין פסול והב"ש שם ס"ק כ"ח תירץ ע"פ דברי המג"א סי' ל"ב ס"ק כ"ט. מ"מ דעת רמ"א י"ל שאין לדמות גט לסת"מ כמו שחילק ביניהם הרב"י בש"ע סי' קכ"ו סעיף מ"ם. ובגט תליא אם תינוק קוראו ה"א ולא גימ"ל. וכן באל"ף. משא"כ בסת"מ בעינן כתיבה תמה. ומיהו המעיין בש"ע א"ח סי' ל"ב סכ"ה משמע דפיסול זה שהאות כתובה שלא כתקנה כגון כו' חמור מדין שאם לא היו מקצת יודי"ן שעל האלפי"ן כו' ע"ש. מ"מ בנד"ז אין לחוש. כי יש כמה טעמים להקל בלאו הכי כמובן ממש"ל. א"כ בכה"ג ודאי יש לצרף דברי רמ"א דסי' קכ"ה סט"ז הנ"ל. כשהתינוק קורא האות יפה כמו בנד"ז. ע"כ משום הה"א דוהרי את מותרת אין לחוש:

אמנם זה לא הבינותי מ"ש מעל' וז"ל וכתב והרי את מותרת כו' עם ודן דיהוי כו' בשטה אחת ואח"כ והרי את מותרת בשטה י"ב כדינא עכ"ל כנראה מלשונו שנכתב בגט שני פעמים והרי את מותרת. ולשון מעל' מגוגמם בזה וניכר שכתבו במהירות ובחפזון ולא כן כותבים שאלות ובפרט בעניני גיטין. ולמעשה אם נכתבו כתיקונן כדרך שכותבין בכל הגיטין רק שנכתבו בשטה אחת. ודאי אין לחוש:

ונידון הנהרות שכ' בגט על נהר חאראל. ועל נהר פעטרא פאוולא ועל נהר לאהאדינא. ואח"כ דרשתי וחקרתי הטיב ואמרו כי אותו הנהר לאהאדינא הוא אותו הנהר חאראל וראיה שרחוק מהעיר ארבעה ווייארסט נקרא אותו הנהר חאראל. רק דהולך סמוך לגבול ומיצר מהאדין לאהאדינא נקרא בפי כולם על שמו מקדמת דנא ואינו שנתייבש לגמרי והוא מצד מזרח העיר ורוב שמושו הוא אל הנכרים הדרים שם בפערשטאט. ולא יהודים. ואח"כ הולך אותו הנהר ממזרח לצד דרום העיר ונתייבש אח"כ סמוך לגשר ההולך עליו דרך המלך מחאראל לפאלטאווע ומשם נקרא בפי כולם לצד דרום העיר נהר חאראל ורוב תשמישי העיר לצד דרום:

הנה מע"ל אינו מבאר השאלה והענין הטיב דמ"ש שרחוק מהעיר ארבעה ווייארסט נקרא אותו הנהר חאראל. אם היינו ארבעה ווייארסט מקודם שנכנס הנהר בעיר. גם שם נק' חאראל. רק אח"כ כשהולך מהאדון לאהאדינא נקרא על שמו לאהאדינא והוא מצד מזרח העיר. ואח"כ כשהולך ממזרח לצד דרום העיר שם חוזר ונקרא הנהר חאראל. וא"כ תחלתו וסופו נקרא חאראל. רק באמצע היינו לצד מזרח העיר נק' לאהאדינא. וא"כ י"ל ודאי שם חאראל עיקר ואין צריך להזכיר שם לאהדינא כיון דהכל נהר אחד רק במקום חלק קטן ממנו נקרא לאהאדינא. ה"ל שם זה טפל. ויש לדמותו למ"ש מהרי"ק שרש ק"ו הביאו הב"י והג"פ סי' קכ"ח ס"ק נ"ו נלע"ד שאין להזכיר כ"א שם איימוני כו' ע"ש. ועוד דהכא א"א לכתוב שניהם דיהי' משמע שהם שני נהרות ממש ובאמת אינו רק נהר אחד. אמנם אולי כוונתו אשר ארבעה ווייארסט לאחר שיצא הנהר מן העיר אזי אח"כ נקרא חאראל. אבל בהיותו בעיר נקרא לאהאדינא. א"כ לפ"ז נהפוך הוא דשם לאהאדינא עיקר. דהא הנהר שחוץ לתחום אין לכותבו כלל. א"כ אזלינן בתר שם הנהר שהוא בעיר. אלא דלכאורה א"א לפרש כן בדברי רומע"ל ולומר דהני ארבעה וויארסט הם להלאה לאחר שיצא הנהר מן העיר. דהרי מבואר ממכתבו שגם בתוך העיר בדרום העיר נקרא הנהר חאראל. א"כ איך רק ארבעה ווייארסט מהעיר נקרא חאראל. אעכצ"ל כוונתו ארבעה ווייארסט מקודם שנכנס הנהר לעיר נק' ג"כ חאראל. רק במזרח העיר נקרא לאהאדינא ואח"כ חוזר ונקרא חאראל. וא"כ הוא די אלהבא לכתוב על נהר חאראל ועל נהר פעטרא פאוולא ולא להזכיר ועל נהר לאהאדינא. ומ"מ לענין גט זה שנכתב בו כל הג' נהרות ג"כ לכאורה י"ל דכשר משום דאין זה שינוי גמור אף דמשמע שהוא נהר שלישי ויש כאן שלשה נהרות ובאמת אין כאן רק שני נהרות. רק שנהר אחד יש לו שני שמות. וא"כ לכאורה זהו שקר ושינוי. שהרי מתוך הגט מבואר שהעיר יש לה שלשה נהרות ובאמת זו העיר אין לה רק שני נהרות רק שנהר אחד יש לו שני שמות. מ"מ כיון שנהר זה אין השני שמות שלו על מקום אחד היינו על כללות הנהר כי אם השמות הם למקומות שונים שמקום זה וחלק זה ממנו נקרא בשם זה ומקום אחר וחלק אחר ממנו נקרא בשם אחר א"כ יש לפרש בדוחק דכוונתו באומרו על נהר חאראל ועל נהר לאהאדינא כוונתו על נהר זה לפי המקומות שבו. וא"כ לא יאמרו שזהו עיר אחרת שיש לה שלשה נהרות כיון שיוכל לפרשו ג"כ על עיר זו שיש בה שמות אלו בשתי נהרות שלה. דכה"ג איתא בתשו' הריב"ש סי' נ"ז שכתב שנאמר שמ"ש בגט הדרה בתלמסאן ביאורו שהיתה דרה מקודם כו' אף כי רובא דעלמא יבינו מ"ש בגט לשון הדרה שר"ל עכשיו עכ"ל ועיין מזה בג"פ סי' קכ"ח סס"ק גימ"ל. וכיון שיש לומר בדוחק שאין זה שינוי ממש אף שי"ל ג"כ שהוא שינוי. מ"מ כיון דרמ"א מכשיר אף בשינה שם הנהר לגמרי כהובא בש"ע סי' קכ"ח ס"ד בהג"ה והוא מתשו' מהרי"ל סי' ק"ה שהביא הב"י. ומבואר שם בתשו' שכ"כ רבי אביגדור כ"ץ בתשו' וכ"כ רבינו שמחה בתשו' שבמיימון ע"ש עכ"ל. וכ"כ בתשו' מהרמ"פ סס"י ה' בשם חידושי מרדכי בשם תשו' ר' אביגדור. אלא שבתשו' מהרמ"פ הנ"ל משמע שלא הכשירו כן רק בדיעבד שכבר נשאת או בגט מומר לע"ג שיש טורח כו'. אך בנד"ז שי"ל שאינו שינוי גמור היה אפשר להתיר אף בשאר גט בדיעבד שכבר נתגרשה בו. אלא כיון רומע"ל כ' הפסיק בין נהר חאראל לנהר לאהאדינא בנהר פעטרא פאוולא. א"כ משמע יותר דהם שלשה נהרות ממש. ועוד והוא העיקר. כי דברי רמ"א הנ"ל אינן מוסכמים. שבג"פ סי' קכ"ח ס"ד ס"ק ט"ל הביא בשם מקור ברוך סי' ט"ו שהשיג על תשובת מהרי"ל הנ"ל שהביא בשם תשובת מיימוני דאדרבה בתשובת מיימוני דשייכי לספר נשים סי' כ"ב משמע להפך דהיכא דשינה שם הנהר פסול וכ"כ בכנה"ג סי' קכ"ח בהגהת הב"י אות פ"ה וז"ל גם הר"ם מפאדווה סי' ה' וי"א כתב דאם שינה בהם כשר בדיעבד וגט מומר לע"ג כדיעבד דמי אף קודם שנשאת אבל בספר מקו' ברוך סי' ט"ו כתב שמדברי תשובת מיימון ופסקי מהרא"י סס"י קמ"ב נראה שאם שינה פסל וכ"נ הסכמתו עכ"ד הכנה"ג. ומ"מ מ"ש כן בשם פסקי מהרא"י הנה בתה"ד סס"י רכ"ח משמע להפך גבי אבל מקום הלידה וכן שם הנהר כו' ע"ש. ומ"מ בספר מכתב מאליהו סוף שער ג' סי' י"ג החמיר ג"כ בשינוי שם הנהר והוכיח ג"כ שכ"ד הריצב"א וכתב שכן נראה דעת מהרי"ק סוף שרש ק"ו (שהביא הג"פ סס"י קכ"ח ס"ק נ"ו) במ"ש ובשינוי יש פוסלין כו' ע"ש. ובתשו' א' (סי' קס"ו) הארכתי בדין זה לצדד כיון שיש מקילין אף בשינוי מקום עמידה כו' כ"ש בשינוי נהר דמקום עמידה כו' והבאתי ג"כ דעת המכמ"א דעכשיו שאין כותבין מקום דירה חזר מקום עמידה להיות כמקום דירה כו'. ומ"מ אינן שוים ממש. ועוד כתבתי מזה בתשו' שנשאלתי בשינוי באבי המתגרשת שכתב עליו בת פלוני הלוי והוא לא היה לוי. שהבית מאיר בשו"ת הגאון רע"ק איגר ז"ל סי' קי"ז הקיל בזה משום דה"ל כמו שינה מקום לידה כו'. והנ"ב במה"ת סי' ק"ט מחמיר ופוסל בזה בפשיטות. ולדברי הבית מאיר כ"ש וק"ו שיש להקל בנדון שינה שם הנהר. אף שהבית מאיר לא הקיל רק במקום עיגון גדול ע"ש. מ"מ שינה שם הנהר קיל טפי טובא. וכ"ש בנד"ז שאינו שינוי גמור ממש. ומ"מ בנד"ז שהבעל בעיר ואפשר להשיג גט אחר אין להקל: