ו

והנה לכאורה נלע"ד לדמות נ"ד להדין הנז' בפסקי מהרא"י סי' קצ"ז והובא להלכה בש"ע סי' ק"ל סי"א בדין העד ששינה שם אביו דיש להקל במקום עיגון. והיינו מה"ט שלא היה צריך לכותבו וע"ש במהרא"י עיקר ספיקו משום דלא ברירא מילתא כ"כ שא"צ לכותבו כיון דהכל מטבע חכמים הוא ע"ש וע' תה"ד סס"י רכ"ח דמשמע דאם כ' עד בין שמו לשם אביו אז י"ל בפשיטות דאין הטעות פוסל בשם אביו כו'. והגם שי"ל דשא"ה דחתימת העדים הוא רק מדרבנן לר"א דס"ל ע"מ כרתי. מ"מ לענין לכתחלה אין לחלק בין דרבנן לדאוריי' דאפי' איסור דרבנן אין מתירין משום עיגונא כמ"ש מהרי"ק ש' ל"ב ועוד די"א דמזויף מתוכו בע"ח פסולים הגט בטל מדאוריי' כמ"ש הרמב"ם ואע"ג שדחה הרמב"ם דבריהם מ"מ אפשר בכה"ג ששינה העד מצות הבעל שאמר לו לחתום מסתמא היה כוונתו שיחתום בטוב והוא שינה שם אביו יש לחוש דהוי פיסול דאורייתא ע' ת"ג סי' ק"כ סק"כ. ואף גם אם אין זאת מ"מ בתה"ד סס"י רכ"ח משמע להדיא דגם אילו היה בשינוי ע"ח איסור דאוריי' היה סומך ע"ז להקל אם כ' עד קודם שם אביו ע"ש במ"ש דודאי אי הוי חתימת העדים דאורייתא כו' ע"ש. ועוד דגם בנ"ד שהוא חשש שינוי במקום עמידה קרוב לומר שהוא רק חששא דרבנן בפרט רק בהנהר דמקום עמידה והלכך יש לדמותו לדין הנ"ל שג"כ משמע שם למהרא"י דאפי' בחששא דאוריי' עכ"פ סמכינן על זה שכשינה בדבר שא"צ לכותבו הגט כשר. ואין לחלק דשם לא שייך כלל חששא דלא זהו המגרש משא"כ הכא דזה פשיטא דשינוי הנהר דמקום עמידה אין כאן לעז שיאמרו לא זהו המגרש שהרי יוכלו לומר שגירש במקום אחר וע"ד שכ' בפסקי מהרא"י סי' קל"ח אם יטעו בעד שאחר הוא ששמו כשמו מה בכך ה"נ י"ל כן אם יטעו לומר שעיר אחרת היא ששמה כשמה מה בכך ואולי המגרש נזדמן לשם כו' מה גם שבריחוק מקום א"י הנהרות שבאותה העיר עד שיטעו ע"י שינוי הנהר כו'. והנה יחס שם האב להאדם ודאי הוה כמו הנהר להעיר שהרי ב"י כ' שהאדם נקרא ע"ש אביו והוי כמו שינה מקום דירתו וא"כ אפילו נתפוס במושלם סברת המקור ברוך שבג"פ דיחס הנהר לעיר דמי למקום דירה מ"מ יש להוכיח ממהרא"י דס"ל דאינו פוסל בדבר שא"צ לכותבו (ועיין מכמ"א ש"ד סי' למ"ד ובנ"ד אפילו מהרי"ט ומהרח"ש דשם יודו כיון שבנ"ד ליכא לעז שיאמרו לא זהו המגרש כו'). ואף שהב"ש שם סי' ק"ל כ' שהרשב"ץ שבב"י רס"י הנ"ל חלוק על מהרא"י מ"מ הרי רמ"א פסק לסמוך על מהרא"י במקום עיגון. וגם אפ"ל שהרשב"ץ לא יחלוק היכא שכ' עד קודם שם אביו שאז א"צ לכותבו כלל וכמו בנ"ד שא"צ לכתוב הנהר כלל. (הג"ה. ועמ"ש בתשו' בענין שינה באבי המתגרשת שכתב עליו בת פלוני הלוי והוא לא היה לוי לצדד להקל שאם נשאת לא תצא. והנ"ב במה"ת סי' ק"ט החמיר בזה. אבל הבית מאיר בתשו' רע"ק איגר סי' קי"ז הקיל בזה. וא"כ ה"ה ודאי בשם הנהר דמקום דירה. וכ"ש בשם הנהר דמקום עמידה י"ל שתנשא לכתחלה בשעת הדחק עכ"פ כמו בשינה במקום לידה. עכ"ה):

ז ועוד דבנ"ד יש להקל טפי מכמה טעמים הא' שסברא זו של המק"ב אינה מוכרחת. הב' בנ"ד הנתינה רחוק מאד ממ"כ באופן שאין שום אדם בעולם פה מכיר הנהרות. הג' שבנ"ד אין כאן שינוי גמור שהרי כ' שם שני הנהרות רק שחיסר אות א' או תיבה א' שהיה לו לכתוב ונהר ואראניז ודילג תיבת ונהר או דילג רק וי"ו אחד שהיה לו לכתוב וואראניז שאז ודאי לא היה שום מקום לפסול הגט שהיינו מפרשים נהר פ' ונהר ואראניז. והנה מה שכ' המק"ב דהדבר ידוע דעיר פ' יש לה נהר פ' ודמי לשינה מקום הדירה כו' יש להשיב דל"ד כלל דשם העיר ידוע לכל וכשיודעים ומכירים איזו אדם ויודעים מקום דירתו ידוע שם עירו וכמ"ש הב"י דמקום דירתו ידוע לכל שכל אדם נקרא ע"ש מקום דירתו כו'. משא"כ שם הנהר אין ידוע אפי' לכמה תושבי העיר שרואים הנהר ואין שואלים על שמו כלל אם לא בנהרות הגדולים וחשובים שמפורסם שמם מכ"ש תושבי עיר אחרת שאין מכירים שם הנהר של עיר אחרת ואין העיר נקרא על שם הנהר כמו שאדם נקרא על שם דירתו כו'. ואפשר המק"ב היה בארץ הנגב ששם מעט מים לכן יש פרסום להנהרות ואין כן במדינתנו אלה בארץ רוסיא ובמחוזות אשר על נהר וויסלא שיש נהרות רבות קטנות מה שלא יתכן לומר עליהם שהדבר ידוע דעיר פ' יש לה נהר פ' בשם מפורש אם לא בנהרות הגדולות כמו הדווינא והדנייעפור ודומיהן. ואם שינה לכתוב על עיר הרחוקה מן הדנייעפור דיתבא על נהר דנייעפור י"ל דהוי ודאי שינוי ידוע. משא"כ כשלא שינה לשם הנהר הגדול רק שינה שם הנהר הקטן שבאיזו עיר אין זה שינוי ידוע כו'. הב' בנ"ד שמ"נ רחוק ממ"כ ואצלינו א"י כלל מן הנהרות. והנה בתשו' שבסוף ס' סדר אלי' סי' י"ד כ' בענין שם אביו דאם כ' בו רק שם דמ"נ אין לחוש אע"ג דבשם המגרש והמגרשת משנה שלימה שנינו דזהו שינה שמו כו' אין מחמירין כן בשם האב. לפ"ז י"ל כמ"כ בשינוי מקום עמידה שאין נז' להדיא במשנה דכיון דבמ"נ אין חשש משינוי הנהר אין לחוש. הג' שבנ"ד ממ"נ אין לחוש דמי שא"י מהנהרות שבמ"כ לא מרגיש ששינו שם הנהר ומי שיודע שיש שם שני נהרות לעסנאי א' ואראניז ב' לא יסבור ששינו שם הנהר במ"ש בגט לעסנאי ואראניז ויתלה יותר שזהו שני נהרות הנ"ל רק שחיסר תיבה א' דזה מצוי יותר משיאמר שיש עיר ששמה כשמה של זו ושם הנהר דשם כשם שני נהרות דכאן ושם המגרש כשם זה כו'. ואף גם אם רק יסתפק בזה הרי ידוע דכל שיש לפרש ב' פירושים ה"ל כלא נכתב כלל וכשלא נכתב שם הנהר אין לחוש ועיין בזה בתשו' ריב"ש סי' נ"ז בענין הדרה כו' ובג"פ סי' קכ"ח סק"ג ועיין בתשו' סד"א הנ"ל מ"ש בענין שם אביו הנשתקע שכתבו בגט עם שם שני להקל מה"ט דאין זה שינוי גמור וה"ל כלא נכתב כלל שם אביו כו' וככה יש לומר על שינוי דנ"ד שאינו שינוי גמור רק חסרון תיבה א' וה"ל כלא נכתב שם הנהר כלל. (וע' ג"פ סי' קכ"ט ס"ק ס"א בפי' דעת מהרא"י א"כ בלא ה"ט יוכל לפרש שהנהר הנקרא לעסנאי יש לו גם כן שם ב' ואראניז וא"כ אפי' אי הוי שינוי לא הוי שינוי גמור רק שהוסיפו להנהר שם ב' וא"כ אין שייך כ"כ ע"ז לעז משום שידוע שאין להנהר שם זה דאין זה ידוע לכל דדילמא יש לו שם זה ג"כ ונשתקע קצת כדאשכחן כה"ג בשמות עיירות שכותבין בגיטין שם שני של העיר אע"פ שכמעט נשתקע כו'. ואם כן אין לדמותו כלל לשינוי מקום דירה ועיין מכמ"א ש"ד סי' למ"ד) לכך י"ל דאפילו המחמירים בשינוי מקום לידה או בשם הנהרות יודו בנ"ד דאין כאן שינוי כלל. ובכה"ג כ' בעל העיטור הובא להלכה בש"ע סי' קכ"ו ס"כ כיון שאנו מכירין סגנון הדבר אין לפוסלו בשביל דילוג אות א' וכ' שם הג"פ ס"ק ס"ב והוא מן הב"י דאין לחוש לפסול בזה אלא בגוף שמות הבעלים ובגוף הממון כו' עכ"ל: