ז

והנה ר"פ המגרש תנן ואם כתבו בתוכו אע"פ שחזר ומחקו פסול. וכתבו התוס' (דף פ"ד ע"ב) פי' לפי שלא נכתב הגט אלא על תנאי זה ואין כאן כריתות משמע דוקא חוץ דלא הוה כריתות חזר ומחקו פסול אבל שאר מחקים כשרים בגט רק שיעשה קיום לפני שריר וקיים ומ"מ נהגו העולם להחמיר עכ"ל. ובד"ה אבל אחר התורף. כתבו דבחוץ נמי ליכא פיסולא דאורייתא אלא כשנכתב קודם התורף אבל נכתב אחר התורף אפילו אמר בעל קודם לכן לא חשיב נכתב שלא לשום כריתות דאין דעת הסופר לשם תנאי דחוץ לפלוני בשעת כתיבת התורף כיון שלא כתבו בגט עדיין עכ"ל ורבא פליג בתנאי חוץ כשאמר לפני התורף אף שלא כתבו התנאי בגט כלל ס"ל דלא נכתב לשם כריתות אבל באמר לאחר שנכתב התורף אע"פ שכתבו ג"כ אז מודה רבא דאינו פסול מדאורייתא. וכ"כ בחה"ר שם. ועוד כ' שם בחה"ר בד"ה ואם כתבו בתוכו אע"פ שחזר ומחקו פסול. פי' דמשעת כתיבתו נפסל הגט והוה ליה כמי שנכתב שלא לשמה כו' ובתשו' להרב רבינו נסים ז"ל כו' ורבינו סעדיה ז"ל והגאונים אמרי מחק שמו ושמה פסול אע"פ שמקויים ושאר מחקים אם נתקיים כשר דיעבד ולכתחלה לא. והרב בעל העיטור ז"ל אפילו בשמו ושמה כשר לכתחלה. ומסתבר לי כדברי הגאונים ז"ל דכל שנמחק שמו ושמה נודע בבירור שלא נכתב תורפו של גט לשמו ולשמה וה"ז כגט שמצאו באשפה דפסול לר' אלעזר דבעי כתיבה לשמה עכ"ל. ור"ל דדומה לגט שנכתב בו תנאי דחוץ קודם התורף דחשוב ג"כ כגט שמצאו באשפה כמש"ש בד"ה ומיהו כתבו בתוכו. והיינו משום דתנאי דחוץ גורם שהתורף שנכתב אח"כ אינו כלום ולכן לא מהני מחיקת תנאי דחוץ. משא"כ כשנכתב תנאי דחוץ אחר התורף מהני מחיקת התנאי דחוץ וכשר הגט מדאורייתא רק מדרבנן פסול משום גזירה אטו לפני התורף. וס"ל להרשב"א דכמ"כ שינוי שמו ושמה ה"ל כתנאי דחוץ והרי הוא לפני התורף וא"כ זהו גורם שהתורף שנכתב אח"כ אינו כלום וכגט שמצאו באשפה ולכן לא מהני מה שימחוק שמו אח"כ כיון שכבר נפסל התורף וכמו דלא מהני מחיקה מדאורייתא בתנאי דחוץ כשנכתב לפני התורף. והר"ן שם הביא דברי הרשב"א והשמיט מ"ש ומסתבר לי כו' נראה שמסכים לסברת העיטור וצריך לומר דמחלק בין תנאי דחוץ לשינוי שמו דבתנאי דחוץ שייך לומר שגורם שהתורף נכתב שלא לשם כריתות כיון שנכתב על תנאי זה. אבל בשינוי שמו לא אמרינן דה"ל שנכתב הגט שלא לשמו כלל. ושוב ראיתי במכמ"א ש"ב סי' ג' דכ"א ע"א שהביא בשם הרמ"ה הובא בתשובת הרא"ם סי' ס"ו ותוכן דבריו נראה דכוונתו דאם שינוי השם נכתב מדעת ה"ל כתנאי דחוץ ונפסל הגט שנכתב אח"כ על דעת זה ולא מהני מחיקת השם אבל אם בטעות שינה שמו שנתכוין לכתוב ראובן וכתב שמעון כל כה"ג אי איתקן במחק או בתלייה ואיקיים כשר ואע"פ שלא נתבאר שם בבירור כן עכ"ז ממ"ש המכמ"א שם דקרוב לדבריו אלה כתב המרדכי בשם רבינו קלונימוס והנה הוא במרדכי פרק המגרש סי' תמ"ה ושם מבואר בהדיא כמו שכתבתי יעו"ש. עכ"פ אנו למידין מסוגיא זו דיש לחלק דלפעמים הדבר שפסול גורם שכל הגט נפסל ואין לו תקנה על ידי מחיקת הפיסול ואין זה אלא בתנאי דחוץ וכשנכתב לפני התורף ולפי שכתיבת תורף הגט נגרר אחר תנאי זה שמקודם ואדעתא דהכי נכתב. אבל כשנכתב התנאי דחוץ אחר התורף אזי אף על פי שאם לא מחקו הגט בטל וכחספא חשוב עכ"ז כשמוחקו חזר הגט לכשרותו מדאורייתא ואינו פסול אלא מדרבנן משום גזירה כמו שהכריחו התוס' שם תחלת (דף פ"ה) בד"ה דברי הכל כשר והר"ן שם והיינו משום דהתורף נכתב בהכשר אם כן אף שאח"כ נכתב דבר הפוסל מהני בו מחיקה. וא"כ מכ"ז נשמע ג"כ לנ"ד דכיון שהשינוי שם נעשה אח"כ אחר שנכתב הגט ונחתם כהוגן אח"כ בזמן רב ע"י הנפילת טפת דיו נעשה כשינוי השם כנ"ל א"כ ודאי דאפילו לדעת הרשב"א דשינוי שמו חשוב כתנאי דחוץ ה"ל עכ"פ כתנאי דחוץ שנכתב לאחר התורף דלא נפסל התורף עי"ז ומהני מחיקה להכשירו. ואף שאם לא מחקו השינוי ה"ל הגט חספא ה"ל כמו תנאי דחוץ לאחר התורף דכשלא מחקו הגט חספא דהא יש שיור בגט ואעפ"כ כשמחקו מתכשר לולי משום גזירה כנ"ל והכא לא שייך גזירה ע"כ ודאי מהני מחיקה לענין שעי"ז ניטל השינוי שם. אף שלא מהני להכשירו לגמרי משום ח"ת וכנ"ל. וכיון דיצא לנו מזה דע"י זה השינוי הנעשה אח"כ לא נעשה פיסול בהגט שנכתב מקודם. אף שהוא חספא מחמת השינוי היינו בעוד שהשינוי יש בגט אבל במחיקת השינוי מהני. א"כ כמו כשהפיסול נעשה ע"י הסופר סגי כשהוא מוחק וכמו בדין חזר ומחקו הנ"ל כמכו כן כשהפסול הזה נעשה ממילא ע"י נפילת דיו מהני כשאחר מוחק אע"פ שאינו שלוחו דהבעל ממש. כיון שזה השינוי אינו פוסל רק מחמתו לבד ולא גורם כלום בעצם הגט א"כ ראוי כשמוחקו גם אחר מהני כיון שנעשה ממילא. ועכ"פ כשהב"ד מוחקים אותו. הן אמת להפנ"י בסוגיא דאם כתבו בתוכו בד"ה מהו דתימא. דס"ל דאפילו חוץ לאחר הגט גורם שנתבטל הגט לגמרי ולכן אפילו חזר ומחקו פסול מדאורייתא א"כ י"ל כמ"כ בנ"ד. אכן כבר השיגו הבית מאיר סס"י קמ"ז דאשתמיטתי' התוס' שם (דפ"ה) ד"ה דברי הכל כשר. וגם הפנ"י עצמו תבריה לגזיזיה בד"ה אבל אחר התורף שפי' בעצמו שם דלרבינו יהודה בתוס' שם מהני כשחזר ומחקו יעו"ש. וגם להפנ"י אין הנדון דומה דהכא לא שייך כלל לומר שביטל הגט כיון שנעשה ממילא ע"י נפילת דיו כו'. אלא דא"צ לזה דדברי הפנ"י שם לא שרירן כו' כנ"ל:

קיצור (מסוגיא דר"פ המגרש (דפ"ד סע"ב) דתנאי דחוץ לאחר התורף מהני בו מחיקה ומתכשר הגט מדאורייתא אף שקודם המחיקה הי' חספא. משא"כ בחוץ לפני התורף לא מהני מחיקה משום דכשנכתב התורף אחריו נפסל כן מתברר מהתוס' והר"ן ושא"פ דלא כהפנ"י. וה"נ פשיטא דלא גרע מחוץ לאחר התורף שלא נפסל עי"ז מה שנכתב ונחתם מקודם בכשרות. כ"א זה הפיסול פוסל מחמת עצמותו ולכן ודאי מהני בו מחיקה. וכיון שנעשה הפיסול ממילא נ' דמהני ג"כ תיקון דממילא וא"צ ע"ז שליחות הבעל ממש. ונהי דלא מהני משום ח"ת לסה"ת עכ"פ ה"ל כאילו לא נכתב שמו ונת' באות שלפני זה):