ה

עוד נ' לצדד להסמ"ק דס"ל אם כבר נעשה האות כתקנה ואח"כ נפל לתוכו טפת דיו מותר למוחקו. א"כ כ"ש בנ"ד עב"י בא"ח סי' ל"ב. ולפ"ז י"ל דה"ה דלא איכפת לן מצות הבעל. אפס צ"ע אי כללא הוא. דהא הרשב"א פ' הבונה כ' וז"ל מהא דאמרינן הב"ע כגון שנטלו לגגו של חי"ת עשאו שני זיינין שמעינן דכה"ג לא מקרי חק תוכות שאינו אלא כמפריד בין שני אותיות דבוקות וכן שנטלו לגגו של דלי"ת ועשאו רי"ש אינו אלא כדיו שנפל ע"ג האות ומעבירו עכ"ל וער"ן שם שחלק ע"ז וע' תשו' פנים מאירות ח"א סי' ס"ו א"כ מי נימא דלרשב"א אם כ' הסופר שם האשה (רחל) דחל דה"ל חספא ממש יוכל אחר לתקנו לגרור הד' שלא במצות הבעל אעכ"צ לחלק להרשב"א בין ח"ת למצות הבעל א"כ דילמא י"ל כן להסמ"ק ויש לחלק דזיל בתר טעמא עב"י בא"ח סי' ל"ב כיון שכבר נעשי' האות בהכשר וה"נ כבר נכתב האות במצות הבעל. ועוד ראי' דכמ"כ לענין כתבן שלא כסדרן יגנוזו קיי"ל דהיכא דא"צ רק גרירא אין לחוש דדוקא כתבן תנן. א"כ כמ"כ י"ל לענין מצות הבעל וכש"כ דדין זה קיל טפי דהוי ממש שני אותיות דבוקות ומל' רשב"א נ' דפשיטא לי' דבהא מהני הפרדה אע"פ שנשתנו לצורת אות אחר כמ"ש כמפריד כו' אלא שהרד"ך מחמיר בי"ד סי' ער"ד והיינו לשטת סה"ת משא"כ לסמ"ק. ולסה"ת נמי אפ"ל דכבר נת' אם לא כ' המכונה כלל כשר א"כ לא חמיר מדין טופס דיש בו אותיות דבוקות שאין ניכר לתינוק נמי כשר כמ"ש הג"פ סקכ"ה ס"ק ס"ה מה תאמר דנ"ד גרע לפי שיוכל להיות טעות ששמו כך וה"ל שינה שמו מ"מ כיון שעכ"פ יפריד בין הדביקים לא יהי' הטעות שהרי יהיה כ' המכונה נהי דההפרדה לא מהני לאחשובי כאילו נכתב המכונה אבל עכ"פ מהני שלא יהי' הטעות וה"ל כלא נכתב כלל דכשר לכ"ע. וכ"ת א"כ היכי משכחת לה שינה שם עירו או שינה שם אביו דפסול או בטל הגט הרי יוכל למחוק לגמרי שם אביו ושם עירו ויהיה הגט כשר דבלא נכתב כלל מקילי' דיעבד אעכצ"ל דלא מהני מחיקה אא"כ יהיה נמחק ע"פ צווי הבעל וקודם חתימת העדים. איברא ודאי הכי הוא אם השינוי השם נכתב במצות הבעל או שכ' הסופר דה"ל שליח הבעל לכך גם המחיקה צ"ל ע"י הסופר שהוא שליח הבעל. אבל בנ"ד שהדיבוק נעשה ממילא אחר כתיבת הגט וחתימתו בכשרות גמור. א"כ כמו שהפיסול נעשה ממילא כך הפירוד אין צריך להיות דוקא ע"י הסופר שהוא שליח הבעל. אלא דמ"מ לאכשורי תיבה זו ממש א"א רק מצד חק תוכות וגם לאכשורי תיבה זו בעינן ג"כ מצות הבעל. אבל לגבי הכשר שאר הגט מהני הפירוד שלא יהיה שינוי שמו. והגע עצמך אם בגט כשר היה בא איש א' והיה כותב עוד שם א' להמגרש ואח"כ מחקו למה לא יוכשר ע"י מחיקה זו. וכמ"כ ממש בזה. וזכר לחילוק זה ממ"ש הטור בסי' קכ"ו בשם בעל העיטור דכל הני דקדוקי דוקא כשהבעל כ' הגט ואומר כוונתי לקלקלה כו' ולפי ערך זה נמי יש לחלק בין אם שינוי השם נכתב ע"י הסופר שליח הבעל או שנעשה ממילא (עוד יש לחלק בע"א דהתם מסר הבעל גט זה המקולקל לשלוחו א"כ מי הוא שיתקנו משא"כ הכא מסר הבעל גט כשר והקלקול בא ממילא. ועוד ראיה ממ"ש בטוש"ע סי' קמ"ז החילוקי' בין תנאי חוץ לשאר תנאי' דבחוץ אם כ' בתוכו אע"פ שחזר ומקחו פסול ובשאר תנאי' מהני מחיקה וכן החילוקים בין לפני התורף לאחר התורף דלפני התורף אמרי' שנכתב הגט ע"ד כן כו'. ומכל הלין נשמע לנ"ד שנעשה הדיבוק אחר כתיבת וחתימת הגט ונעשה שלא ע"י הסופר שליח הבעל א"כ נהי דתיבה זו א"א לתקנה כנ"ל מ"מ מהני המחיקה לשלא יופסל כל הגט הנכתב בהכשר. ואע"פ שעד שלא נמחק הי' פסול הגט מחשש שינוי השם מ"מ עכשיו כשמפריד ביניהם אין כאן שינוי השם ודמי לספר המנוקד שבהסיר הניקוד כשר לדעת הל"ח דפ"ב ולהפוסלי' היינו משום שכבר נכתב לשם הנקוד כו' (ע' בע"ג (דמ"ז ע"ב) נוטל מה שחידש. מיהו התם לא נאסר הבית כלל אבל הכא היה הגט פסול ואפשר הפסול הוי רק משום לעז ולא מדין גמור וצ"ע). עוד יש לצרף לסניף לפמ"ש הג"פ סי' קכ"ה סקכ"ז בשם תשו' הרדב"ז שעשה מעשה כסברת הרא"ש גבי הארכת הווי"ן מיהו דוקא במידי דאינו פסול אלא מדרבנן כו' עכ"פ לדידי' במידי דפסול מדרבנן יוכלו לתקן ושינוי שם אביה כ' הג"פ סי' קכ"ט סקנ"א דפסול דרבנן לבד. מיהו בתשו' פ"י סי' י"ח מבואר דפליג אהרדב"ז דלא קאמר הרא"ש דיכול לתקן רק במידי דבדיעבד כשר כו' ע"ש. ועוד דבתשו' תו"ש מבואר דשינוי שם אביה הגט בטל וכמש"ל. ואעפ"כ יש לצדד להקל משאר טעמים הנ"ל:

קיצור עוד סברא כיון קלקול תיבת המכונה להממונה נעשה אח"כ ממילא יוכלו ב"ד לתקן המ"ם ע"י גרירת הדיבוק שיהיה נכתב המכונה ונהי דלא יועיל לא יזיק עכ"פ ויהיה כאילו נכתב יהודה ליב: