ד

ובנדון הכ"ף דהמכונה. הנה אם הוא שנתחבר הכ"ף עם הוי"ו ונעשה הממנה (או אפשר נעשה וי"ו שני וה"ל הממונה) והנה ודאי מחמת חסרון מלה זו אין לפסול דאף אם היה כותב לכתחלה רק יהודא ליב היה נ' דכשר אע"ג שיש לחוש שיפרשו שנק' כן יחד בשני השמות ובאמת נק' לס"ת יהודה ובפ"כ ליב מ"מ בדיעבד לא מיפסיל אם כ' יחד בלא המכונה כמבואר ממ"ש הב"י סי' קכ"ט ד"ה מי שיש לו ב' שמות כו' דמהר"ר ישראל מיירי כו' וכדפי' רבינו ז"ל בתשו' המתחלת אודות האשה שנק' שרה לאה כו' וכ"ש שנהגו לחתום כך באגרות ושטרות יהודה ליב מה גם והוא העיקר שהוא שם אביה וקרוב לדמותו בדיעבד עכ"פ לחתימת העדים שבתה"ד סי' רל"ד ע"ש דה"נ אם לא הזכיר שם אביה כלל כשר אלא דבשינה פסלי' לי' וזה אינו שינוי וע' ג"פ סי' קכ"ט ס"ק נ"א ועוד דאפילו את"ל דאיכא לפרושי הכי והכי א"כ לא חמיר מלא כתבו כלל ע' ג"פ סי' קכ"ח סק"ג ועי' תשו' ריב"ש סי' נ"ז ועמ"ש בתשו' א' שי"ל דעדיף מלא כתבו ודו"ק. אבל מה שיש לחוש שלא יסברו שיש לו ג' שמות יהודה הממנה ליב. וה"ל שינוי השם. מיהו כיון דהוא בשם אביה יש לצדד להקל כיון שאינו שינוי גמור דעכ"פ נז' שמו יהודה וכן ליב מה תאמרו שיאמרו שיש לו שם ג' אפשר אין זה שינוי גמור לפ"ד הירושלמי פ' השולח גמרא דהלכה ג' והגם דלא קיי"ל כן וכמ"ש בש"ע סי' קכ"ט ס"ג אינו גט. אך בנד"ז דהכל יבינו שטעות סופר הוא יש לצדד עפמ"ש בש"ע סי' קכ"ו ס"ך. ומ"ל דלוג אות א' ומ"ל חבור ב' אותיות דעכ"פ הכל יכירו סגנון הדבר ועוד דשם הממנה ליכא כלל אצלינו. ול"ד לתשובת הרשב"א במיוחסות סי' קמ"ח דהתם עכצ"ל שזה שמה אבל הכא יאמרו דצ"ל המכונה ול"ד לטעות בשם הבעלים שהרי הוא נטפל לשם ולא השם ממש. בשגם שי"ל דשם אביה ממש לא עדיף מזמן שהוא תורף דרבנן ולדעת הג"פ השינוי בשם אביה הוי דרבנן ע"ש בסקנ"א. א"כ כשם שבזמן תלינן בט"ס ה"נ הכא. מיהו בתשו' תודת שלמים סי' א' מבואר דשינוי שם אביה הגט בטל וכ"נ יותר [ע' מפתח] ואעפ"כ בכה"ג יש לצדד כיון השמות יהודא ליב נכתבו בטוב והממנה יובן שט"ס הוא וצ"ל המכונה: