ב

והנה בבעה"ת שער חמישים ח"ד סי' ה' וז"ל ובתשובה לגאון מורשה שהוא מורשה בשכר ידוע אפי' לא יוציא ממון מהנתבע כשרין הן קרוביו בין לעדות בין לדין כו'. אבל מורשה שיש לו חלק במה שיוציא כו' פסולין הן קרוביו בין לעדות בין לדין. וכ' הגי"ת שם דמורשה שהוא מורשה בשכר ידוע אפי' הוא עצמו כשר להיות עד אבל לא להיות דיין. ודין דבעה"ת הביאו הטור סי' קכ"ג סי"ב וכן כ' המרדכי פ' מרובה סי' ע"ז. אך במה שמשמע מהטור (ססע"י הנ"ל גבי לפיכך כו' לא ירשה אחד מהעדים אא"כ קצב לו שכר ידוע) שאפי' המורשה עצמו יכול להיות עד כ' הב"י שם שהרשב"א כתב בתשובה נראה שהדבר מכוער ודמדומי פיסול כו' אין זה נכון כו'. וכתב בכנה"ג שם בהגהת הטור סקכ"ד שהוא תימא למה הרב"י בש"ע שם סעי' י"א דחה סברת הרשב"א וכפי הנראה דהרשב"א ז"ל מילתא בטעמא קאמר עכ"ל. ובמרדכי פרק מרובה שם הוגה. לא ירשה אחד מקרובי העדים ולא כמ"ש בטור אחד מהעדים. והאו"ת והקצה"ח והנתי"מ לא נרגשו מדברי הכנה"ג ובתשובת מ"ב סי' צ"ח כתב בדין הנוטל שכר להעיד דעדותו בטלה אע"ג שאינו נוגע בעדות דלא דמי למורשה לדעת הטוש"ע דשאני גבי מורשה דאינו נוטל שכר בשביל שיעיד רק בשביל שהוא מורשה אבל הנוטל שכר בשביל שיעיד כו'. ומזה יש לפשוט נ"ד כיון שזה האיש לא נטל שכרו כלל בשביל העדות שמעיד עכשיו שהיה שפוי כ"א נטל שכרו בשביל שיתעסק עמו ויראה שלא יבטל הגט והשליחות. א"כ לבד שאין הדבר אם היה שפוי או לא נוגע לו שהוא מקבל שכר רק עבור התעסקות הנ"ל גם אינו נוטל שכר להעיד כלל לכן לפ"ד הטוש"ע דמורשה כשר להעיד וכמו שביאר טעמם המ"ב ודאי שזה האיש כשר להעיד שהיה שפוי אלא אפי' להכנה"ג שנוטה לדעת הרשב"א דמורשה אינו כשר להעיד הרי יהיב טעמא דמכוער הדבר שאיך זה יתבע בעדותו כו'. אבל הכא זה האיש כבר גמר שליחותו ושכירותו וכבר קבל שכרו. ועכשיו בא להעיד על דבר אחר י"ל שאין זה מכוער כלל שהרי לא היו מוטל עליו כלל לעיין אם הוא שפוי או לא שמזה לא ערער אדם בייאמפלא כלל וזה היה מוטל על הב"ד לא על זה האיש שעליו היה מוטל רק להתעסק עמו שלא יבטל הגט והשליחות. א"כ אינו חשוב נוגע בעדות כלל במה שאומר שהיה שפוי שאפילו לא היה שפוי לא עליו התלונה שהרי לא ציוו לו שישגיח ע"ז והרי סבר שהב"ד עיינו בדבר שאפי' אינו שפוי כ"כ יכול לגרש וכיון שלא היה מוטל עליו וגם לא הגיד אז כלל שהיה שפוי עד שנאמר דגם עכשיו עביד לאחזוקי שקריה עיין באה"ע רס"י י"ז בב"ש שם סק"ג א"כ י"ל דהוא נאמן:

קיצור מ"ש בעה"ת בענין עדות מורשה כשנוטל שכר ידוע יוכלו קרוביו להעיד. ואם הוא עצמו כשר להעיד שבטוש"ע פסקו דיכול להעיד. והמ"ב סי' צ"ח ביאר טעמם ואין כן דעת תשו' הרשב"א ולזה נוטה הכנה"ג. ובנד"ז זה האיש יכול להעיד יותר ממורשה ואין מכוער עדותו אף לדעת הרשב"א: