ב

אך מה שנלע"ד לצדד להקל בזה הוא לפ"ד ר"י בעל התוס' דהכשיר בשינה מקום לידה ופסק כוותי' הרב"י והרמ"א בש"ע רס"י קכ"ח. דלדידי' יש להקל בשינוי מקום הנהר אף אם נתפוס סברת המכמ"א שכתב שקרוב לומר דדין מקום עמידה עכשיו כדין מקום דירה. שהרי אף בשינה הנהר דמקום דירה יש פנים להקל לסברת ר"י. כיון דהנהר א"צ לכותבו כלל אפילו לכתחלה רק לשופרא דשטרא בעלמא. א"כ אפילו שינה בו כשר כמ"ש ר"י גבי מקום לידה. ואע"ג דבשינה במקום דירה הגט פסול לגמרי. ואפ"ל דבטל מדאורייתא כמ"ש בתשו' תודת שלמים סי' א'. מ"מ היינו דוקא בשינוי שם העיר ממש. דהעיר צריך לכתוב לכן פוסל בו השינוי ואז השינוי פוסל מדאורייתא. ואע"ג דאם לא כ' כלל מכשירי' דיעבד כמה פוסקי'. מ"מ כיון דעכ"פ צריך לכותבו. לכן השינוי פוסל בו. וכיון שהשינוי פוסל בו ממילא ה"ל כנכתב לשם איש אחר. שהרי נכתב ע"ש יוסף מטבריה. והמגרש אינו יוסף מטבריה רק יוסף דצפורי. א"כ ה"ל כגט דראובן שכ' בו שמעון דמתקרי ראובן והוא אינו נק' שמעון שכ' הרמב"ם שהגט בטל כמ"ש בפי' המשניות פ' השולח וז"ל אם היה שמו עד"מ יצחק וכ' אני אברהם וכל שם שיש לי הרי הגט בטל עכ"ל. וכ"פ בש"ע סי' קכ"ט ס"ג. והגם שיש לחלק קצת בין אברהם וכל שם לאברהם דמתקרי יצחק כדחילק הריב"ש סי' מ"ג לענין הקדים שם הטפל לעיקר. מ"מ י"ל דלענין שם זר לגמרי אין חילוק. וכדין זה דשם זר לגמרי כן י"ל דהוא דין שינוי שם דירה. ואאזמו"ר נ"ע כתב דשינה שם עירם הרי זה שלא לשמן של אלו מאחר שאינם מאותה העיר והאדם נקרא על שם עירו כמ"ש הרא"ש עכ"ל. ונלע"ד דסברא זו היא ממ"ש בסה"ת סס"י קכ"ו וז"ל וכה"ג הוה פי' שינה שמו ושמה שם עירו כו' ולא בשינוי השם ממש דהא פשיטא שהגט פסול שלא נכתב לשם בעלה כלל כי אם לשם איש אחר עכ"ל. הובא ב"י סי' קכ"ט בד"ה ואם לא כתב כן פסול. ומדברי התוי"ט פרק הזורק משנה ה' ד"ה שינה שמו ושמה. מבואר שיש להשיב על טעם זה. דהא דצריך שיהיה נכתב לשמו לאו לשם העצם. אלא הכוונה לאותו האיש שהוא יגרש בו עכ"ל. ור"ל כיון שהגט נכתב לשם איש זה ולשם אשתו ה"ז לשמו ולשמה אף שהי' טעות בכתיבת הגט בשמו וכ"ש אם הטעות רק בשם עירו ועירה לבד דאין זה מבטל מה שכתב לשמו ולשמה ממש. וכ"כ בעל קה"ע בירושלמי בד"ה בראשונה היה משנה שמו ושמה לכן יש לומר עפמ"ש הר"ן פרק המביא תניין ד"ך גבי הא בעינן שמו ושמה כו' וז"ל פי' משום דכתב ספר כריתות ואי אפשר לספירת דברים של כריתות אא"כ כתב שמו ושמה כו' כדי שיהא נראה שהוא כורת בינו לבינה דבלאו הכי לא מיקרי כריתות כלל עכ"ל. ולכן כששינה שמו ושמה הרי אין כאן ספירת דברים של כריתות וגרע יותר דהספירת דברים של כריתות מבארים שלא זהו המגרש. ועד"ז י"ל בשינה שם עירו ועירה. ואע"פ שהר"ן שם כתב דשם עירו ושם עירה ודאי דרבנן הוא. ור"ל דאף שלא כתב שם עירו ושם עירה יש כאן ספירת דברים של כריתות. מ"מ כששינה שם עירו ושם עירה גרע יותר שעי"ז השינוי נתהפכו הספירת דברים שלא זהו המגרש כו' כנ"ל. ועיין בחידושי הרשב"א פרק הזורק גבי שינה שמו ושמה שלא כתב כלשון סה"ת הנ"ל שלא נכתב לשם בעלה כלל. אלא זה לשונו דאטו מי אצטריך מתניתן לפסול גט שנכתב בשם אחר עכ"ל. ונראה דיש לפרש לזה כמו שכתבתי משום שהספירת דברים הן שלא זהו המגרש. ואע"פ שנכתב לשמו ולשמה הגט בטל. והנה אף לדברי האומרים שאם לא כתב שמו ושמה כלל אין הגט בטל. ועכצ"ל דהוי ספירת דברים בלאו הכי. מ"מ כששינה שמו ושמה ואפילו רק שם עירו ושם עירה י"ל הטעם דהוי ספירת דברים שלא זהו המגרש או שלא זו היא המתגרשת. אלא מיהו היינו דוקא בשמו או שם דירתו שצריך לכותבו לכן כששינה בו דיינינן לי' עפ"י אותו השינוי לכן אמרי' דה"ל שלא נכתב ע"ש המגרש משא"כ בשינוי מקום לידה כיון שהוא דבר שא"צ לכותבו אין השינוי פוסל בו ודיינינן לי' כטעות בעלמא ולא אמרי' דאיש אחר הוא שהרי נכתב ע"ש יוסף הנולד בטברי' והמגרש נולד בצפורי וה"ל כגט דראובן שכ' בו שמעון דמתקרי ראובן כו' שזה אינו דענין שנולד בצפורי נכתב שלא בדקדוק כיון דא"צ לכותבו. וא"כ כמ"כ בשינוי נהר דמקום דירה לא דיינינן לי' כשינוי מקום דירה שהרי הנהר לא היה צריך לכותבו כלל א"כ אין השינוי פוסל בו וה"ל כנכתב מקום דירה כהוגן ועיין במכמ"א שע"ד סס"י למ"ד שכתב כעין מ"ש רק שכתב כן על ענין לעז וז"ל דעיקר הלעז תלוי כשהיה צריך לכתוב אותו דבר מן הדין או אפילו מנהג שכבר הורגלו לכותבו וכשאינו כתוב כתקנו מוציאין לעז. אבל בדבר שאין ראוי לכותבו כי יקרה שאחד מעיר יכתבנו אין הרואים נותנים לב עליו להוציא לעז אם נכתב שלא כתקנו עכ"ל. ולפע"ד י"ל כן אף לענין ספירת דברים שזהו המגרש דכשנכתב שלא כתקנו בדבר שא"צ לכותבו כמו במקום לידה לא דיינינן לי' כאילו עי"ז מורה שלא זהו המגרש מאחר שזהו שפת יתר. וכמו זכר ודוגמא לדבר ממ"ש בעל המאור פרק שני דר"ה אבל בדיקת הישנה אין לה ענין בראיית החדשה כו' לפיכך לא חשש רבן גמליאל לטעות שטעו בה העדים כו' ע"ש ובהרמב"ם פ"ב מהלכות קידוש החדש ה"ו ובתשו' חכם צבי סי' מ"ד:

וראיתי בג"פ סי' קכ"ח ס"ק ט"ל כ' וז"ל וראיתי בס' מקור ברוך סי' ט"ו דכ' דאע"ג דבשינה מקום לידה יש מכשירין. בשינה שם הנהר יש לפסול אליבא דכ"ע דשאני לידה דאין אדם נק' ע"ש לידתו וליכא לעז אבל שינה שם הנהר יאמרו שעיר אחרת היא דהדבר ידוע דעיר פ' יש לה נהר פ' ודמי לשינה מקום הדירה דכ"ע מודו דהוי פסול. והג"פ כ' דבשינה בנהר דמקום הדירה יש מקום לחילוק זה משא"כ עכשיו שאין כותבין מקום דירה רק מקום עמידה כו'. ולפע"ד אפילו בנהר דמקום דירה נמי אין מקום לחילוק זה. שהרי טעם של ר"י להקל בשינוי מקום לידה העיקר משום שהוא דבר שא"צ לכותבו ולא משום לעז שהרי לא נז' בדבריו לעז. ועיין מזה בתה"ד סס"י רכ"ח. וא"כ ה"ט שייך נמי בנהר דמקום דירה ול"ד לשינוי מקום דירה עצמו שהוא שינוי בדבר שצריך לכותבו. וגם הלעז דשינוי שם הנהר לא דמי כלל וכלל ללעז דשינה שם העיר וצ"ל דהמקור ברוך בשיטת הרח"ש אמרה שכתב הג"פ סי' קכ"ח סק"א משמו דאפילו בדבר שאינו מעכב אם לא נכתב פסול אם שינה כשיש לעז כו'. אכן המכמ"א ש"ג סי' ז' (וכן האריך בשע"ד סי' ז"ך) החזיק דעת הרא"ם ומהריב"ל דהתוס' לא חיישו ללעז כדחייש הרא"ש ז"ל אלא יסוד הבנין הוא אם א"צ לכותבו לכתחלה מדינא כו' והשיג על הרח"ש שלא ירד לחילוק זה דלכתחלה כו' (וע' תשובת פמ"א ח"א סי' כ"ב כ' נמי דבעי' שא"צ לכותבו כלל אלא שנהגו הקדמונים לכתוב משום סימן וכ"כ הפנ"י בגיטין פרק הזורק ד"פ ועוד נ"ל דהשתא כו' ע"ש) ולפ"ז אין מקום לחילוקי של המק"ב הנ"ל. ועוד דבאמת גם הלעז אינו כלל מהערך של שינה שם העיר עצמה כנ"ל. (הג"ה. והנה מה שהשיג המכמ"א שער ג' סי' י"ג על מ"ש בשם תשו' מיימוני דשייכי לה' גירושין סי' כ"ב להקל בשינה שם הנהר אף כי דבריו נכונים מ"מ הרי התה"ד ומהרי"ל כ' תשובות ה"ר אביגדור כ"ץ דמכשיר בשינה שם הנהר ועיין תשובת מהרמ"פ סי' ה' הובאה תשובה זו בשם חידושי המרדכי שאינו במרדכי שלפנינו. ובג"פ ס"ק ט"ל ג"כ כ' דמ"ש מהרי"ל בשם ה"ר אביגדור הוא אמת ומתשובת מיימוני הנ"ל אין ראיה כ"כ להפך דאפ"ל שהוא מן המחמירים גם בשינוי מקום הלידה. וכן כתב בפירוש בג"פ סי' קכ"ח ס"ק י"א בשם הרא"ם בתשובות ח"א סי' ס"ו שהוכיח כן מאחר דס"ל לפסול בשינה בשם הנהר שינוי גמור כמ"כ מפסיל בשינה במקום לידה יעו"ש. ועמ"ש לקמן בהג"ה בסעיף שאחר זה. עכ"ה):