א

סימן קנא

נוסח גט חרש אם הוא כנוסח גט פקח על אודות הגט שהחרש מגרש את אשתו האיך לכתוב אם כמ"ש בתשובת צ"צ סי' ס"ח הביאו הב"ש סי' קכ"א סק"ט. או כמ"ש בתשו' שבו"י ח"א סס"י קכ"ג דדי בנוסח שברי"ו (נכ"ד סוף ח"ו) לבד. ושם משמע דאם כותב גט ע"ד של הצ"צ קרוב לומר דהוי כמשנה ממטבע שטבעו כו'. אף שי"ל שכוונתו רק על נוסחא גט חרש שכתב הנ"ש שבמה"ב שלו לפי שנוסחא שלו אינה לא כשארי גיטין פקחי' ולא כנוסח גט חרש שברי"ו לכן הוי שינוי ממטבע שטבעו חכמים בגיטין. משא"כ לפי מ"ש הצ"צ שכותבים גט בנוסח של שארי גיטין פקחין אין כאן שינוי ממטבע שטבעו חכמים בגיטין שהרי אדרבה עיקר נוסח הגיטין כן הוא מ"מ מלשונו שכתב שלא לשנות מקבלת הגאונים וכל המשנה כו' הוי כמשנה ממטבע כו' משמע שנתכוין גם למי שיכתוב כדעת הצ"צ והיינו מפני שהוא שינוי ממטבע שטבעו חכמים בגט חרש לשטתו שתקנו חז"ל לשנות בנוסח גט חרש להראות שאין כאן קדושין ולא גיטא דאורייתא כו'. ולכן צריך לעיין האיך לכתוב. ולכאורה היה מהראוי לנהוג כדעת השבו"י דכן מוכח קצת ברי"ו כמ"ש בשבו"י שם מלשון גיטא דנא וכן ודן כו' והרי את כו' שברי"ו שלפ"ד הצ"צ הוא דחוק וגם צריך להגיה ברי"ו ע"ש. ועוד דקשיא למה היה להגאונים לתקן נוסח זה שברי"ו להיות לה לראי' שנתגרשה שכן הוא לשטת הצ"צ הרי בגט הפשוט שבידה סגי (ע' ב"מ די"ח ע"א) ואע"פ שהתוי"ט שם נראה שנתכוין לתרץ זה במ"ש וז"ל נוסף על שאר טופס גט צריך טופס זה. לפי שצריך שיהיה רומז וזה א"א בלא ב"ד שיהיו חוקרין על זה שרומז אם הוא כהוגן וכן צריך בדיקה כדמסיק בב"י ובודאי שצריך ב"ד לכל זה והלכך על זה עושים זה הטופס. אבל כותבין הגט ככל שאר גיטין עכ"ל. אבל לפע"ד אין בזה די השב על קושיא הנ"ל דהא איתא בגיטין (דף ע' ב) שחט בו שנים או רוב שנים ורמז ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו והובא להלכה בכל הפוסקי' גם ברי"ו שם ולא הזכיר שם דצריך טופס ע"ד טופס גט החרש ואי איתא כמ"ש התוי"ט הלא ה"נ מוציא ע"י רמיזה וצריך בדיקה ג"כ לפ"ד הר"ן ואדרבה בב"י משמע דבחרש מעיקרו א"צ בדיקה מעיקר הדין ע"ש ובב"ש ובזה צריך וא"כ למה לא תיקנו ג"כ שיהיה לה טופס זה לראיה שהיו ב"ד. אלא שיש ליישב בענין אחר ולומר דהא דתיקנו טופס זה ולא די בגט הפשוט שנתנו לה. יש לומר שכיון שבגט הפשוט לא נזכר שבעלה היה חרש לכן אין נותני' אותו לה לראיה כי הרואה יסבור שבעלה זה הי' פקח ואם החרש הזה נשאה אחר שגירשה בעלה הראשון פקח והיא מותרת להנשא לבעלה הראשון הפקח מן הדין כמ"ש הש"ע בסי' יו"ד סעי' ב'. ועתה שיראו בידה גט שנתגרשה מבעל ולא ידעו שהיה חרש יאסרוה על בעלה הראשון אשר שלחה שלא ישוב לקחתה כו'. לכן עדיף טפי שיתנו לה טופס זה לראי' שנתגרשה מהחרש. ואין לומר דממ"נ אם ידעו שהיתה אשת איש ידעו שהי' חרש ואם לא ידעו רק ממנה א"כ תהי' נאמנת שהפה שאסר הוא הפה שהתיר כמ"ש בסי' קנ"ב. י"ל דאע"פ שידעו שהיה חרש דילמא לא ידעו שהי' בלתי שומע כו'. וגם בדברי התוי"ט יש להעמיס שאין כונתו שעיקר הטופס נתקן מטעם שידעו שרמז ושבדקו כו' אלא שלפיכך צריך ב"ד כו'. ואדרבה לשטת השבו"י קשה קצת כיון שזהו נוסח הגט א"כ הוי כ' סופר ועד שיש פוסלין ולמה הנהיגו כן הגאונים לכתחלה אך זה יש ליישב לפמ"ש הרא"ש בתשו' כלל מ"ה סי' א' דכשמרבה בעדים כשר בחש"ו ואע"פ שלכתחלה כ' שאין לעשות כן ולפ"ד המרדכי יש להכתיב גט אחר אם הבעל לפנינו כמ"ש בב"י סי' ק"ל מ"מ בגט חרש שהוא רק מדבריהם לא החמירו כ"כ. אבל אין לומר שלפ"ד השבו"י יכתוב הגט הזה א' זולתי ג' החתומי מטה דאם כן לא א"ש לשון כתבנו לה גיטא דנא שברי"ו ע"ש: