א

סימן קסו

ע"ד הגט מן המומר לע"ג שזיכה לה תחל[ה] ע"י השליח ואח"כ מינהו שליח להולכה והביאו לה והוא ממרחק מאד ק"נ פרסאות ואין ש"מ כלל. ויש בו כמה גמגומי' הא' שהביתי"ן אין להם זוית למעלה. וגם בית א' דרבקה קראו תינוק א' נ' ואח"כ חזר וקראו ב' ושאר תינוקות כולם קראו ב' בלי פקפוק. הנה בענין בי"ת עגולה למעלה כ' הבש"א לאפוקי מסופרים בורים שעושים הב' עגולה למעלה כמו כ"ף ונ"ל שסברתם אחרי שיש לה עקב למטה להיכרא שאין כ"ף לתינוק כו' א"צ יותר ובאמת טעו עכ"ל ולא הזכיר שאם עשה עגול דפסול דיעבד ועמ"ש רבינו ז"ל סי' ל"ו בתמונת אות בי"ת עפ"י הסוד כו'. ולזאת נ' דעכ"פ לענין גט לא גרע מדין רגלי ההי"ן וקופי"ן שנגעו דמכשירין במקום עיגון אם תינוק קורא אותם יפה כמ"ש הב"י בש"ע סי' קכ"ו סמ"ח וכ"נ ברמ"א סי' קכ"ה סי"ו. ואף שהפר"ח שם חלק ע"ז וכ"מ דעת מהרי"ל בתשובה סי' צ"ח מדכ' דפסול הוא כשהכ"ף פשוטה מרובע אע"ג דתינוק קרי ליה כ"ף כו' ויש לדחות דר"ל פסול לסת"ם ובגט פסלו כיון דנכתב בשבוש כולי האי שהי' גגה ארוך מרגלה ע"ש. מ"מ הג"פ בסי' קכ"ה ס"ק ס"ה וסי' קכ"ו ס"ק ק"ד פסק כהש"ע וכ"נ דעת החמ"ח והב"ש ושאר אחרונים. ועוד דבש"ע שם מכשיר גדולה מזו במקום עיגון דהיינו שי"ן ועייני"ן שלא היו היודי"ן נוגעין בהן כו' אף שהוא פיסול גמור לכ"ע בסת"ם (ואף שהב"ש סי' קכ"ו ס"ק מ' כ' דר"ל בדיעבד שכבר ניתן מ"מ הת"ג הביא דעת הג"פ דכשהבעל במקום רחוק והוא במקום עיגון נותן כך וכ"ש נ"ד שהוא גט מומר לע"ג. וראיתי בג"פ שם ס"ק ק"ג שהביא כן דעת רשד"ם ורדב"ז ומ"צ. וגם נ"ד י"ל דהוי קצת כמו כבר ניתן שהרי זיכה לה ע"י אחר תחלה הגט ויש סברא דנתגרשה בקבלתו כיון שידוע שהיתה מחזרת להתגרש ואנו כתבנו בשבילה לבקש גט ממנו כו'. וכ"ה בתשו' שבו"י ח"א סי' קי"ח אף דבח"ץ סי' צ"ו מבואר דלא סמכי' על הזכייה לחוד אף לענין המתנת צ"א יום. מ"מ שא"ה דאפשר להמתין. אבל לענין מה שמקילי' בכשרות הגט בכבר נתגרשה י"ל דיש להקל בזה ג"כ משום עיגונא מה גם דכשהיתה מחזרת אחר שלוחי' עדיף טפי מן סתם אשת מומר לע"ג כמ"ש בתה"ד סס"י רל"ז ע' בש"ע סי' ק"מ ס"ה בהג"ה). וכ"ש דגם עכשיו שמחה וחפיצה בקבלת הגט ע' ב"ש שם סק"ה בשם הפרישה. וראיית הפר"ח לחלוק ע"ז מתשובת ריב"ש פליאה בעיני דהריב"ש מיירי בסת"ם ושם ודאי פסול משום דבעי' כתיבה תמה כמו שפסק הרב"י עצמו בא"ח סי' ל"ב. וגם תשובת הרא"ש דכלל מ"ה סי' י"ט בענין למ"ד אל"ף של ישראל שכתבו ביחד דכשר במקו' עיגון מה"ט דלא בעי' כ"ת בגט כמו בסת"ם הוא מנגד להפר"ח. וצ"ל דהפר"ח יפרש כמ"ש ב"י לחד תי' כיון שהוא בטופס ולו יהי כן מ"מ חזינן דהרא"ש מחלק בין גט לסת"ם משום דלא בעי' בגט כ"ת כו' ועיין בזה בג"פ סי' ע"ה וע' תשובת מהריב"ל ח"ג סי' ס"ט. (וע' תה"ד סס"י ר"ל שאם לא הדביק כו' נשתנו כו'. ונ"ד בהביתי"ן אין לומר כן מאחר שכל הביתי"ן שבהדפוס בסידורים וחומשים אין להן זוית למעלה. ועמש"ש מהרא"י ובפסקי' סי' מ"ג כמו שניתנה לנו מסיני כו'. והרמ"ע בתשובה סי' ל"ו כ' דהיינו נמי משו[ם] כ"ת וע' תשובת בית אפרים סי' צ"ט). ונדון אם יתקנו ב"ד הביתי"ן לעשות להן זויות למעלה נ"ל דמוטב שלא לתקנן ע' ג"פ סי' קכ"ו ס"ק ק"ג שפי' דעת הב"י דלענין שצריך כתיבה עדיף ליתנו בלא תיקון ע"י אחר כיון שהתינוק קורא אותה כתקנה ועי' תשובת פ"י חאה"ע סס"י י"ח שכ' ואע"ג דבדיעבד כשר בלא תיקון אפשר דבתיקון גרע טפי הביאו הב"א שם. ואין זה סותר לתשובת רבינו ז"ל בגט דמסטיסלאוו שפסק לגרר הדביקות. דשאני גרירה מכתיבה כמ"ש הג"פ שם. ויש להסתפק אם ליתנו שנית ע"י שליח זה דהיינו שיתנו פעם א' כמו שהוא ואח"כ יתקנו הביתי"ן ויתננו שנית ע' ג"פ ואפשר טוב לשולחו אח"כ ע"י הפאצט לקאזלאוו שיתקנו הסופר שכתבו או שהבעל הנ"ל יצוה לו לתקנו:

עוד יש גמגום בהגט שכ' קאזלאו בחד וי"ו והיה ראוי לכתוב ב' ווי"ן כמ"ש הב"ש סוף הכללי' שבסוף שמות נשים. מיהו דיעבד אפ"ל דאין פוסל. דהנה בחמ"ח סס"י קכ"ט כ' דוי"ו אחת נוטה לפ"א. ובטיב גיטין על הכללי' שבב"ש ס"ק טו"ב כ' דלפי הברת קריאת מדינתינו אין הברת הוי"ו אחת כמו פ"א רפוי'. מה גם דרמ"א מכשיר בשינוי מקום עמידת העדים אלא דהאחרונים מחמירים בזה עכשיו שאין כותבין מקום דירה וע' ת"ג שם שהקיל כשידוע שאין במקום ההוא איש ששמו כשם הבעל ואע"פ שדבריו צ"ע. מ"מ בנ"ד אין כאן שינוי כ"כ ועדיין צ"ע:

עוד יש גמגום בהגט בתיבת ליכי הראשון שהכ"ף אינו עגול בטוב ומקצת תינוקת קראוהו בי"ת ומקצת כ"ף. וע' במהרמ"ל סי' כ"ד משמע היכא דאיכא דקרו לי' הכי ואיכא הכי פסול וע' ג"פ סי' קכ"ה ס"ק ס"ו לא משמע כן וע' תשו' להרמב"ן סי' קמ"ח אלא אחד כו' הובאה ב"י. מיהו בלא"ה יש לצדד להקל דלא גרע מחסר תיבה א' מן הטופס. ומבואר ברמב"ם פ"ג מה"ג ה"ז דתורף נק' מקום האיש ומקום האשה והזמן והרי את מותרת לכל אדם. והשאר נק' טופס. וכ"ה בש"ע סי' קכ"ג ס"ג. ומצאתי בתשו' ב"י בדיני גרושין סס"י ה' וז"ל ואין לפוסלו מחמת השי"ן של שבוקין שנחלקה כיון דלאו במקום תורף הוא אפי' חסר אין בכך כלום עכ"ל ול"ד למ"ש בתשו' סי' ט' שגם בטופס יש דברים שהן מן התורה דהיינו דוקא בחסר רוב הטופס עד שאין תיבות שקושרות ועפר"ח סי' קכ"ה סקל"ט. וע' בפי' הגט שבמהרמ"פ בענין פש"ת הראשון שר"ל שרוצה לגרשה. וע' בפי' ליכי בלבוש וע' בג"פ סי' קכ"ו ס"ק פ"ו דאם כ' תיבת ליכי לשני תיבות לי כי פסל רלב"ח והמבי"ט הכשיר ונ"ד ל"ד לשם שנשתנה הענין כיון שכ' לי ע' בגמ' לי מהך. משא"כ בנ"ד דאף את"ל דנק' ליבי ע"ש חביבות כמו לבבתיני מ"מ פטרית לבי שגירשה עם שחביבה עליו ובפרט שבנ"ד כמה תינוקת קראוהו בכ"ף:

עוד יש גמגום בהגט בתיבות וכדו שבקית ופטרית כו' שניכר שקצת הקו"ף וכל היו"ד תי"ו דשבקית נכתבו על המחק. ומבואר בש"ע סי' קכ"ה סט"ו ולא יכתבו על המחק. והט"ז שם כ' להתיר בגט מומר לע"ג כשיש עדי מסירה. מיהו בנ"ד הע"מ לא היו בשעת כתיבת הגט רק יש אגרת משני אנשים שהיו בשעת כתיבת הגט וכ' שנמחק מחמת שהי' טעות שכ' שבקי בלא תי"ו לכן מחקו היו"ד וקצת הקו"ף לכתוב במקומו שבקית. ואף את"ל דעדים אלו לא מהני. מ"מ הרי מבואר בש"ע שם סעי' י"ט גט שמחק בו אות או תיבה כו' אם מטופס הגט ה"ז כשר. ונ"ד הוא מטופס כנ"ל בשם תשו' ב"י. ופי' הג"פ ס"ק פ"ו גט שמחק כו' כלומר שהאות או התיבה כתובה על המחק (וע' ג"פ ס"ק צ"א וס"ק צ"ז ב' וג' תיבות כו'. ובנ"ד אינו רק ג' אותיות). והנה אף להפר"ח שכ' סס"י קכ"ו בחסר תיבה א' מהטופס שלכתחלה לא תתגרש בו. מ"מ נ"ד י"ל דהוי כבר נתגרשה כנ"ל ועוד דבנ"ד לא חסר רק שכתובה על המחק ועוד דשא"פ לא ס"ל כן אלא דבמקום עיגון יש להקל אפי' לכתחלה ע' ג"פ ס"ק ק"ה וס"ק ס"ב. שוב ראיתי שהפר"ח עצמו סי' קכ"ה ס"ק ל"ט כך הוא דעתו בחסר תיבה אחד מן הטופס דבמקום עיגון תתגרש לכתחלה:

עוד יש גמגום בהגט שבקאזלאוו יש ב' נהרות והיה צריך לכתוב על נהר פ' ועל נהר פ' או ועל נהר פ' ופ' ולא כתבו כן אלא כ' על נהר פ' פ' וא"כ ה"ל שינוי שם הנהר שהעולם יסברו שהנהר נק' בשני שמות כא' או בשני שמות נפרדי' ובאמת הן ב' נהרות. והנה ברמ"א וב"ש סי' קכ"ח מבואר להקל בשינה שם הנהר. אפס במכמ"א שער ג' סי' י"ג חולק ע"ז. וכן הג"פ סי' קכ"ח ס"ק ט"ל הקשה על הרמ"א. ולכאורה היה מקום לצדד להקל יותר דפלוגתייהו היינו בשינוי נהר דמקום דירה. משא"כ במקום עמידה דרמ"א פסק להקל במקום עיגון אפי' שינה שם העיר. א"כ מכ"ש דאין להחמיר בשינה שם הנהר. ובזה הי' מסולק ראיי' המכמ"א מהמרדכי בענין נהר קייר די"ל שם היה נהר דמקום דירה. מיהו ז"א דהנהר אין כותבין רק על עיר דעמידה. ושמא י"ל דאין פוסל אא"כ הדירה ועמידה א' וכתוב בו ג"כ מקום דירה. ובג"פ ס"ק ט"ל כ' דשינוי נהר דעמידה דינו כשינוי מקום עמידה ושם בסופו משמע דמיקל בזה יותר. והנה בשינוי מקום עמידה כשאין כותבין מקום דירה דעת המכמ"א ש"ג סי' ז' דדינו כשינה שם עירו דמתני' דלא כרמ"א והג"פ כ' שאפשר אם נל"ת. וא"כ להמכמ"א דמקום עמידה דינו כמקום דירה. א"כ יש להחמיר ג"כ בשינוי הנהר דעכ"פ לא תנשא אף במקום עיגון. ולהג"פ דשם נמי אם נשאת אפשר לא תצא י"ל דהכא תנשא לכתחלה במקום עיגון: