ה

ועדיין יש לפקפק בזה לכאורה. במ"ש דאזדא ליה הטעם הא' משום דהוי שינה בדבר שאין צריך לכותבו. דמ"מ כיון שהנהר גורם שינוי בהעיר כמ"ש המק"ב דהדבר ידוע דעיר פ' יש לה נהר פ' כו' ור"ל שהוא כמו ערך הדירה לאדם. וא"כ כמו שבשינוי דירת האדם י"ל דבלאו ה"ט דשינה בדבר שצריך לכותבו יש לפסול משום דמ"מ אדם נקרא ע"ש דירתו והוי שינוי וכמ"ש הב"י גבי שינוי אבי המגרש שהרי שם אביו ידוע לכל וכשיראו שינוי יאמרו לא זה הוא שגירש ור"ל דאפילו את"ל דהוי שינה בדבר שא"צ לכותבו הגט פסול ע' שו"ת תו"ש וכיון שכן נוציא מזה דדבר שידוע לכל ה"ז שינוי אף אם א""צ לכותבו וא"כ שינוי הנהר בהעיר אף שא"צ לכותבו מ"מ כיון שידוע לכל דעיר פ' יש לה נהר פ' כו' ה"ז שינה שם העיר. וכיון דעיר דעמידה צריך לכתוב עכשיו והשינוי פוסל בו א"כ כששינה בהנהר שלו ה"ז שינוי בהעיר ומה בכך שא"צ לכתוב הנהר מ"מ העיר צריך לכתוב. ושינוי הנהר היינו שינוי בהעיר כו' ול"ד לשינה מקום הלידה דאינו שינוי בהאדם כיון שאינו נקרא ע"ש מקום לידתו משא"כ הנהר להעיר כו'. ומכ"ש שי"ל טעם זה לפסול בשינוי נהר דמקום דירה כו'. ומה שיש לדחות דבשלמא בנהר דמקום דירה אפ"ל כן כיון דהאדם נקר' ע"ש מקום דירתו ושינוי מקום דירה פוסל בו גם מה"ט הלכך כששינה הנהר ה"ז גורם שינוי בהעיר שהוא נקרא על שמה וגלוי הלעז. משא"כ בשינוי נהר דעמידה שאין נקרא ע"ש עמידתו ואין השינוי במקום עמידה אפי' עכשיו פוסל רק משום ששינה בדבר שצריך לכותבו אף את"ל דהוא דאורייתא דדיינינן לזה כאילו משמע שאין זה המגרש שהרי לא עמד במקום שנכתב עמידתו בהגט. מ"מ כשלא שינה במקום עמידתו ממש שהיה צריך לכותבו א"א לומר כן. ואע"פ ששינוי הנהר גורם שינוי בהעיר כו' מ"מ בהעיר גופא אין השינוי פוסל מצד לעז שנקרא ע"ש העיר שהרי אין נקרא כלל עליה רק משום דדיינינן לי' כו' ומשום שינוי הנהר אין לדון כן אע"פ שהנהר גורם שינוי בהעיר כיון דמ"מ הנהר הוא דבר שא"צ לכותבו כו' ולעז ליכא. עוי"ל דהנה בשינוי שם אבי המגרש י"ל בפשיטות דבטל מה"ט שהוא דבר שצריכים לכותבו לכתחלה עכ"פ מדינא רק היכי דא"א כמו באסופי ובכה"ג מודו התוס' דהשינוי פוסל בו. ואם כן אין אנו מוכרחים לחילוק של ב"י שהרי שם אביו ידוע כו' דהא בלאה"נ ל"ד למקום לידה דהא צריך לכותבו לכתחלה. ואפשר דאיה"נ אילו לא היה צריכים לכותבו אפי' לכתחלה לא היה השינוי פוסל בו וכמ"ש המכמ"א ש"ד סי' כ"ז להתוס' ע"ש ד"ה באופן שכתב אם נאמר דהתוס' תופסים דשם האב אינו מעכב בגט דבר ברור הוא דלדעתם אין השינוי פוסל בו וכמו שהוא דעת הרב בעל העיטור ז"ל ואע"ג דשם סוף הסימן מסיק דלהתוס' נמי השינוי פוסל בשם האב היינו משום דשם מסיק דלא אמרו התוס' כלל זה אלא בשינה דבר שא"צ לכותבו אפי' לכתחלה משא"כ שם האב מאן לימא לן דאינהו ס"ל דלא צריך למיכתבי' כו' ע"ש. וא"כ בשם הנהר דודאי א"צ לכותבו לכתחלה רק לסימן לבד. א"כ אפילו שינה בו כשר להתוס' אפילו אם שינויו גורם לעז גמור כשם אבי המגרש כו'. ואף גם ששא"פ שם אינן מסכימים לזה אלא דבדאיכא לעז גמור פוסל השינוי אפילו בדבר שאין צריך לכותבו כלל וכדמשמע מפשט ל' הב"י דלעיל. מ"מ י"ל שאינם מחמירים אלא בדבר דאיכא לעז גמור על המגרש שיאמרו לא זה גירש או לא זוהי המתגרשת כמו בשינה שם אביו או שם אביה דבכה"ג הוא דפסלי את"ל שא"צ לכתוב שם האב כלל מ"מ פוסל השינוי וכמ"ש הב"י יאמרו לא זה הוא שגירש כו' וע' ב"ח ותו"ש ס"ל דבכה"ג בטל מדאורייתא. משא"כ בנ"ד שאפי' בשינוי מקום העמידה דהיינו שם העיר ממש אין שייך לעז זה וכ"ש כששינה רק בהנהר. אלא דאיכא רק לעז שיאמרו לא זהו העיר כו' א"כ מנלן דיחמירו בכה"ג ליתן לעיר דעמידה כל כח של האיש והאשה עצמן לפסול בלעז דלא זהו העיר כמו בלעז דלא זה הוא המגרש כו' אדרבה מכל ד' העומדים בשטת הב"י בזה מוכח דעיקר הפיסול הוא רק משום הלעז שיאמרו לא זהו המגרש או לא זוהי המתגרשת ע' מכמ"א ש"ד סי' למ"ד ובשאר סימנים שם כמו סי' ז"ך. וא"כ בנ"ד שהוא שינוי הנהר דעמידה דליכא לעז זה אין להחמיר מה"ט ומשום לעז שיאמרו לא זו העיר מה איכפת לן כמ"ש לקמן דאף אם היינו תופסים בפשיטות דשינוי שם העיר דעמידה עכשיו הוא דאוריי' כשינוי שם עירו שבגמ'. מ"מ לענין השינוי בסימני העיר אין ללמוד זה מהמגרש ליתן לדין שינוי סימני העיר כח דשינוי סימני המגרש שהרי העיר גופא משום לתא דהמגרש פוסל בה השינוי שיאמרו לא זה הוא שגירש וסימן העיר הוי סימן דסימן ומנ"ל להשוותם. כ"ש דלא ברירא מילתא כלל לומר דבשינוי העיר דעמידה עכשיו יהיה בטל מדאוריי' שהרי רמ"א מקיל לגמרי בזה במקום עיגון ואם באנו לומר שהוא בטל מדאוריי' תצטרך לתפוס כל החומרות שהרי אפי' בשינוי עיר דירתו יש סברא בג"פ סק"ב שאינו בטל מדאורייתא רק דהוי ממזר מדרבנן ונהי שחולקים ע"ז רוב האחרונים מ"מ לתפוס דמקום עמידה עכשיו הוא כשינוי שם הדירה ממש לא ראינו מי שתפס כן שהרי י"א שאין מקום עמידה ממלא מקום דירה וגם המכמ"א לא כ' רק וקרוב בעיני כו' וכ' איכא מ"ד כו' וגם אפ"ל דר"ל דתצא והולד ממזר רק מדרבנן. והג"פ נוטה להקל דאם נשאת לא תצא. וכיון שכן ודאי אין ללמוד ליתן כח הפיסול שבסימני האיש והאשה לסימני מקום העמידה דעכשיו (אף אם הוא ג"כ מקום דירתו באמת כיון שאין כותבין שדר שם רק העומד כו' דפירושו שעומד שם בעת הכתיבה כמו שכותבין כל הגיטין ועמש"ל בשם הרשב"א ושתוף שם כו' וע' בתשו' הר"ן שבב"י סס"י קכ"ח עיקר שם עירו באותו מקום כו' דזו ראיה לסברת הרא"ם שבג"פ סי' קכ"ח ס"ק י"ז. וי"ל דעכ"פ לא שייך בזה מ"ש הפוסקים בטעם פיסול דשינוי מקום דירה שיאמרו אחר גירש משא"כ בעמידה יאמרו שעמד לא במקום דירתו). וא"כ אין ראיה כלל שיהיו שא"פ חולקים על התוס' בזה ואדרבה כו' מאחר דלא שייך כאן טעם הפיסול שכתבו הם (וגם י"ל דהרא"ש ושא"פ העומדים בשטת ר"י להכשיר בשינוי מקום הלידה מודו לר"י בזה שכששינה בדבר שא"צ לכותבו ליכא פיסולא דאוריי' משום דדיינינן לי' כטעות. ושינוי עיר דירתו דפוסל מדאורייתא להאחרונים היינו משום דלכתחלה צריך לכתוב עיר דירתו כנ"ל) ואע"ג דאיכא לעז ופוסלים משום לעז היינו רק מדרבנן כמ"ש הג"פ בשם מוהרח"ש דלעז אינו רק פיסולא דרבנן כו' וכיון דהיינו מדרבנן א"כ פשיטא דלא שייך לפסול רק כשיש לעז שיאמרו לא זהו המגרש ולא זוהי המתגרשת. משא"כ בנ"ד דליכא לעז זה. (מיהו אפ"ל דס"ל דבדבר שיש בו לעז עד שיוכלו לומר לא זהו המגרש כו' אע"פ שלכתחלה לא היו צריכין לכותבו כלל מ"מ כשכתבו ושינו בו פוסל מדאורייתא דהלעז גורם דה"ל כאילו דברי הגט משמעם שאין זה בעלה של זו והרי ענין הגט צ"ל מבואר שבעלה מגרש אותה. ולא מהני מה שלא היה צריך לכותבו לתלות מחמת זה דטעו ולא כתבו בדקדוק דמ"מ כיון שהוא ענין שמגוף העדות של המעשה מאחר שע"י השינוי יוכלו לומר לא זהו המגרש כו' א"כ ודאי מדקדקים בו וכיון דלא דיינינן לי' כטעות ה"ז שינוי שם עירו או שם אביו כו'. וגם אף אם נכתב שלא בדקדוק מ"מ משמע מהגט שלא זה הוא בעלה. אך גם לפ"ז ג"כ בנ"ד ששינו הנהר דעמידה אין ממנו לעז זה א"כ אינו כ"כ מגוף המעשה ושפיר י"ל שלא שייך מזה שום הוכחה שאינו בעלה רק שלא דקדקו בו כיון שלא היה צריך לכותבו) וכיון דלהתוס' ודאי יש להקל כנ"ל בשם המכמ"א ש"ד סי' כ"ז וכ"מ להדיא במהרא"י סי' קצ"ז קל"ח ע"ש היטב תחלה סי' קצ"ז ואח"כ במ"ש בסי' קל"ח אשיב לך שני חילוקים כו' ושני החילוקים הם לומר דצריך לכתוב אבי המגרש בגט משמע הא לאו הכי היה מקום להקל בשינוי שלו ע"ש היטב וצ"ל דזהו להתוס' דלעיל. וא"כ אף אם נתפוס דבשינוי כה"ג דשם אבי המגרש דשייך לומר לא זהו שגירש פוסל השינוי אף אם א"צ לכותבו כלל כמ"ש הב"י מ"מ בנ"ד שהשינוי רחוק מאד מאופן זה כנ"ל שאינו רק בנהר דמקום עמידה שא"צ לכותבו כלל יש מקום לסמוך על התוס' במקום עיגון: