ב

ונניח זה ונדון לדעת סה"ת וסיעתו. הנה מבואר מלשון הגמי"י דלעיל דמאחר שזה האות אין שמה עליה כו' וכ"ה בסה"ת סי' קט"ו (שממנו מקור דין זה) שאין עתה שמה עליה כו'. והשתא בנ"ד הנה קודם שהתחלת למחוק קרא התינוק דלי"ת וא"כ על אז אין כאן שום ספק. רק הספק שנולד לך אחר שמחקת נקודה הרביעית שהיתה מכוונת כנגד סוף גג הדל"ת ונשתיירו הג' נקודות אז נדמה לך שמא יהיה נקרא ה'. וא"כ י"ל שאף אם אמת הי' הדבר שהתינוק היה קוראו ה' אין כאן בית מיחוש. מאחר שאנו רואים שאין שמה עליה. שהרי בב"י בא"ח סי' ל"ב ובש"ע סעי' ט"ו כתב דרוב הפוסקים ס"ל לענין אם ניקב רגל פנימי של ה"א ר"ל רגל השמאלי אם נשתייר בו כשיעור אות קטנה דהיינו כשיעור יו"ד כשר ואם לאו פסול. וגם לפ"ד הרא"ש שם דאפילו נשתייר כל שהוא כשר זהו נשתייר דוקא אבל לכתחלה ודאי אינו כל שהוא וכדמחלקינן לענין ציצית בין תחלתו לשיריים בפרק התכלת (דל"ט ע"א) וכן לענין אזוב במשנה ס"פ י"א דמסכת פרה הובא בגמ' פ"ק דסוכה (די"ג ע"א) ובמנחות (דל"ח סע"ב). ובנ"ד לא היה רק נקודה משהו שאינה בערך יו"ד כלל ועוד שאינה נקודה אחת כ"א שלשה נקודות זה אצל זה. ועוד שאחר מחיקות הנקודה הרביעית א"כ שאר הנקודות אינן תחת סוף הגג אלא באמצע הגג ואין זה כתמונת ה' ע"ש בא"ח סי' ל"ו בב"י והנקודה תהי' כנגד סוף הגג כו' כדאמרינן לא יעשה ההי"ן חתי"ן כו' ע"ש. וא"כ מאחר שעינינו הרואות שאין תמונת ה עליה רק תמונת ד' לא איכפת לן במה שתינוק קורא אותה ה כמ"ש בתשו' מהרמ"ל סי' כ"ד וז"ל ע"ד הגט שראש הוי"ו של וכדו היא רחבה קצת ביותר מן הראוי ונראה קצת לך' פשוטה כו' מאחר שלפי הקבלה של תיקון האותיות שנמצא בדברי האחרונים שהוי"ו צריך שתהי' ארכה כשני קולמוסים וא"כ לפי ערך זה שהוי"ו זו של וכדו ארוכה ביותר משאר ווי"ן הנה גם ראשו צ"ל רחב יותר קצת משאר ווי"ן. וא"כ לפי תקון צורת האותיות נכתבה כתיקונו ולכך אע"ג שמקצת תינוקת קורין אותה בך' אין אנו משגיחין בהן שהסבה הוא שהן קורין אותה כך מחמת שהן אינן יודעין שהוי"ו זו צ"ל ארוכה יותר משאר ווי"ן כו' עכ"ל. והביא ראיות לדבריו. ואין לחלק דשאני התם שנכתב כתיקונו כו'. משא"כ בנ"ד עכ"פ לא נכתב כתקונו שהרי הנקודות הם למותר מ"מ כיון שכל האנשים הגדולים יבינו בטוב בלי ספק שהוא דלי"ת קרינן בי' נכתב כתיקונו מאחר דמשום אותן הנקודות אין מקום לגדולים לטעות וגם לפי צורת תמונת האותיות אין ע"ז צורת ה' בשום פנים כנ"ל ועוד מדנשתיירו ג' נקודות ובה' אין לעשות עכ"פ רק נקודה א' א"כ אף להרא"ש מאי חזית לומר שהוא ה' וטפי י"ל שהוא מדלי"ת כו' [ע' מפתח] וכיון שנכתב כתיקונו אפשר לומר דלא משגחינן בתינוקות אף אם היו אומרים שהוא ה' כש"כ שלא אמרו רק שאתה מסתפק שמא היו אומרים א"כ סברא טובה היא לומר דלא היו אומרים מאחר שאין ע"ז צורת ה' מדינא כנ"ל. ועוד שגם באותו הנדון של מהרמ"ל עכצ"ל שראש הוי"ו היתה רחבה קצת ביותר כו'. ועיין במ"ש הגאון אאזמו"ר ז"ל סס"י ל"ו סעי' ד' אבל כו' ובתשו' שכתבתי אשתקד בס"ד אנד"ז הבאתי ראיות שאין פיסול בהאות מדינא ע"י שנעשה בו איזו נקודה יתירה וכה"ג כל שאין נדמה עי"ז לצורת אות אחר דאל"כ אמאי החמירו לעשות ביו"ד עוקץ שמאלי למטה כפר"ת ולא חשו שמא הוא יתרת לפרש"י א"ו משום דמ"מ לו יהי כך אינו פסול לפרש"י כיון שלא נשתנה עי"ז לצורת אות אחרת. וא"כ שפיר י"ל בנ"ד דכיון דברור ופשוט לן שצורת ד' עליו לא משגחינן בתינוקת כו'. אך מ"מ יש לפקפק אסברא זו דאת"ל שתינוקת היו קורין אותו ה' י"ל שהי' נפסל אף שאין עליו צורת ה' מדינא והגדולים קורין אותו רק דלי"ת. מ"מ י"ל דלא סמכינן ע"ז אא"כ נכתב כתיקונו משא"כ בנ"ד שגם היותו דלי"ת מדינא לא נכתב בטוב עכ"פ. (וגם לסה"ת יש לצדד דאע"פ שהיו הנקודות עכ"ז אין ספק שבודאי לא נשתנית כלל לצורת אות אחרת וא"כ י"ל שאין משגיחין ע"ז בקריאת התינוקות כמ"ש בתשו' מהרמ"ל סי' כ"ד ומה גם שהוא רק ספק שמא היו קורין ה'. ומ"מ יש לחלק בין נדון זה לנדון דמהרמ"ל כיון שעכ"פ אין האות כמו ד' טובה):